"מבריזים" מארוחת החג: "שואלים יותר מדי שאלות"

בראש השנה הבא עלינו לטובה מתכנסות משפחות רבות בישראל לסעודת החג המסורתית, אבל יש גם כאלה שהארוחה החגיגית היא סבל עבורם - מקור ל'חפירות' משפחתיות, שאלות אישיות והתמודדות לא פשוטה עם המציאות. "אני אוהב את המשפחה שלי, אבל הלחץ של להגיד שלום ל-50 איש, והאם לתת שתי נשיקות או נשיקה אחת? כל המפגש הזה מכניס אותי ללחץ".

מדריך הגלישה טל שגב אומר שהוא ממש סובל בארוחות החג ובכל שנה שוקל אם ללכת. "אני חושב שהשנה לא אלך לארוחה. יותר מדי אנשים, יותר מדי שאלות: מתי תתחתן? מה עם הבת זוג? למה נפרדתם? לכל אחד צריך לתת דין חשבון. לא כיף".

לפעמים הארוחה המשפחתית נגמרת בטראומה(צילום: Shutterstock)

במקומות עבודה שבהם יש משמרות גם במהלך החג, כמו בתי חולים וגופי תקשורת, יש עובדים שמתנדבים לקחת משמרות דווקא על חשבון ארוחת החג. כך נוצר עבורם התירוץ המושלם להיעדר מהטקס השנתי המתיש. זה מה שעשה השנה קובי שבי גוטמן, מוזיקאי ביום ומאבטח בלילה, שבחר לעבוד בזמן ארוחת החג.

"אני לא מתחבר לקטע של ארוחות חג", אומר גוטמן. "אני לא בן אדם אנטי סוציאלי אבל אני אוהב את השקט שלי, להיות ברגוע. אני ועוד 20 איש, הרבה ילדים וצעקות, זה מכביד עליי ועושה לי כאב ראש. מבחינתי זה סתם עוד יום, אני לא בן אדם מאמין וכל הקטע של ארוחת החג לא מדבר אליי".

גוטמן. "אני ועוד 20 איש, ילדים וצעקות, זה עושה לי כאב ראש"(צילום: אסף קמר)

גם דת הטבעונות החדשה, שסוחפת בשנים האחרונות אלפי מאמינים, פוגעת בארוחות המשפחתיות שבהן מוגשים בין השאר בשר ודגים.   

כהן. "מעדיף לשבת בים ולשתות כוס תה"(צילום: אסף קמר)

שגב. "יותר מדי אנשים, יותר מדי שאלות"(צילום: אסף קמר)

למה סבל?

"הסבל זה שאתה מגיע לאירוע משפחתי שבו כולם יושבים ומדברים ואף אחד לא שומע את השני. מדברים, אוכלים מהר והולכים הביתה. החגים זה סבל, אתה יושב וסובל".

קמפינו. "טסט שנתי לשאלה 'כמה הצלחתי להתקדם בחיים'?"(צילום: אסף קמר)

הפסיכולוג הקליני אלון קמפינו לא מופתע מהתחושות הקשות והתעוקה שיוצרת ארוחת החג. "הארוחה היא שיא השיאים של אידיאל המשפחה המאושרת וההרמונית, אבל בפועל זו סיטואציה לחוצה ועמוסה באינפורמציה שקשה לעבד. יש משפחות שמתמודדות עם היעדר של אדם יקר או שינוי כמו גירושין ופרידות, ויש גם טראומות. ברוב הבתים הדינמיקות והקונפליקטים המשפחתיים מבקשים לעלות לפני השטח ואיתם כעסיםֿ, מתחים וייאוש".

קמפינו מגדיר את ארוחת החג כשעת מבחן, "הטסט השנתי" לשאלה – 'כמה הצלחתי להתקדם בחיים'? "זה מצב שמעורר הרבה פגיעות, אכזבה ותחושת כישלון, בייחוד כשיש קושי עם הפער בין השאיפות לבין מה שיש בפועל, כמו במקרה של חוסר בזוגיות או בעבודה. בגלל ריבוי גורמי הסטרס הנטייה לדיכאון ולמצבי רוח מתגברים בחגים".

אז איך בכל זאת לעבור בשלום את ארוחת החג?

"אפשר לזכור שלא חייבים לבוא, ואפשר גם מדי כמה שנים 'לברוח' ולייצר תוכנית חליפית ואטרקטיבית יותר. אפשר גם לנסות לעמוד באתגר, לעבור את זה בשלום ולא להפוך לקורבנות. להרבה אנשים החג מעורר תחושות לא קלות והשיפוט העצמי האכזרי הוא האויב הגדול ביותר שלכם. חשוב להתכונן מראש, תכינו את עצמכם לשאלות חסרות רגישות, תחשבו איך תרצו לענות עליהן ואפשר גם לשים גבולות בצורה נעימה. תזכרו שזה בסך הכול כמה שעות שיחלפו, ולא על פיהן החיים שלכם עומדים למשפט. הרגרסיה לילדות תחלוף, תחזרו להיות אנשים עם חיים נפרדים ועצמאיים ואולי כדאי לתכנן משהו כיפי להמשך הערב".