משפחות עניות מוותרות על פירות וירקות
חלק ניכר ממשקי הבית לא רוכשים את סל המזון הבריא המומלץ ומעדיפים מזון זול יותר - אשר לרוב נמצא כפחות בריא, כך עולה ממחקר של מרכז טאוב. משק בית בחמישון התחתון מוציא 44% מהכנסתו על מזון, לעומת 7% בלבד בחמישון העליון. מוצרי החלב בישראל יקרים ב-51% מממוצע ה-OECD
לפי המחקר החדש של מרכז טאוב, בהובלת החוקר פרופ' דב צ'רניחובסקי, יו"ר תוכנית הבריאות במרכז טאוב ויו"ר המועצה לביטחון תזונתי, חלק ניכר ממשקי הבית בישראל אינם רוכשים את סל המזון הבריא המומלץ, אם בגלל ההעדפה למוצרי מזון זולים יותר ובריאים פחות, ואם מפני שהם אינם יכולים להרשות לעצמם תזונה מאוזנת ונכונה מבחינה כלכלית.
מרכז טאוב אפיין סל מזון בריא, שמשקף את "פירמידת המזון הישראלית" לפי המלצות משרד הבריאות. הסל מתבסס על תזונה ים תיכונית שכוללת ארבעה יתרונות - האחד בריאותי המתבסס על העיקרון שתזונה נכונה תמנע מחלות. השני הוא יתרון סביבתי – תזונה שמבוססת בעיקר על מרכיבים מהצומח, אשר תפגע פחות בסביבה ובבעלי החיים. היתרון השלישי הוא חברתי-תרבותי ונשען על העיקרון שדיאטה ים תיכונית מקדמת אכילה חברתית ומשפחתית ומזון ביתי, ואילו היתרון הרביעי מתמקד במימד הכלכלי – מזון גולמי מהצומח הוא בדרך כלל זול יותר ממזון מעובד מן החי.
עלות סל המזון הבריא המומלץ - 844 שקל לחודש
כדי להבטיח תזונה נאותה ועלויות נמוכות ככל האפשר, נבנה סל המזון למבוגר שמוצע על ידי מרכז טאוב כך שיכלול את כל קבוצות המזון העיקריות: דגנים, ירקות, פירות, חלבון חלבי מן החי, קטניות ושומן. עלות סל המזון הבריא המומלץ היא 844 שקל לחודש למבוגר ו-737 שקל לחודש לילד. חישוב העלויות נעשה בהתבסס על מחיריהם החציוניים של המוצרים בכל קטגוריה.
המרכיב היקר ביותר בסל הבריא המומלץ הוא חלבון חי מן החי וקטניות, הכולל מוצרים כמו ביצים, בשר, עוף וקטניות יבשות. עלותו מגיעה לכ-40% מעלות סל המזון הממוצע. עלות הדגנים עומדת על 23% מכלל הסל. עלות קבוצת החלבון החלבי עומדת על 11%. המרכיב הזול ביותר הוא שומן ועלותו כ-4% בלבד מכלל עלות סל המזון.
יצויין שבמחקר קודם של מרכז טאוב, עלה שבין השנים 2005 ו-2011, עלו מחירי המזון בישראל באופן משמעותי, ולכן מרבית קבוצות המזון התייקרו בהשוואה למדינות ה-OECD. מוצרי החלב בישראל, שהיו יקרים ב-6% בלבד ב-2005 ממחירם ב-OECD, הגיעו לרמת מחירים שגבוהה ב-51% מהממוצע במדינות ה-OECD ב-2011. הלחם, הדגנים ומוצרי הבצק, שהיו זולים ב-19% בהשוואה למחירים ב-OECD ב-2005, התייקרו עד לרמה שגבוהה ב-26% מה-OECD בשנת 2011.
על אף עליית מחירים חדה זו, טוענים במרכז טאוב, טרם ננקטו בישראל צעדים משמעותיים לאפיון סל מזון ריאלי שמומלץ מבחינה בריאותית ושמתחשב בהכנסה הכוללת של משק הבית.
ככל שרמת ההכנסה למשפחה יורדת - גדל מספר הפיות שיש להאכיל
הנתונים הדמוגרפיים מראים שככל שרמת ההכנסה הממוצעת למשפחה יורדת, כך מספר הנפשות הממוצע במשק הבית גדל, ועקב כך ההוצאה החודשית הממוצעת על סל המזון עולה. כך, טוענים במרכז טאוב, נוצרים פערים גדולים בין עלויות סל המזון עבור משקי בית ברמות הכנסה שונות.
למשל, במשק בית בעשירון התחתון מספר הנפשות הממוצע הוא 4.37 וההוצאה הממוצעת לחודש לרכישת סל מזון בריא היא 3,540 שקל. לעומת זאת, בעשירון העליון מספר הנפשות הממוצע למשק בית הוא 2.46, והוצאתו הממוצעת לחודש על סל מזון בריא היא 2,039 שקל בלבד.
מחקר מרכז טאוב מצא שמשק בית המשתייך לחמישון התחתון צריך להוציא בממוצע כ-44% מהכנסתו הכוללת כדי לרכוש את סל המזון המומלץ מבחינה בריאותית. לעומתו, משק בית ממוצע בחמישון העליון נדרש להוציא כ-7% בלבד מהכנסתו החודשית כדי לממן את הסל המומלץ. "נתון זה גורם לכך שבפועל, שלושת חמישוני ההכנסה התחתונים אינם רוכשים את סל המזון הבריא המומלץ", נכתב במחקר.
עבור משק בית בחמישון התחתון, שהכנסתו הכוללת היא 3,907 שקל נטו, הסל המומלץ הוא בעלות של 3,295 שקל, אבל הצריכה בפועל של משפחה בחמישון זה היא 1,462 שקל. "לפיכך", נכתב במחקר, "סביר שלמשפחות ברמת ההכנסה הנמוכה ביותר יהיה קושי לממן את הסל המומלץ. זוהי אולי הסיבה לכך שבפועל הם רוכשים מזון זול יותר ובריא פחות, או לחילופין כמויות מופחתות של המזונות הנכללים בסל הבריא".
לפנייה לכתב/ת 
