צעדת ערביי ישראל למהומות אוקטובר: "ישראל לא למדה את הלקח"
בסכנין התקיימה היום עצרת לזכר 12 המפגינים מהמגזר הערבי שנהרגו במהלך המהומות באוקטובר 2000. יו"ר ועדת המעקב מוחמד ברכה: "פתאום חשוב למדינת ישראל אם אנחנו משתתפים בהלוויה של שמעון פרס"
מוחמד ברכה אמר במהלך העצרת כי מדינת ישראל לא למדה את הלקח הנכון ממהומות אוקטובר, ובמקום לאזרח את יחסה לערביי ישראל היא מנסה לחסל את המנהיגות הפוליטית, להוציאה מחוץ לחוק ולפורר את האוכלוסייה הערבית. "לא ישברו את רוחנו, אנחנו מודרים מכל האירועים ופתאום חשוב למדינת ישראל אם אנחנו משתתפים בהלוויה של שמעון פרס או לא. פתאום אנחנו חסרים להם? זה לא בסדר העדיפויות שלנו אם להשתתף או לא. יש לנו בעיות עם קרקעות, בתים להריסה ומה לא", אמר ברכה.
המהומות במגזר הערבי באוקטובר 2000 פרצו כמה ימים לאחר תחילת האינתיפאדה השנייה, אותה מכנים הפלסטינים "אינתיפאדת אל אקצה". העילה לחידוש האלימות הייתה ביקורו של אריאל שרון (יו"ר האופוזיציה דאז) בהר הבית ביום חמישי ה-28 בספטמבר. הביקור, כך לטענת הפלסטינים, היה חלק ממהלך ישראלי שכוון לפגוע בנוכחות המוסלמית בהר הבית, ובתגובה לכך נקרא ציבור המאמינים להתקומם נגד הגעתו של שרון למקום. בזמן הביקור החל עימות אלים בין מפגינים פלסטינים ושוטרים ישראלים, במהלכו נפצעו 25 שוטרים ו-10 מפגינים פלסטינים.
המהומות נמשכו גם ביום שישי למחרת, ובמהלכן נהרגו שבעה מפגינים פלסטינים ונפצעו מאות נוספים. עשרות שוטרים נפצעו אף הם.
בשבת ה-30 בספטמבר פרץ גל מהומות אלימות בקרב תושבים פלסטינים במזרח ירושלים, ביו"ש ובעזה. גל מהומות זה נחשב למעשה לתחילתה של אינתיפאדת אל אקצא. ביום ראשון ה-1 באוקטובר הצטרפו אזרחי ישראל הערבים להתקוממות הפלסטינית ופתחו בשורת הפגנות הזדהות אלימות בערים ובכפרים ערבים ברחבי ישראל: כפר כנא, נצרת, טורעאן, משהד, דיר אל-אסד, עראבה, פורדיס, יפו ועוד. צירי תנועה מרכזיים, בעיקר באיזור הצפון, נחסמו לתנועה ובמשך שעות ארוכות הגליל היה מנותק למעשה ממרכז הארץ. במהלך פיזור המפגינים נהרגו 12 אזרחים ערבים ופלסטיני שאינו אזרח ישראלי, ונהרג יהודי מיידוי אבנים.
בעקבות המהומות הוקמה ועדת אור, בראשות השופט תיאודור אור, שמתחה ביקורת קשה על שרים בממשלה, על קצינים במשטרת ישראל ועל מנהיגים בציבור הערבי הישראלי.
לפנייה לכתב/ת 
