הטכנולוגיה הישראלית שקשורה כמעט לכל משקה בעולם
כמעט כל משקה תעשייתי המיוצר בעולם דורש תהליך פיסטור, אולם בענף המזון משתמשים בטכנולוגיה מיושנת ובזבזנית של חימום. חברה אספטוריי ממעלות-תרשיחא פיתחה טכנולוגיה המאפשרת לבצע פיסטור של משקאות באמצעות אור אולטרה סגול, ובכך לחסוך 75% מעלויות האנרגיה וגם לשמור על הערך התזונתי. "אנחנו בעצם חברת היי-טק בתחום התעשייה המסורתית"
"מתברר שפיסטור הוא אחד התהליכים הכי צורכי האנרגיה בתעשיית המזון", מסביר מוטי קורן, מנהל יחידה עסקית בחברת אספטוריי, "כל משקה בעולם כמעט עובר תהליך פסטור - לא רק חלב - כולל מיץ ענבים, משקאות קלים, ואפילו רכיבים מסויימים במשקאות כמו קוקה קולה או פפסי. מכאן שזה אחד התהליכים שנמצאים בשימוש הכי תדיר בתעשייה, המתבצע באותה טכנולוגיה שהומצאה לפני 200 שנה".
אז מה זה בדיוק פיסטור?
"פיסטור הוא חימום לטמפרטורה מסויימת, שנועד להרוג את החיידקים. אנחנו עושים פיסטור ללא חימום. במקום חימום אנחנו משתמשים באור UV (אולטרה סגול), אשר הורג את החיידקים".
לדברי קורן, אספטוריי לא המציאה את טכנולוגיית הפיסטור באמצעות UV, והיא כבר קיימת כיום בשוק המים. החידוש הטכנולוגי שיצרה אספטוריי הוא ביצוע תהליך הפיסטור בנוזלים שאינם שקופים.
"הבעיה באור אולטרה סגול היא שאור צריך לחדור, ולכן הוא עובר רק בנוזלים שקופים כמו מים", מסביר קורן, "בנוזל עכור האור לא יכול לעבור, ולכן אין הרג של חיידקים. הטכנולוגיה שלנו עובדת עם נוזלים עכורים לגמרי - כמו חלב או מיצים, שבהם אין מעבר אור בכלל, והם מהווים את רוב הנוזלים בענף המזון. בנוזלים אלה אנחנו מצליחים לעשות הליך פיסטור עם אור UV, ובכך חוסכים 75% מעלויות האנרגיה".
לדברי קורן, יתרון נוסף של הטכנולוגיה החדשה הוא שמירה על הערכים התזונתיים של המשקה, כיוון שהוא אינו עובר הליך של חימום: "בתהליך פיסטור אתה מחמם את הנוזל לטמפרטורות מאוד גבוהות, כמעט לרתיחה או אפילו יותר. התוצאה היא שמיץ תפוזים, אחרי שהרתחת אותו, מאבד את הטעם שהיה לו לפני הרתיחה, גם אם קיררת אותו לאחר מכן. בעצם החידוש הכי גדול שלנו הוא פיסטור ללא חימום - שבו אין פגיעה בטעם המקורי ובערך התזונתי של המשקה. זה גם חיסכון אנרגטי, אבל עיקר היתרון הוא באיכות המוצר".
תחזית המכירות: 1.3 מיליון דולר ב-2017
אספטוריי הוקמה לפני כשלוש שנים, כחלק מחברת מגט תעשיות, הפועלת זה 47 שנים בתעשיית המתכת, בתכנון וייצור מכלים ומכליות למזון. מגט יושבת באזור התעשייה של מעלות תרשיחה, ומעסיקה ב-100 עובדים. באספטוריי מועסקים שלושה עובדים במשרה מלאה, בתוספת צוות של כעשרה מהנדסים ועובדים נוספים המועסקים במשרה חלקית.
אספטוריי, ששמה מורכב מהמילים אספטי - בלי חיידקים, וריי - קרן באנגלית, אף זכתה לפני כשנה במקום הראשון בתחרות הקלינטק העולמית Cleantech Open, בסן פרנסיסקו. החברה רשמה מספר פטנטים על המוצר, ובפיתוחו הושקעו מיליוני שקלים הן ממקורות עצמיים של החברה והן מכספי המדען הראשי. תחזית המכירות של החברה לשנת 2017 עומדת על 1.3 מיליון דולר.
"מה שמעניין הוא שאנחנו נמצאים בתוך חברת לואו-טק, שגילתה שקשה לה לשרוד בעולם התעשייה המסורתית בישראל", אומר קורן, "אנחנו יושבים במעלות, לא בהרצליה פיתוח, והחברה הבינה שגם כחברה מסורתית שקיימת 50 שנה, היא חייבת ללכת בכיוון חדשני כדי לשרוד".
איך נוצר הרעיון של פיסטור ללא חימום?
"הצורך הגיע מהשטח, בטיפול בחלב. בגלל שהחברה מתעסקת במחלבות. הם הקימו מחלבות באפריקה, ראו שיש יותר מדי בקטריות, וניסו לחפש פיתרון. אז התברר שבכל התעשייה לא יודעים איך לטפל בנוזלים עכורים, ושהדרך הרגילה לפיסטור היא חימום. החברה התחילה את הפרויקט בקטן, בסיוע המדען הראשי, וממשיכה בו עד היום".
איפה אתם פועלים היום?
"אנחנו חברת סטרטאפ לפני מכירות. יש לנו פיילוטים בעולם, וממש עכשיו מתחילות המכירות הראשונות. מערכת תעשייתית זו לא אפליקציה שמורידים. צריך ללכת למפעלים, לחבר את המערכת - אלו תהליכים מאד ארוכים. אנחנו בעצם חברת היי-טק בתחום תעשייתי. זה הייחוד שלנו - אנחנו מוכרים מוצר טכנולוגי לתחום לואו-טק. גם המוצר שלנו הוא לא מוצר של תוכנה, אלא מוצר שבסיסו 'ברזלים', המיועד לתעשייה מסורתית.
"הפיילוט הכי חדש שלנו מתבצע בימים אלה במרכז הפיתוח של פפסיקו בשיקגו. יש לנו גם מערכות פיילוט בחברת מיצים גדולה בספרד, וכן אצל כמה יצרנים בארץ. עבדנו גם עם קוקה קולה ישראל ועם טמפו הישראלית.
"המכירה הראשונה שלנו נסגרת בימים אלה ביפן, לחברת משקאות יפנית ענקית, שהיא הלקוח הראשון שקנה מכונה. דווקא היפנים ביצעו בדיקות יסודיות וארוכות מאד, שנמשכו הרבה זמן, אבל בסוף הדברים התקדמו איתם. שאר המכונות שנמצאות כיום בשימוש בארץ ובעולם לא נקנו עדיין בכסף, אלא הותקנו כפיילוטים". לדברי קורן, מכירה נוספת צפויה גם עם חברה בקנדה.
מיהם המתחרים שלכם?
"יש כל מיני סוגי מתחרים. המתחרה הראשון הוא פיסטור בחימום, אבל זה לא באמת מתחרה. מתחרים אחרים מציעים אלטרנטיבות אחרות לפיסטור, אבל מדובר בחברות שמציעות טכנולוגיות מאד יקרות, במחיר של מיליון-מיליון וחצי דולר למכונה. לכן היצרנים לא נכנסים לזה מהר, למרות שזה טרנד מאד חזק בייחוד בארה"ב. מכונה אצלנו עולה, לעומת זאת, כ-100 עד 200 אלף דולר".
מהם יעדי הייצוא העיקריים שלכם?
"יעדי היצוא העיקריים הם קנדה וארה"ב, כי מבחינה רגולטורית התהליך שם כבר אושר לשימוש, ולכן הם היעד הראשון. בארה"ב קיימות מערכות לפיסטור עם UV במיצים חצי עכורים, כמו מיץ תפוחים, ולכן האמריקנים כבר אישרו לשימוש את התהליך שלנו".
החקלאים בעולם מזדקנים וזקוקים לטכנולוגיות
אספטוריי היא חלק משורת חברות המספקות פיתוחים טכנולוגיים לחברות בענפי החקלאות והתעשייה המסורתית. גלעד פלד, מנהל מחלקת אגרוטכנולוגיה במכון הייצוא, מספר על התחום: "אגרוטכנולוגיה הוא תחום המספק טכנולוגיות לחקלאות. מוצרים חכמים כמו בקרים, טפטפות, חומרי הדברה, חממות, מוצרים ללולים, למדגה, לרפתות, וכדומה".
איזו חשיבות יש לפיתוחים טכנולוגיים לחקלאות, מלבד להציג בתערוכות חקלאיות פיתוחים כמו עגבניה מנומרת?
"כיום כל הדור הצעיר רוצה ללכת להיי-טק, ומעט מאד מהצעירים רוצים ללכת לחקלאות. התוצאה היא שאוכלוסיית החקלאים בעולם מתבגרת. ביפן הגיל הממוצע של החקלאים הוא 67, וגם בסין הדור הצעיר רוצה ללכת להיי-טק. מישהו צריך להחליף את הידיים העובדות האלה בטכנולוגיות. בשביל לגדל עגבניה צריך מים, דשנים, וככל שהטכנולוגיות יותר יעילות וחכמות, החקלאי יוציא פחות כסף על אנרגיה ויתייעל בכוח האדם.
"אוכלוסיית העולם גדלה, אין מספיק אוכל לכולם, וגם הדרישה לתוצרת איכותית יותר גדלה. הטכנולוגיות החדשות מספקות יותר אוכל על פני פחות שטח, מייעלות תהליכים, מפחיתות את השימוש במשאבים, ומסייעות לחקלאים לשרוד".
ענף החקלאות בישראל נמצא במשבר עמוק, האם חברות הטכנולוגיה יכולות להסתמך על החקלאי הישראלי מבחינה עסקית?
"אנחנו מסתכלים על הפוטניציאל הגלובלי, במטרה למכור את הפיתוחים לעולם ולייצא. העולם גדול, בסין יש 1.3 מיליארד בני אדם, והסינים מתחילים לאכול בריא, ומישהו צריך לתת להם טכנולוגיות. אנחנו רואים בתחום הזה פונטציאל לחיזוק הייצוא והכלכלה הישראלית.
"בענף האגרוטכנולוגיה במכון הייצוא מטרתנו לתת תמיכה לחברות, ברמה של שירותים מקצועיים, איתור שותפים עסקיים, וכן מתן מידע על מכרזים ופרויקטים בינלאומיים. המטרה שלי היא להכיר את החברות, לדעת מה הן עושות וצריכות, וליצור להן הזדמנויות עסקיות על ידי מציאת 'לידים' - להביא אליהן גורמים רלוונטיים להגדלת הייצוא והחשיפה שלהן, בין השאר באמצעות תערוכות".
זה יכול לסייע גם לחקלאות בארץ?
"בוודאי, גם פה החקלאות צריכה להתייעל ולשרוד. השינויים האלה מתרחשים בכל העולם. החקלאות הישראלית משמשת כמין מעבדת ניסוי והטמעה של הטכנולוגיות החדשות. בעולם מעריכים את החקלאות הישראלית, כל החידושים הללו מוטמעים בישראל, ולכן חשוב שהממשלה תדחוף את הטמעת הטכנולוגיות הללו".
"הטכנולוגיות נולדות מצרכים, ומפה נובעת החדשנות הישראלית בתחום החקלאות, כמו למשל הפיתוחים שנוצרו כדי להתמודד עם מצוקת המים. אומרים שהאמא של כל חדשנות היא הצורך, אבל זה לא מספיק. אפשר להשקיע מיליונים בפיתוח מוצר, והחקלאים יחששו להטמיע אותו, והפיתוח יילך לפח. לכן חשובה תמיכת הממשלה, באמצעות סיוע לחקלאים בהטמעת הטכנולוגיות הללו, ובהסרת הסיכונים. בסופו של דבר הממשלה תהנה מזה, כי החברה תוכיח שהטכנולוגיה עובדת, יהיה יותר קל למכור אותה בחו"ל, והממשלה תרוויח מיסי ייצוא".
בשיתוף מכון הייצוא
לפנייה לכתב/ת 
