בוזגלו: "בקמפיין הקודם הייתי נער פוסטר"
הוא כיכב בנבחרות הצעירות, אבל לא לקחו אותו בחשבון בבוגרת. הוא אחד השחקנים הבולטים של הפועל באר־שבע, אבל מוצא את עצמו הרבה פעמים על הספסל של האלופה. רגע לפני משחק הנבחרת במקדוניה, מאור בוזגלו מדבר על הכל
"בקמפיין הקודם הייתי נער פוסטר נטו. התמונות שלי נמרחו על אוטובוסים, הפוסטרים שלי צצו בכל שלטי החוצות בארץ, הייתי כוכב מחוץ לדשא, אולי בגלל שאני אחד שאוהב מסך או פופולרי, אבל בתכלס לא קיבלתי הזדמנויות להיות אפילו שחקן נבחרת לגיטימי – וזה אכזב אותי. לא ציפיתי בגיל 28 להיות הפנים של נבחרת ישראל רק ברמה השיווקית".
מאור בוזגלו, עם הצבע החדש בשיערו, העניק לפני שהמריא אתמול (ג') עם הנבחרת למקדוניה לקראת המשחק מחר ראיון גלוי לב בו חשף את מה שעבר עליו בשנה החולפת, אחרי שגזר על עצמו שתיקה בחודשים האחרונים.
בוזגלו מדבר על מעמדו בבאר־שבע, משוכנע שהוא כישרוני יותר מערן זהבי, מביע דעה על ההתערבות של אביו ומודע לסטיגמה שהוא לא מצליח להיפטר ממנה כבר שנים. "כשאני מסתכל במראה, אין לי בעיה עם הילד שתלו בו הרבה תקוות", הוא אומר. "הגשמתי את רובן ולשאר נותרו עוד מספיק שנים כדי לסיים קריירה ולומר: 'לא רע, מאור, לא רע בכלל'. החבילה הזאת שנקראת מאור בוזגלו בהחלט לא רעה. טוב לי איתה".
מי שהיה כוכב הנבחרות הצעירות, עם שיאי שערים (21) והופעות (35) בנבחרת הנוער, הגיע לגיל 28 עם רזומה ירוד של 20 משחקים בלבד בנבחרת הבוגרת, 11 מהם במסגרת רשמית, כשרק בשלושה הוא השלים 90 דקות – ושער בודד, במשחק ידידות מול סלובקיה לפני שנתיים. "מטורף", הוא אומר. "זה כלום ושום דבר. זה הדבר הכי מאכזב מבחינתי, המעמד שלי בנבחרת מאכזב. עשיתי את כל הדרך הבטוחה עם שיאים ולא הגעתי לכלום".
מדוע?
"נראה לך שזה מה שמגיע לשחקן שעבר את כל הנבחרות הצעירות אבל מעולם לא קיבלתי קרדיט כמו שצריך? איזו מין השראה או דוגמה המקרה שלי משדר לצעירים שחולמים להיות אלו שמובילים את הנבחרת? משהו במערכת לא עובד נכון, אחרת הייתי היום עם 80 הופעות. הבעיה שיש פה המון פוליטיקה, אין תוכניות מסודרות שיסמנו אותך ככוכב הבא וירוצו איתך כמו באירופה".
אמרת משהו חמור, שפוליטיקה שותפה להחלטה מי משחק ומי לא.
"זה תחום שאני לא נכנס אליו או מתרכז בו. אני נכווה ממנו אבל זה הכדורגל שלנו. אני למשל חושב שלא כל שחקן ליגה טוב יכול להתאים לנבחרת. אתה צריך לגדול עליה, להבין את המשמעויות שלה – ואני עשיתי את כל הדרך. החינוך שלי הגיע דרך הנבחרת ולא מקבוצה מסוימת".
בוא ניקח את הקמפיין האחרון. שותפת ב־75 דקות בלבד.
"הגעתי בכושר מצוין, הייתי מלא ביטחון, אפילו אמרתי שאוביל את הנבחרת, אבל מעשית לא קיבלתי הזדמנות. אני לא מדבר על משחק אחד, הזדמנות מבחינתי זה כמה משחקים. אנחנו נבחרת ישראל, לא ברזיל ולא צרפת. מאז השער שלי נגד סלובקיה בקושי שיחקתי".
"היום אני מגיע לנבחרת בכושר דומה, אבל המחשבה שלי שונה. אני לא מצפה להוביל, אלא רק לקבל הזדמנות. בכל פעם שדיברתי על הובלה, המציאות טפחה על פניי. עד הפעם הבאה שאומר 'אני צריך להוביל את נבחרת ישראל' יעבור הרבה זמן".
חשבת בשלב מסוים להכריז על פרישה מהנבחרת, כמו למשל גל אלברמן?
"עברו עליי הרבה תחושות ומחשבות להפסיק עם זה, שאני לא רוצה להיות נער פוסטר. היו לי שני מלאכים על הכתפיים. מול הרע נלחמתי עם עצמי בגלל האגו והדרך שעברתי. אמרתי לעצמי שלא מגיעה לי הזדמנות. המלאך השומר אמר לי לנשוך שפתיים, שזה לייצג את המדינה שלך, וכל דקה עם המדים הלאומיים חשובה. שחקנים אחרים היו רוצים לפרוש, אני גדלתי על ערכי הנבחרת".
תן לי רגע קשה שלך בקמפיין החולף.
"אין לי בעיה עם זה שאתה לא משחק, יש לי בעיה עם זה שלא נותנים לך הזדמנות ואומרים לך שברמת הנבחרת אתה לא מתאים. היו לי הרבה שיחות עם אלי גוטמן, והוא אמר לי: 'אתה לא מתאים לרמת נבחרת'. השבתי לו שהוא לא ניסה, אז איך קבע את זה? אמרתי לו: 'תן לי הזדמנות, ואם לא אהיה טוב תשחרר אותי'. שני הקמפיינים האחרונים הלכו לי, לא הייתי חלק מהם, נתנו לי הרגשה שאני הכל מסביב, חוץ משחקן נבחרת".
גם אצל קשטן ופרננדז לא קיבלת יותר מדי הזדמנויות.
"יש לנו דור שהתקדם מאוד, למרות שהיום רובו משחק בליגה שלנו, אבל אני הוכחתי עצמי במספרים. בתכלס לא קיבלתי יותר מדי הזדמנויות להוכיח את עצמי בנבחרת".
אולי הקשר הטוב שלך עם אלישע לוי ישנה את זה, למרות שהוא לא זימן אותך למשחק מול איטליה.
"חלק מהחשבון עם האיטלקים סגרתי בסן סירו. הקשר שלי עם אלישע הוא כמו סוג של אבא ובן, בגלל זה הופתעתי שלא זומנתי למשחק הראשון – אבל ידעתי שאחזור. אני מעריך שלאלישע, כמו לכל מאמן, יש ארבעה־חמישה שחקנים שבתפיסה שלו הם המובילים. לא יודע אם אני אחד מהם, אבל אעשה הכל כדי להיות כזה".
"ברור שיש בי את הפחד הפסיכולוגי שיכול לקרות שוב שלא אהיה חלק מקמפיין, אבל אני מאוד מאמין בעצמי. אלישע אימן אותי בסכנין ובבאר־שבע, יש לו מניות רבות במה שקרה עם המועדון הזה, ואחד הדברים היפים אצלו שהוא לא השתנה. אנשים לפעמים הולכים לאיבוד בדרך, לאלישע זה לא יקרה. אם זומנתי, יש לי מחשבה גם להיות שחקן הרכב".
בסקופיה מחכה לכם הר געש. הפסד עלול לדרדר את הנבחרת לדרג החמישי באירופה.
"אף פעם לא הייתי טוב במתמטיקה. ברור שזה מסוג המשחקים שצריכים להעז בהם יותר, חייבים שש נקודות ממקדוניה ומליכטנשטיין. אני בדעה שמי שפוחד מוציא פחות. לפעמים צריכים להיות אפילו לא הגיוניים כדי להצליח, חשוב מאוד עבור הכדורגל שלנו לנצח במשחק הזה".
"הכי קל להחליף אותי בכל פעם"
רק לפני כשלושה שבועות, היה בוזגלו על גג העולם, עם משחק ענק נגד אינטר בסן סירו, אבל ביום חמישי האחרון הוא ירד לספסל מול סאות'המפטון, מה ששוב גרם למתיחות בנגב. האב יעקב אמר את דעתו וברק בכר ציין: "אני לא עושה שיקולים לפי מה שהמשפחה תגיד, אלא אך ורק שיקולים מקצועיים".
מאור מספר: "הייתי הקפטן השני בבאר־שבע ואז החליטו לקחת את זה ממני מבלי להודיע לי. ניגש אליי שיר צדק ואמר לי: 'תשמע אחי, מכבד אותך, ברק אמר שאני אהיה הקפטן'. אמרתי לו שאין בעיה, מה אני יכול לעשות אם זה מה שהמאמן החליט? זו בדיוק הייתה תקופה של דיבורים שאני כביכול לא רוצה להישאר, אז לא רציתי להוסיף אש, שתקתי. אני לא צריך סרט כדי להיות קפטן, ואתה יודע מה - אולי עדיף. ככה אני יכול לעשות את הדברים שאני אוהב, כמו לצבוע את השיער והכל".
על הדברים של המאמן אומר בוזגלו: "הגעתי הביתה ורק אז שמעתי מה שברק אמר, לא הבנתי מה הקשר של המשפחה שלי. הוא הצליח לבלבל אותי, לא הבנתי מה קרה, הייתי בשוק. למחרת פגשתי אותו בצילומי המגזין של הליגה האירופית, הוא ניגש אליי ואמר שלא היה צריך להתייחס לדברים מהסוג הזה, זה היה יפה מבחינתו".
כשהוא נשאל אם יש בו כעס כלפי בכר, הוא משהה את תשובתו. "כעס? יש לי זיכרון קצר, אני לא נוטר טינה, אבל יכול להיות שבסיטואציות מסוימות יתנהגו אליי אחרת בבאר־שבע".
בוזגלו חושב שהמעמד שלו בבאר־שבע לא תואם את המספרים והיכולות: "אולי יש לי מעמד גבוה מאוד, אבל בבאר־שבע לוקחים את הדברים כמובנים מאליהם. העניין הוא שאי־אפשר להתעלם ממני לאורך זמן".
אחרי ההצגה שלך נגד אינטר, מול סאות'המפטון אתה על הספסל.
"החלטה של מאמן. בוא נגיד את זה כך, לערן זהבי לא היו עושים את זה במכבי ת"א. דיברתי על הערכה, אז אל תשכח שאני בשנת חוזה אחרונה ויש לכך משמעויות. אני יכול להבין, אבל ממש לא מסכים עם זה. את המשחק נגד אינטר אקח לכל החיים. לא יודע אם הוא היה הכי טוב בקריירה שלי, אבל הרגשתי בו
עוצמתי, בטוח, עם אמון עצמי. יכולתי לכבוש בו עוד צמד".
לפני המשחק מול סאות'המפטון חשת שאתה מחוץ להרכב?
"אגיד לך יותר מזה - ההרגשה שלי היא שאם מליקסון היה כשיר, לא הייתי משחק גם בסן סירו. אני בטוח שהמאמן לוקח בחשבון נגד איזו קבוצה משחקים, ולי כשחקן אין ברירה אלא לקבל את זה. מה ייתן לי אם אגיד משהו למאמן? אני יכול להגיד שהופתעתי שלא פתחתי נגד סאות'המפטון, ציפיתי אחרי אינטר שתהיה המשכיות".
"זה לא שאתה לא בכושר ומורידים אותך לספסל, אז אתה מקבל את זה ועובד קשה יותר לחזור לעצמך. פה אתה כבר בכושר הבקעה טוב ולמרות זאת, אין לך את הגיבוי המקצועי. מתסכל. לא נהייתי ילד טוב, תמיד הייתי כזה, ואני עדיין לא יודע למה אותי הכי קל להחליף בכל פעם".
איך אתה מתמודד עם זה?
"אני מתחיל להיות מתוסכל, כי יש פער בין מה שאני חושב למה שאני מקבל אבל אין לי זמן לשקוע בזה, כי לא תמיד מקבלים מה שרוצים. הכדורגל נזיל, בשבוע מכתירים אלופים או מאכזבים. הגדולה היא לשמור על שפיות ויציבות, וזה היה דבר שתמיד עמדתי בו".
בסיום העונה שעברה הצהרת כי מקצועית אסור לך להישאר בבאר־שבע.
"אמרתי את הדברים מתוך הלב, בעקבות שיחה עם בכר, ממנו הבנתי שאני פחות מתאים לשיטת המשחק שלו. שחקן מרגיש שלא בונים עליו".
זה גרם לאוהדי באר־שבע לשרוק לך בוז ויצר מתיחות במועדון. איך פותחים כך עונה?
"משתדלים להתעלם. עברתי די הרבה בכדורגל כדי להצליח לעשות את זה. ברור שלא קל לעשות את ההפרדה, לפעמים יוצאים פרסומים 'זה אמר ככה וזה אמר ככה', מחפשים את התגובה שלי, ואני בתוכי אומר לעצמי שאני לא בגנון ואסור לי להגיב".
"לי הכי חשוב לשמח אנשים, זה מה שיזכרו ממני. אפשר להבין את שריקות הבוז שספגתי. קיבלתי מהקהל אהבה, שאני מאחל לכל שחקן חמישה אחוזים ממנה. קרו דברים, כמו כמה ציטוטים של אבא שלי או מה שאני אמרתי מהלב ולא הבינו אותו. עכשיו קשה יותר לשנות את דעת הקהל כלפיי, אבל המועדון הזה תמיד יהיה אצלי בלב. זו התקופה הכי טובה בקריירה שלי, למרות שיש הרבה דברים נסתרים במעמד שלי".
זה מקביל למה שהיה במכבי ת"א?
"מה שקורה עכשיו בבאר־שבע מזכיר לי את מה שעברתי במכבי ת"א. קודם כל לסגור חוב. אמרו לי שנכשלתי במכבי ת"א, וזה ממש לא נכון. הגעתי למכבי כשהייתה קבוצת תחתית, הגענו איתה פעמיים לאירופה וזכינו בגביע הטוטו. לא היה את הניהול שיש בה היום, אז הצלחתי בגדול".
"הסיטואציה היום בבאר־שבע מזכירה את מכבי, כי גם עכשיו אני מסיים חוזה ויש הרבה פוליטיקה בשנה כזו. בחו"ל מכבדים שחקנים שמסיימים חוזה ובארץ מכפישים, מקללים ושוכחים מהר מאוד. תמיד יזכירו לך רק את מה שהקבוצה נתנה לך. בשנה שעברה הייתי פצוע ובכל זאת, כבשתי שישה שערים ובישלתי שבעה. כל שער או בישול שלי היו שווים נקודות ישירות. במשחקי המאני־טיים שיחקתי בסופו של דבר. יש לי 52 שערים שאני אחראי להם בבאר־שבע, 23 כיבושים ועוד 29 בישולים, למקרה שמישהו שכח".
קיבלת הצעה להארכת החוזה?
"באר־שבע הציעו לי חוזה לעונה אחת. יש זמן לדבר על זה וזה לא הזמן הנכון. אני נמצא כבר ארבע שנים בקבוצה אדירה, שעשתה התקדמות מכל הבחינות. יש לה מאמן מצוין, ניהול מעולה, קהל גדול ושחקנים טובים. אנחנו מעוררי השראה בכדורגל הישראלי, אנחנו הקבוצה המרגשת ביותר כיום. עוד מוקדם לדבר על העונה הבאה. מה שמצחיק אותי זה שאני רואה שכולם אומרים שנשרפתי במועדונים אחרים, המשך ישיר לתדמית שלי, אז דע לך שהקבוצות שכביכול אני שרוף בהן, רצו אותי בתחילת העונה או בשנה שעברה".
נראה כי הפער ביניכם לבין מכבי ת"א גדל העונה.
"היריבות רק תלך ותהיה גדולה יותר. אני חושב שבאר־שבע משחקת את הכדורגל הכי טוב שיש היום, קצבי ואיכותי, אנחנו ההצגה הכי טובה במדינה. אחרי העזיבה של ערן זהבי, שמיצה עצמו במכבי, היא כבר לא קבוצה של איש אחד. לשתי הקבוצות יש ישראלים טובים - למכבי יש את השחקנים הכי טובים בת"א, ולבאר־שבע את השחקנים הכי טובים בארץ".
ספר על הבוסית שלך, אלונה ברקת, לעומת מיץ' גולדהאר.
"אלונה אישה מדהימה. יש בינינו יחסים טובים, אוהבים אחד את השנייה מאוד. גולדהאר והיא חשובים מאוד למערכות שלהם, אבל השוני הוא שאצל אלונה אתה יכול לדפוק בדלת ולהגיד דברים שלא קשורים לכדורגל, והיא תנסה לייעץ. יש לה הזכות לעשות דברים ענקיים עבור העיר".
"הגעתי לטופ כישראלי"
אנחנו מגיעים לתדמית של מאור ולאבא יעקב, כמובן. "התדמית שלי מטעה. קעקועים, תספורות, יש לי שיגעונות, ואותי לא מעניין מה אחרים חושבים עליי. מובן שהעניין עם האבא מוסיף לתדמית שלי. תמיד היו כותרות שאני הילד הרע של הכדורגל אבל הייתי קפטן בכל הנבחרות הצעירות, אז איך זה מתחבר?
הגיע הזמן שאגיד מי אני באמת: אני טיפוס די שקט, יושב בפינה שלי, אוהב לעשות אימון, לעבוד קשה, אבל מאוד אוהב להיות מוחצן, אני רוצה לבלוט, שיראו אותי, וזה יגרום לי מחויבות עוד יותר גדולה לספק את היכולות שלי. זו תדמית שמאוד קשה לשנות אותה. תמיד הייתי מחויב, גם כשהיו כותרות שאני בליין. בכל זאת, השנים שלי בבאר־שבע שינו את התדמית שלי לטובה. לעולם לא אצליח ליצור תדמית של מקצוענות בחברה של סטריאוטיפים. תמיד יהיו כאלה שיאהבו (ואני לא רוצה שכולם יהיו כאלה) או ישנאו אותי, והם גורמים לי למוטיבציה גדולה יותר. אני מסתפר וצובע שיער, כי מבחינתי מדובר במעין הכנה לאירוע. גם אספר לך למה צבעתי לאחרונה את השיער".
ספר.
"כי אני רוצה שיגיעו אליי יותר כדורים. אני חושב שלא מגיעים אליי מספיק כדורים במשחק. אמרתי לעצמי שאם אצבע את השיער - יראו אותי יותר וימסרו, זו התחושה האישית שלי".
אתה מלך הרשתות החברתיות של הכדורגל הישראלי.
"יש לי חברה שמנהלת לי את זה, חשוב שגם אחרי הפסד אביע את דעתי. זו התמודדות, זה כלי חשוב, וכשהוא מתנהל נכון, הרייטינג גבוה. זהבי התקשר אליי ואמר שלפוסטים שלי יש רייטינג גבוה. אני דמות לחיקוי ורוצה להראות שאין רק תהילה וזוהר, אלא גם כישלונות שצריכים להתמודד איתם".
בשורה התחתונה, אבא שלך תרם או הזיק לקריירה שלך?
"עם עובדות קשה להתווכח - איזה עוד אבא אתה מכיר שיש לו שלושה שחקנים בליגת העל? אתה יכול להגיד עליו הכל, הדרך, הדברים שהוא בוחר להגיד, הדם החם שיש לו. דבר אחד אי־אפשר לקחת ממנו - שהילדים שלו הצליחו. הרי מצליחים להוציא שחקן כדורגל אחד מאלף, ואצלו שלושה מארבעה. אני מכבד ואוהב את אבא שלי. אמרו לי הרבה פעמים 'אם לא אבא שלך, היית מגיע הרבה יותר רחוק'. תקשיב לי טוב: ספק אם הייתי מגיע לאן שהגעתי בלי אבא שלי".
מה שהוא אומר בתקשורת זה בתיאום איתך?
"אנחנו אנשים שונים. יש הרבה כימיה ואהבה, והרבה חילוקי דעות על הדרך שהוא בוחר להתנהל בה, אבל אי־אפשר לחנך אבא, גם כשאני מנסה. יוצא מצב שלפעמים אני באימון ויוצאת כתבה על אבא שלי – ולך להתמודד איתה. דווקא בבאר־שבע מאוד מבינים שאני זה לא אבא שלי. אנחנו במדינה דמוקרטית, הוא מושך אש ואמיתי ואומר דברים איך שהם בלי סלקציה".
ולא ביקשת שישחרר אותך מזה?
"היו בינינו הרבה שיחות. אמרתי לו שאני לא ילד, שיפסיק, אבל בוא נהיה אמיתיים: זה נכון לשני הצדדים. התקשורת לא מפסיקה להתקשר אליו, ואחר כך, כשהוא מדבר, אומרים למה הוא מדבר. תעשה יום בחייו ותראה כמה עיתונאים מתקשרים אליו כל יום, מנסים להדליק אותו".
אתה תהיה אבא כמוהו לריי?
"אני לא יכול להיות יעקב בוזגלו, יש רק אחד כזה. אנחנו אנשים שונים, אני בחור שקט. לא יודע איך אתנהג. המטרה שלי שהוא יהיה באקדמיה בצרפת. אני לא הייתי יכול להישאר שם בגלל שלא היה לי אפוטרופוס, ופיספסתי קריירה אירופית".
לאן היית יכול להגיע?
"שאלו אותי אחרי אינטר, ואמרתי שהגעתי לטופ כישראלי. אם הייתי נולד באנגליה או בצרפת, הייתי מגיע לטופ של אותה מדינה. יכולתי לפתח קריירה אירופית טובה יותר, קיבלתי החלטה לא נכונה ללכת לסטנדרד ליאז'. ישנתי בחדר באקדמיה בליון עם קארים בנזמה, סימנו את שנינו יחד עם חאתם בן ערפה (היום בפ.ס.ז') שנגיע הכי רחוק. אז אולי לא לריאל מדריד, אבל לאחת הליגות הגדולות הייתי מגיע. הבעיה שלא היה לי אפוטרופוס בצרפת. אבל היום אני משחק באלופת ישראל וגאה בזה".
מקנא בערן זהבי, שלא היה כוכב צעיר כמוך?
"ממש לא. מה שהוא עשה ועושה זה רק למחוא לו כפיים. הלוואי שהיה לי דבר אחד ממנו, משהו שצריך ללמוד בכל בית־ספר - הרעב שלו לבוא לכל אימון ולהביא מאה אחוז, להילחם בעצמך".
הוא כישרוני ממך?
"אני חושב שמבחינת יכולות אני יותר כישרוני ממנו. אנחנו שני שחקנים שונים. הוא קרוב לשער, את הפעולות שלי אני עושה מהצדדים. בקושי שיחקנו ביחד שלושים דקות בקריירה, זה קרה נגד בוסניה".
הייתה לך בעבר הצעה מסין. זהבי עשה נכון כשעבר לשם ולא ניסה להגיע לרמות הגבוהות של אירופה?
"הייתי מתנהג אותו דבר, כי קריירה של שחקן קצרה מאוד ובכדורגל שלנו אין הרבה כסף. מגיע לערן כל שקל, אני אחד שמפרגן לכל אחד. לזהבי בסין, לטל בן־חיים במכבי, לאופיר
דודזאדה בגנט ולברדה ולמעמד האלוהי שלו בבאר־שבע. ההצלחה שלהם לא באה על חשבוני. הם עבדו קשה כדי להגיע למקומות האלה, בדיוק כפי שאני עשיתי".
לסיום, רגע לפני יום הכיפורים, ממי אתה רוצה לבקש סליחה?
"טעיתי כאשר אמרתי שגוטמן התעלל בי, אין בי שום שמחה לאיד על מה שקורה לו עכשיו. גוטמן טעה שלא השתמש בי יותר. זה היה קשה, לפעמים לא הוגן בעיניי, אבל לא היה שם משהו אישי נגדי. הוא רצה את הטוב ביותר עבור הנבחרת, פעל בהתאם, וזה לא הצליח. לו, לכולנו. הוא היה ונשאר איש מקצוע טוב בעיניי, ואני מאחל לו ימים נעימים יותר".
לפנייה לכתב/ת 
