הסדר טיעון: יותר משנתיים מאסר לחייל שירה למוות בשוגג בחברתו
ויטל ברמש נהרגה מפליטת כדור של חברהּ, לוחם נח"ל ששהה עמה בבית חברה משותפת. ל-ynet נודע כי הושג הסדר טיעון בין סנגוריו של החייל, שהודה והתחרט על מעשיו, לפרקליטות הצבאית ולפיו הוא ירצה 28 חודשי מאסר בפועל בגין עבירת הריגה. משפחת ברמש: "העונש לא משקף את חומרת העבירות"
פרסום ראשון: בבית הדין הצבאי בקסטינה הוגש היום (ד') הסדר טיעון שבמסגרתו יישלח חייל שירה בשוגג למוות בחברתו ל-28 חודשי מאסר בפועל. החייל, לוחם נח"ל, פלט בחודש מאי כדור מנשקו וגרם למותה של ויטל ברמש (17). צו איסור פרסום עדיין תקף לגבי פרטיו המזהים. החייל מיוצג על-ידי הסנגוריה הצבאית וביום חמישי הבא יקבע בית הדין אם לאשר את ההסדר.
נגד החייל הוגש כתב אישום בגין הריגה וכן בגין הדחה בחקירה, כיוון שביקש מחברה משותפת שלו ושל ברמש לשקר למשטרה לאחר הירי הקטלני. החייל הואשם תחילה כי ניסה לשכנע את חברתם המשותפת שלו ושל ברמש, שבביתה אירע הירי הקטלני, לספר כי ברמש שיחקה בעצמה בנשק האישי שלו, מסוג תבור, ופלטה את הכדור. החייל הביע חרטה על מעשיו וקיבל בסופו של דבר אחריות על התנהלותו שהובילה לתוצאה הטרגית.
החייל סיפר כי חש מצוקה נפשית גדולה מאז האירוע, מאחר שגרם למותה של חברת ילדותו, אחרי שהחליט לפרוק את נשקו האישי בתוך דירה, בניגוד חמור לפקודות. הוא נקר את הנשק לכיוונה של ברמש, כשכדור נמצא בקנה.
עוד נמצא בחקירה כי ההתרשלות של החייל התבטאה גם בכך שיצא מהבסיס בדרכו לדירה ברמת גן עם מחסנית בתוך הנשק, בניגוד לפקודות, וכי נתן לברמש להתרשם מנשקו כאשר פגש אותה בדירה. לטענתו, התבלבל באופן הפריקה של הנשק מאחר שהנשק השני שלו בימי השהות בצבא היה מקלע מסוג נגב.
עורכת הדין של משפחת ברמש, ענבר קידר-ברוך, מסרה בשמם: "הוריה של המנוחה סבורים שהעונש שהוסכם עליו אינו משקף את חומרת העבירות שבגינן הורשע החייל היורה, ואת היקף הרשלנות הנוראה שהובילה לגדיעת חייה של בתם בטרם עת". עמדת המשפחה הובאה במהלך הדיון בעל פה בבית הדין הצבאי בקסטינה והם אף הגישו מסמך ותמונות של בתם לשופטים.
לאחר הירי סיפר החייל למקורביו: "פרקתי בטעות את הנשק בבית. מאז אני לא אוכל ולא מפסיק לבכות. היא הייתה חברת ילדות שלי". עוד תיאר בחקירתו: "המחסנית הייתה בהכנס עוד כאשר יצאתי מהמוצב בגזרת שכם למרות שידעתי שזה אסור והמפקדים תדרכו אותי אחרת, אבל הלכתי איתה ככה כי ידעתי שנדקרים אנשים ברחובות".
בחקירתו השלישית נשבר החייל והודה שהוא זה שפרק את הנשק ברשלנות: "שיקרתי כי נלחצתי. נקרתי כי אני רגיל לפרוק בנשק האחר שלי, מקלע הנגב, שם הפריקה כוללת נקירה. כשפרקתי בדירה לא הסתכלתי מסביב, פשוט מרשלנות ומטמטום. פרקתי בלי לשים לב לאיזה כיוון אני פורק. לא ידעתי איפה לקבור את עצמי על מה שעשיתי לחברה שלי".
החייל ציין כי העובדה שהוא נושא בשגרה את מקלע הנגב שבו הפריקה שונה גרמה לו לבלבול. "מיד הענקתי לוויטל טיפול לעצור את הדימום, עשיתי הכול כדי להציל אותה", הוסיף.
בית הדין בקסטינה ציין לחומרה כי בטרם פליטת הכדור אִפשר החשוד למנוחה לשחק בנשקו באופן מסוכן. מנגד, מפקדיו של החייל ציינו אותו לטובה ואמרו כי "הוא נחשב מקצועי ואחראי. מדובר במקרה טרגי מאוד".