שתף קטע נבחר
 

מעידה כלכלית היא חלק משינוי. פרשת וילך

כאשר משה העביר את השרביט ליהושע בן נון היה חשש שעם ישראל לא ילך אחריו ותהיה מעידה באמון בה'. משה מנסה להרגיע את יהושע ואומר לו כי אם יתייחס למעידות של העם כאל קריסת מערכות, לא יצליח להביאו לארץ המובטחת. בעולם המודרני היום יש פיתויים רבים וקל למעוד, אך אם נדע לזהותם מראש ולקבל החלטות מושכלות - כך ייטב

פרשת וילך מתארת את העברת השרביט ממשה ליהושע בן נון בהנהגת העם. משה פורש בפני יהושע את העוצמות והכוחות של העם, את ההליכה של הקב"ה עם ישראל ואת הדרך לכניסה לארץ המובטחת. לאחר דברים חשובים אלה מגיעה גם הנפילה של העם שאותה ניתן לצפות מראש: (פרק לא, פסוק טז): וַיֹּאמֶר ה' אֶל מֹשֶׁה הִנְּךָ שֹׁכֵב עִם אֲבֹתֶיךָ וְקָם הָעָם הַזֶּה וְזָנָה אַחֲרֵי אֱלֹהֵינֵכַר הָאָרֶץ אֲשֶׁר הוּא בָא שָׁמָּה בְּקִרְבּוֹ וַעֲזָבַנִי וְהֵפֵר אֶת בְּרִיתִי אֲשֶׁר כָּרַתִּי אִתּוֹ.

 

לטורים נוספים במדור פרשת שבוע כלכלית

 

נשאלות כאן שתי שאלות מהותיות: האחת, מדוע יש צורך להעלות בפני משה את הנפילה של עם ישראל? והשניה, האם זה הכרח שתהיה נפילה? כדי לענות על שאלה זו, נתבונן על מודל מעגל השינוי (פרנצ'סקה ודיקלמנטה, 1982), מודל שבחן את השלבים השונים שאדם נדרש אליהם בתהליך השינוי – ואז נוכל לזהות כי שלב הנפילה או המעידה הינו שלב חשוב מאד בתהליך השינוי.

 

המודל מציין את כל המעברים שאדם עובר על מנת שהדבר שרצה לשנות יהפוך להרגל. החל משלב האמביוולנטיות – שלב שבו אדם מדבר על השינוי אך לא עושה איתו דבר. לאחר מכן שלב ההחלטה – אותה קריאת כיוון, אמירה, בחירה שיש לבצע את השינוי המבוקש (ועדיין ללא שום סימני שינוי בפועל). שלב לאחר מכן הוא שלב הפעולה – שלב שבו האדם מנסה מספר דברים קטנים ולתקופה מוגבלת (בדרך כלל שלושה עד ארבעה שבועות). השלב הבא – הוא שלב השימור, אותן פעולות קטנות שונות ממשיכות ועוד אחרות מתבצעות לתקופה ממושכת יותר שנעה בין שלושה חודשים ועד חצי שנה. ובתוך כדי השלבים – מזהים החוקרים כי יש תופעה קבועה של נפילה, נסיגה – חזרה לאותו הרגל מגונה שממנו מנסים להיגמל.

 

לכאורה, מה חדש באמירה הזאת? ומדוע זה נכלל בתוך שלבי השינוי? שאלות אלה מתחברות לשאלות לעיל ששאלנו על דבריו של הקב"ה למשה. מה יש בנפילה שיש לציין אותו, להזכיר אותו? הרי כל האזהרות עליו כבר נאמרו, וכן כל תהליכי השינוי כבר ידועים ואם נזהה באיזה שלב אנחנו בשינוי, הרי שמשם אפשר לטפס ולהתקדם. מה הערך בציון הנפילה כשלב?

 

אלא שהתבוננות בנפילה כחלק מהתהליך מאפשר לאדם להתרומם. כיון שאין אדם מושלם, אין תהליך מושלם – יש נטיה לחשוב שאם מעדתי וחזרתי אחורה – אזי כל התהליך חזר לראשיתו. וכאן האמירה היא שלא. הנפילה היא טבעית, היא מתרחשת – לא נתעלם ממנה, אבל נשים אותה בזרקור הנכון עבורה. הנפילה יכולה להיות קריסה או מעידה. אם אדם מרגיש שהוא קורס, יהיה לו קשה מאד להרים את עצמו חזרה לתוך תהליך השינוי, להמשך. אך אם הנפילה הינה מעידה, אז קמים וממשיכים לצעוד.

 

משה מעביר ליהושע מסר חשוב מאד כמנהיג של עם שהולך לעבור שינוי. שים לב לנפילות של העם – אם תתייחס אליהם כאל קריסת מערכות, הרי שלא תצליח להרים את עצמך ואת העם להביאו למנוחה ולנחלה. אם תתן לנפילה את הזרקור הנכון, לא תתעלם אך תתרומם – תוכל להנהיג את העם לקראת השינוי המיוחל. אך לא די בכך. אם נדע לזהות מראש את הנפילה המתקרבת – הרי שניתן יהיה למנוע אותה. אחד הכלים שהקב"ה נותן למשה על מנת למנוע את הנפילה היא בפסוק יט: וְעַתָּה כִּתְבוּ לָכֶם אֶת הַשִּׁירָה הַזֹּאת וְלַמְּדָהּ אֶת בְּנֵי יִשְׂרָאֵל שִׂימָהּ בְּפִיהֶם לְמַעַן תִּהְיֶה לִּי הַשִּׁירָה הַזֹּאת לְעֵד בִּבְנֵי יִשְׂרָאֵל: השירה (האזינו השמים.. שבפרשה הבאה), מייצרת תזכורת לאפשרות של מעידה, להבנה של הנפילה ומזכירה כי יש סיכון גבוה בנפילה ושצריך להימנע ולהתאמץ לא ליפול.

 

בשינויים כלכליים שעוברת משפחה, ישנם לעיתים הרבה מעידות. פתאום מבצע קורץ, חבילת נופש לחו"ל, נעליים במחיר טוב, בושם ועוד. אם נדע לזהות מבעוד מועד את המעידות, ניתן יהיה למנוע אותן. חלק מהמעידות הינן קטנות יחסית (רכישת מוצר או שירות) אך חלקן כבדות משקל שקשה מאד להתרומם מהם גם אם רוצים (כגון לקיחת הלוואה לסגירת מינוס, רכישת רכב במימון ללא יכולת החזר ועוד). יש לעשות הכל על מנת להימנע מנפילות אלה על מנת להפוך את השינוי המיוחל להרגל וממילא הפיתויים יקטנו.

 

הכותב הוא מנהל מחוז מרכז והדרום בארגון פעמונים

 

לפנייה לכתב/ת
 תגובה חדשה
הצג:
אזהרה:
פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
מומלצים