הגעתי לכאן כדי לנצח
אמארה סטודמאייר בטור מיוחד לכבוד פתיחת ליגת העל: "לא משחק כדורסל בשביל הכיף. אני משחק כדי לנצח וכאן יש לי אפשרות להתמודד על תארים. ההחלטה להגיע - הקלה ביותר שקיבלתי"
בחודש וחצי האחרונים הרבה אנשים אומרים לי: "היית כוכב 14 שנים ב־NBA", "יש לך מספיק כסף", "למה אתה צריך את זה?", "למה אתה לא ממשיך לעוד עונה או שתיים ב־NBA?", "למה אתה לא פורש לחיים נוחים?", "למה אתה מעביר משפחה עם ארבעה ילדים למדינה חדשה?", "למה לך להסתגל עכשיו לסגנון כדורסל שונה עם חוקים קצת אחרים?"
קודם כל, אני שמח ומודה ל"ידיעות אחרונות" על הבמה וההזדמנות לכתוב לכם מה אני מרגיש, ואנסה בקצרה לתת תשובות לכמה מהשאלות שאני עצמי העליתי.
למה ישראל? למה ירושלים?
זו, בעצם, ההחלטה הקלה ביותר שאני ומשפחתי קיבלנו. כבר שנים שאנחנו מנהלים אורח חיים עברי לגמרי. הכל התחיל כשאמא שלי סיפרה לי על השורשים העבריים שלנו, ומאז אני חוקר את היהדות והתנ"ך שמרתקים אותי.
אני לומד עברית, חוגג את החגים היהודיים, מקיים את השבתות, ובכל יום מגלה משהו חדש. אז כשעלתה האפשרות לבוא לשחק בעיר ירושלים, על ההיסטוריה שלה, הרוחניות שלה והיותה העיר המיוחדת בעולם, לא חשבתי פעמיים.
אני חייב להגיד שעד עכשיו המציאות של החיים כאן עולה על כל דמיון. המשפחה שלי מרוצה, הילדים שלי השתלבו היטב בבית הספר, ואנחנו פשוט נהנים כאן מכל רגע.
למה לא המשכתי ב־NBA? אני אמנם רק בן 33, אבל בגיל 18, כשזה עוד היה אפשרי, קיבלתי החלטה להירשם לדראפט היישר מבית הספר התיכון. כלומר, התחלתי לשחק בליגה הטובה בעולם לפני כמעט 15 שנה. זה המון זמן.
הגעתי לשלב בקריירה שאני רוצה לשחק בקבוצה ששואפת לזכות בתארים. תראו, אמרתי את זה בעבר ואני אומר את זה שוב, אני לא משחק כדורסל בשביל הכיף. אני משחק כדורסל כדי לנצח, וכאן בהפועל ירושלים יש לי אפשרות טובה לנצח ולהתמודד על תארים.
שאלו אותי מה ההבדל הגדול בין הכדורסל האירופי לכדורסל ב־NBA, אז הנה התשובה שלי: לדעתי, ההבדל הגדול ביותר הוא בכישרון הגולמי של השחקנים. כלומר, זה לא בהכרח שהשחקנים יותר טובים, אלא הכישרון הטבעי למשחק, החיתוכים הנכונים, הריווח הנכון, פתיחת קווי המסירה. הדברים האלה עובדים ב־NBA באופן טבעי יותר. נכון, החוקים קצת שונים, אבל בסוף הקבוצה שתקלע יותר סלים תנצח, בדיוק כמו בכל מקום אחר.
לסיום, אני מאחל לכולנו עונה מהנה, מרתקת, עם כדורסל טוב ומשחקים מותחים. ומעל לכל אני מייחל לשנה טובה, שקטה ובריאה. שנת שלום ואחווה. ולא לשכוח: יאללה הפועל!
לפנייה לכתב/ת 
