תבוסת המריונטות / פלג בחמישי
פניני, אוחיון, מקל ויבזורי הגישו תביעה מביכה וסוציומטית נגד החוק לשיתוף צעירים, אבל אינם מעזים להילחם בשיטפון הזרים. מעניין למה
המכביזיון
הלוזרים של גביע ווינר
לכבוד פתיחת שנת הלימודים, לא שכחו במחלקת הכדורסל של מכבי ת"א לאחל הצלחה למכביסטים שעלו לכיתה א'. "כדי שלא יחששו יותר מדי", נכתב באתר המועדון, "הקפטן גיא פניני נידב כמה טיפים". בין השאר הוא המליץ להם היכן לשבת בכיתה, והדגיש עד כמה "חשוב להיות חברותי". ובכן, גם לי יש טיפ
למכביסטים הצעירים: התרחקו מטיפוסים צבועים כמו פניני!
סיבות לא חסרות. תשאלו אפילו את יהונתן שולדבראנד מהכיתה המקבילה. אבל למרות שהקפטן העיד כי השיעור החביב עליו היה מתמטיקה, את התרגיל שהוא מנסה לבשל עכשיו עם ארבעת חבריו לקבוצה - יוגב אוחיון, גל מקל, דגן יבזורי וסילבן לנדסברג - חייבים ללמוד ולשנן.
החמישייה המהוללת הנ"ל הגישה לבית הדין לעבודה תביעה שמטרתה לבטל את "חוק הצעירים", המחייב כל קבוצה לרשום בטופס למשחקי הליגה לפחות שחקן אחד מתחת לגיל 22 ואחד מתחת ל־25. הנתבעת היא מינהלת הליגה, שראשי קבוצתם חברים בה. וואו־וואו־וואו, איזה אומץ! השחקנים פונים לערכאות נגד מעסיקיהם, ומי היה מאמין, שמעון מזרחי, דייויד פדרמן ושות' מקבלים זאת בהבנה.
הסיפור מוזר שבעתיים, במיוחד אם ניזכר שלא מזמן, החליטו ראשי המועדון לקנוס את השחקנים בגובה חצי משכורת על התבוסה בדרבי. ארגון השחקנים התערב, אך הקפטן המבוהל פניני מיהר להרגיע את מעסיקיו והודיע: "החלטנו לפתור את זה בדרכי נועם עם ההנהלה שלנו". והנה עכשיו, כשביטול "חוק הצעירים" מתאים להנהלה כמו ספסל לישבן של יבזורי, אין דרכי נועם. הולכים ישר לבית הדין.
את לנדסברג אפשר בהחלט להוציא מהסיפור. הוא אחד הדומיננטיים בקבוצה המקרטעת ואינו זקוק לחסדי בית הדין כדי לקבל דקות משחק. לנדסברג גם לא שותף בתבוסה להפועל ירושלים בגמר גביע ווינר. ארבעת חבריו לכתב התביעה קלעו 19 נקודות, ביחד, והקריירה שלהם מדשדשת למדי.
את בר טימור שהצטיין אצל המנצחים, חוק הצעירים ממש לא מטריד. מקל, שלא מזמן עוד חשב שיש לו מקום ב־NBA, חושש למעמדו. וזה אותו מקל שקרא ב־2012 להגביל את מספר הזרים כאן לשלושה בלבד, ותקף את הקבוצות שאינן נותנות צ'אנס אמיתי לשחקנים שיצאו מהנוער.
היום, כשחקן מכבי ת"א, מקל לא תובע אף אחד על הקלות המס המפליגות לשחקנים הזרים, שבאמת תופסים לו ולחבריו את המקום. רק זה חסר לחמשת העותרים - לקבל נזיפה מההנהלה, ואחר כך להתרפס בפניה בדרכי נועם. אבל חוק שיסייע לקדם את איתי שגב, תומר זלמנסון ועמית עבו? עד כאן! איזה חוסר קולגיאליות, שלא לומר סוציומטיות, כלפי חברים שגדלו במועדון.
"דגן יבזורי לא שיחק במרבית העונה האחרונה, לא כי הוא לא שחקן טוב", הסבירה עו"ד אורלי לייבו, שמייצגת את חמשת העותרים. "אלא כי לא היה מקום לרשום אותו". ברור. אלמלא חוק הצעירים, אוחיון ויבזורי היו קולעים כמו קליי תומפסון וסטף קרי.
ככה זה אחרי שחותמים במכבי ת"א. השחקנים והמאמנים שוכחים מהעקרונות, הופכים למריונטות, וכשהעסק משתבש, תמיד אפשר להתבכיין לשופט (או לדיין). פעם הם החתימו את הישראלים הטובים ביותר, היום הם יכולים להתגאות בישראלים התובעים ביותר.
והצעירים? הם בהחלט יכולים למלמל נוסח מחודש להמנון המיתולוגי ההוא: אל המגרש הנה עולה, משפחה קצת מגעילה.
החאפר
קלינגר נכשל ונשאר בתפקיד
"באתי למקום הזה בפול־פאוור". למרות שזה נשמע כמו ציטוט של יואב כץ, את ההצהרה הדו־לשונית הנ"ל ניפק ניר קלינגר, כשהוחתם כמנג'ר במכבי שעריים. גם התואר לקוח כמובן משפה זרה, כי "מנג'ר" נשמע מגניב וסמכותי, למרות שאצלנו הוא הפך לבדיחה.
מנג'ר, כפי שהוכיחה המתכונת של ג'ורדי קרויף, הוא אכן תפקיד חיוני שמצריך פול־טיים ג'וב. קלינגר, למרות הפול־פאוור שלו, מקדיש לא מעט שעות בשבוע לקבוצות אחרות, שעליהן הוא מדבר בטלוויזיה. ואחרי שהסברת איך משחקות בורוסיה דורטמונד וריאל מדריד, לך תמצא פתרונות להפועל קטמון ולנצרת־עילית.
ככה זה עובד בתרגום לגרסה העברית. אצלנו, ה"מנג'ר" יכול להשלים הכנסה בעבודות מזדמנות, לא מתרוצץ על הקווים, אינו סופג אש ואף מקבל כבונוס תעודת ביטוח: את מחיר הנפילות ישלם המאמן, לא חלילה מי שהביא אותו ובנה את הקבוצה.
בתחילת העונה, הגדיר קלינגר מטרות ברורות: "שהקהל ישמח ממה שהוא רואה בכל משחק ולהיות בחלק העליון של הטבלה". היום, על אף שהבעלים אלדד פרי העמיד לרשותו את אחד התקציבים הגדולים בליגה, המצב בדיוק הפוך. הקהל עצבני ועצוב במיוחד והקבוצה מתחת לקו האדום.
פרי הוא יזם נדל"ן מצליח, שמתגאה בעסקים חובקי עולם גם בתחומי הטכנולוגיות הרפואיות והסייבר. האם הוא היה מסכים שהמנכ"לים שלו בנדל"ן או בהיי־טק יחלטרו במקום אחר? קשה להאמין. באתר הרשמי של החברה אמנם הגו את הסיסמה: "בקבוצת אלדד פרי הופכים את ה'בלתי' ליאומן", אבל שם אין שום התייחסות למכבי שעריים. לשכונת הכדורגל שפרי מקים יש משום מה סיסמה משלה: אצלנו הופכים את המנג'ר לחאפר.
הטור המלא היום ב"ידיעות אחרונות".
לפנייה לכתב/ת 
