משבר אימון
צביקה שרף. שרון דרוקר. גיא גודס. דני פרנקו. איך ייתכן שארבעה מבכירי המאמנים בישראל פותחים עונה בבית ולא על הפרקט? "מי שלא מעסיק אותנו, מפסיד". פרויקט מיוחד לפתיחת ליגת העל בכדורסל
אפילו שהם מובטלים כרגע, לא תתפסו את צביקה שרף ושרון דרוקר לא מעודכנים. כשנפגשו לצילום באולם בהדר יוסף הפגין צמד המאמנים בקיאות בכל פרט קטן בכדורסל הישראלי. מי חתם איפה, מי עזב לאן. הם כמובן דיברו גם על מצבם של חבריהם למקצוע. "חייבים להיות עם היד על הדופק", מסביר שרף. "אתה אף פעם לא יכול לדעת מה יהיה". כשהטלפון יצלצל, הם יהיו מוכנים.
אבל בינתיים הטלפון לא מצלצל. לא רק אצל שרף ודרוקר, אלא גם אצל שני מאמנים בכירים אחרים בכדורסל הישראלי – גיא גודס ודני פרנקו. איך קרה שארבעה אנשי מקצוע מובילים פותחים עונה בבית, בלי קבוצה? האם הביאו את זה על עצמם? ומה זה אומר על הכדורסל שלנו?
הרקורד שלהם ידוע, מלא הישגים, רגעים גדולים וגדולים פחות. שרף (64) נחשב לאחד מגדולי המאמנים הישראלים בכל הזמנים. עשר אליפויות, שישה גביעי מדינה, זכייה בגביע המחזיקות האירופי, ארבע פעמים בפיינל־פור האירופי. רק בעונה שעברה הגיע עם מכבי אשדוד לגמר הגביע. דרוקר (49) זכה עם הפועל ירושלים בגביע יול"ב, הניף את גביע האתגר האירופי, זכה באליפות ובגביע בבלגיה והגיע לגמר הפלייאוף בישראל. הוא גם בנה את מכבי ראשל"צ, שהמשיכה לזכייה באליפות היסטורית, אבל פוטר לפני שזה קרה.
פרנקו (42) היה הראשון שהביא להפועל ירושלים אליפות לפני שנה וחצי. בנוסף זכה בגביע עם חולון והגיע פעמיים נוספות לגמר הפלייאוף. גודס (46) הספיק לזכות בגביע כמאמן מכבי ת"א, ועוד קודם לכן ביורוליג ובאליפויות כעוזר מאמן.
"זה קורה לי בפעם הראשונה", מספר דרוקר. "כשמסתכלים על מאמנים ותיקים אחרים ועל חייו של מאמן, אתה מבין שזה חלק מהמקצוע. אולי פונקתי עד עכשיו שזה לא קרה לי".
עבור שרף זו ממש לא הפעם הראשונה. "כבר עברתי דברים גרועים מאלה, אני לא אשתנה", הוא יורה. "כל אחד יודע מה הפלוסים והמינוסים שלי. ההנהלות היום חושבות בצורה שונה בנוגע למאמנים ואיך הם צריכים להתנהג. בשורה התחתונה, מי שלא מעסיק אותי מפסיד". גודס טוען כי בחר לא לעבוד כרגע. "מאמנים בכירים רוצים לאמן קבוצות מרכזיות שנמצאות בטופ", הוא מסביר, "ולא להסתפק במשהו קטן".
"החליטו שאני כישלון"
לכל אחד סיפור שונה, נסיבות משלו שהובילו אותו לפתוח עונה ללא קבוצה. שרף נפרד בקיץ מאשדוד אחרי שנה וחצי על הקווים. בעונה הראשונה הציל אותה מירידה, ובשנייה הגיע איתה עד גמר הגביע, אך החמיץ את הכרטיס לפלייאוף. באשדוד החליטו להיפרד, ובמקום המאמן הכי מנוסה שיש הביאו רוקי – מאיר טפירו בשנתו הראשונה בקריירה החדשה.
שרף, כהרגלו, לא עושה הנחות לאף אחד, וגם לא מכיר במושג פוליטיקלי קורקט. "לאשדוד הייתה מתנה ביד, ובשלב מסוים הם החליטו שאני כישלון. אז הנה, עכשיו הם יגיעו בעשר השנים הבאות עשר פעמים לפיינל־פור", הוא עוקץ. "יש כבר חלק באשדוד שמתגעגעים אליי. עוד חודשיים־שלושה הם יתגעגעו יותר, אבל לא יודו בזה. אין לי שום דבר נגד מאיר טפירו. שיצליח. לא בגללו אני לא באשדוד".
הסיפור של דרוקר מורכב יותר. אחרי פתיחה נפלאה והצלחה גדולה באירופה, הוא פוטר מראשל"צ חמישה מחזורים לסיום העונה בגלל שרשרת הפסדים. המהלך התקבל אז בהפתעה ועורר לא מעט ביקורת, אבל מחליפו אריק שיבק סחף את המועדון לאליפות מדהימה. "אם הייתי מסתכל על זה במונחים של צדק, רשע וטוב לו, צדיק ורע לו, כמובן שהייתי מתאכזב", אומר דרוקר. "אף אחד לא יכול להגיד שלא הצלחתי בראשל"צ. הגענו בשנה הראשונה לפיינל־פור, בשנה השנייה הצלחנו מאוד באירופה ובליגה".
מה הרגשת כשראשל"צ זכתה באליפות?
"כמו שדייויד בלאט הרגיש כשקליבלנד זכתה באליפות. החלטתי לשים את ראשל"צ מאחוריי. ברור שיש כאב, כי השחקנים עצמם אמרו שהכנתי אותם לעונה שהם לא ישכחו בחיים. לא היו לי 11 מיליון שקל כמו שיש לקבוצה העונה. אני לא צריך טבעת כמו זו שבלאט אמור לקבל, וגם לא אסכים לקחת אחת כזו אם יציעו לי".
פרנקו, שסירב להתראיין לכתבה, היה בטוח שימשיך לשנה שלישית בירושלים, למרות האכזבה בעונה שעברה. מקורביו טוענים כי גם אחרי ההפסד בגמר הפלייאוף קיבל מההנהלה סימנים שיישאר. לכן דחה הצעות ממועדונים אחרים, ביניהם הפועל ת"א. בסופו של דבר, כשכל הקבוצות כבר היו סגורות, קיבל הודעה על סיום תפקידו ונותר בידיים ריקות.
עובדים בלי עבודה
אין ספק שלבררנות של מאמנים במעמדם יש חלק בעובדה שנותרו חסרי תעסוקה. מי שעבד בקבוצה כמו מכבי ת"א או הפועל ירושלים או במועדונים באירופה, לא תמיד מעוניין לקחת קבוצה קטנה ודלת אמצעים. חלקם אכן קיבלו הצעות עבודה בקיץ, אבל החליטו לוותר עליהן.
"הן לא התאימו לי", מספר גודס. "חיכיתי לתשובות מאירופה עד הרגע האחרון וזה לא צלח". דרוקר מוסיף: "אני מחפש את המקום שיהיה לי בו נוח וכיף, להרגיש שאני יוצר משהו, שיש אתגר. בהצעות שקיבלתי לא הרגשתי את זה".
צפייה בווידיאו. בחירת זרים. בניית סגל. החלטה על סגנון המשחק, על תרגילים. אימונים אינטנסיביים. חיבור הקבוצה. עבודת המאמן, בוודאי בקיץ, היא מסביב לשעון. מה עושים עכשיו, כשאין את כל הדברים האלה על הראש?
מתברר שמאמן נשאר מאמן. הם עדיין עובדים במקצוע, גם אם אין ממנו פרנסה כרגע. "דווקא בגלל העונה הקודמת, שהייתה עמוסה, הרגשתי שהיה לי חור גדול בהיכרות עם שחקנים אמריקאים בשוק, בעיקר כאלה שסיימו מכללות", מספר דרוקר. "עבדתי מאוד חזק עם הסינרג'י (תוכנת סקאוט), כדי להיות מעודכן. אנחנו מאמני כדורסל, זה בדם שלנו".
שרף מצטרף: "נכנסתי לדפי שחקנים ובדקתי את הקריירות שלהם שנים אחורה. כשאתה נוסע כל יום לאשדוד, אתה מבזבז שעות בדרכים ואין לך זמן לעשות את האקסטרות שלא קשורות לקבוצה. כל יום במשך שעתיים־שלוש עברתי על רשימות של שחקנים, כדי להיות מעודכן".
היבשת מייבשת
לשרף, דרוקר וגודס יש שם טוב באירופה. למרות זאת, הם מספרים, לא קל למצוא לאחרונה עבודה מחוץ לישראל. "מספר הקבוצות שיכולות להחזיק מאמן ישראלי מבחינה תקציבית הצטמצם", טוען שרף, "גם יש מדינות שאתה לא יכול להיכנס אליהן. בטורקיה ישראלים לא מתקבלים בברכה. אל תגידו לי דייויד בלאט, כי הוא נחשב שם לאמריקאי. גם לספרד אתה לא יכול להיכנס, כי אתה לא יודע ספרדית. בצרפת יש רוב מוחלט למאמנים המקומיים. ברוסיה יש רק חמש קבוצות עם כסף, ורק אחת מהן החליפה מאמן בקיץ".
דרוקר, שעבד בעבר ברוסיה, בבלגיה, בליטא וביוון, מספר על ניסיונותיו לשוב לאמן בחו"ל: "אני לומד ספרדית כדי שתהיה לי עוד שפה. אפשר היום להיפתח להמון שווקים שפעם לא חשבנו עליהם, כמו סין, יפן וקוריאה. מה שכיף בחיים של מאמן זה שהם לא צפויים. אני אעשה סיבוב ב־NBA אצל שלוש קבוצות בזמן הקרוב כדי להמשיך להשתלם".
חשוב להבהיר, יש לא מעט מאמנים בכירים שעובדים העונה בליגה. אפי בירנבוים, למשל, שינה כיוון והתמנה למנהל המקצועי של הפועל ת"א, תפקיד שנוסה בישראל מספר פעמים אך לא ממש הצליח. הם מפרגנים לאפי, אבל חלקם מתקשים להבין את הגדרת התפקיד. "מה זה בדיוק אומר?" שואל דרוקר, "הוא בוחר את השחקנים ואז המאמן צריך לאמן אותם?"
שרף ממשיך: "בישראל יש לא מעט יו"רים שחושבים שהם מנהלים מקצועיים. דווקא אפי מתאים לתפקיד בגלל הניסיון שלו באימון, אבל המנהל המקצועי צריך גם לבחור את המאמן, וזה לא מה שקרה אצל אפי. הוא הגיע להפועל ת"א כששרון אברהמי כבר היה בתפקיד.
"ניקולה וויצ'יץ' הוא המנהל המקצועי במכבי ת"א מהשבוע, או כבר כמה שנים? הקבוצה הצליחה? מזל שבא ארז אדלשטיין ובחר את שלושת השחקנים האחרונים (אנדרו גאודלוק, ויקטור ראד וקולטון אייברסון), ולא את הסנטר היווני שהוא בלוף אחד גדול, לוקאס מברוקפאלידיס".
גודס דווקא חושב אחרת: "זה תפקיד שיכול להצליח, בעיקר לחבר'ה הוותיקים והמנוסים, שיחסית שבעים. אליי זה לא מדבר, כי אני צעיר ולא רואה עצמי כמנהל מקצועי אלא כמאמן".
נראה אחד מכם בחזרה על הקווים כבר העונה?
גודס: "אצלנו בישראל הסערות בליגה מתחילות בנובמבר. נחכה בצד ונראה מה יתפתח. קשה לענות על השאלה הזו עכשיו".
שרף: "אני לא מצלצל לאף קבוצה, לא הולך למשחקים כדי שלא יגידו שחתרתי תחת מאמן כזה או אחר. ברור שאשמח לאמן".
דרוקר: "מקווה שכן, רוצה להאמין שכן. אם יהיה מקום שיתאים לי, אשמח להגיע".
לפנייה לכתב/ת 
