הבן שלי לא רוצה לצפות איתי במשחקי כדורגל
אביב בורנשטיין דמיין איך הוא יצפה יחד עם בנו במשחקי כדורגל אבל אז נולד לו ילד שממש לא מתעניין בכדור העגול ובדשא הירוק. "יש משהו בחיבור הזה בין אב לבן שיושבים ביחד וצופים במשחק. אולי בגלל שככה אני גדלתי ולכן החוסר הזה הוא משמעותי עבורי הרבה יותר מעבורו"
לכתבות וטורים נוספים - היכנסו לפייסבוק הורים של ynet
הזכרונות שלי מאבא היו בעיקר קשורים באירועי ספורט. אני זוכר את הימים שהיה ווימבלדון ואבא שלי היה שוכב במיטה (זה היה בדרך כלל המקום המועדף עליו) ורואה טניס. אני זוכר את מקנרו ולנדל ונברטילובה. ישבתי לצידו וקיבלתי את האהבה למשחקי הכדור דרך הישיבה עם אבא שלי.
מהרגע שאתה בוחר קבוצת כדורגל אותה אתה אוהד. אתה לא יכול לעבור קבוצה, זה אחד מהכללים הבסיסים ביותר שכל אוהד כדורגל יודע - אמא וקבוצת כדורגל, אלו הדברים שאתה לא יכול להחליף בחיים. מוזר שהמילה אבא לא מוזכרת במשפט הזה. האם מישהו יכול להחליף אבא? מה התהליך לזה?
כשנולד לי הבן הבכור קיוויתי שהוא יאהב כדורגל. רציתי שיהיה לי עם מי לשבת ולראות משחקים, אבל כמובן שאם אתה רוצה משהו, סיכוי גבוה שהוא לא יתגשם. כבר הייתי מוכן שהילד שלי יגדל להיות אוהד הפועל, אבל שהבן שלי לא יתעניין בכלל בכדורגל זה כבר סיפור אחר.
יש משהו בחיבור הזה בין אב לבן שיושבים ביחד, רואים כדורגל ויכולים לדבר על המשחק. אולי בגלל שככה אני גדלתי וזה נראה לי הדבר הכי טבעי ולכן החוסר הזה הוא משמעותי עבורי הרבה יותר מעבורו. חשבתי אפילו לכתוב מודעת דרושים שתהיה מנוסחת ככה - "לחובב כדורגל דרושים אנשים נחמדים לראות איתם משחקים", אבל אני חושב שזה קצת פתטי.
אולי יעניין אותך גם:
- "הבת שלי רוצה רק את אימא שלה"
- שובר את הרשת: התינוק עם רעמת השיער
- מה הורים לא מבינים על הילדים שלהם
אני רואה חברים של הבן שלי שכדורגל בשבילם זה משהו מוחשי ואמיתי. הם רואים משחקים, אבל אותו זה פשוט לא מעניין. הוא נהנה לשחק, הוא אפילו משחק טניס כמה שנים כבר, זו בחירה שלו, אני לא דחפתי אותו לזה לכל מי שחושב. אבל לצפות במשחק כדור בטלוויזיה הוא פשוט לא מוכן.
כשיש משחק גדול כמו גמר ליגת אלופות או קלאסיקו, אני מנסה לעניין אותו, מנסה להגיד לו שבוע לפני שיש משחק גדול, אולי זה ישנה משהו, אולי הוא פתאום יגיד - "אם אבא שלי מתלהב מזה, שווה לי לנסות ולראות". אבל זו תקוות שווא. יש לו תחביבים משלו ואני מכבד אותם, אבל מה עם לזרוק איזה עצם לאבא מדי פעם? לא אומר הרבה, פעם בכמה זמן תשקיע שעה וחצי מחייך ותראה עם אבא שלך איזה משחק.
הכדורגל היחיד שאני יכול לראות איתו, זה אם אני אשחק איתו פיפ"א ב-XBOX, אבל גם שם הוא מעדיף משחקים אחרים ולא כדורגל או כדורסל. הייתי צריך לדעת מראש שזה יהיה המצב. היו לי את כל הסימנים המוקדמים. הוא הרי נולד בדיוק ביום של מחזור ליגת האלופות. אני נשבע שזה היקום שמסתדר נגדי ואני לא יכול לעשות כלום.
אז מה בינתיים? לראות לבד זה לא כיף, אפילו די משעמם, אז פשוט הפסקתי כמעט לגמרי לראות. כמות הכדורגל שלי הצטמצמה כמעט לאפס. זה אפילו כבר לא חסר לי. מצאתי בינתיים איך להתחבר עם הילד שלי. אני מחפש איתו פוקימונים אבל לא באמת כי הוא בגיל ההתבגרות ומה שחסר לו שהאבא הגיק שלו יחפש איתו פוקימונים.
אולי יעניין אותך גם - כך תגדלו ילדים עצמאיים . צפו:
לפנייה לכתב/ת 
