עזרה מהאוויר: כך מפעיל צה"ל את הרחפנים
בזמן שעובדים על פיתוח הרחפן הצה"לי הראשון, שעליו פורסם לראשונה ב-ynet, בצבא משתחררים מהתדמית השמרנית והרחפנים האזרחיים משמשים אותו למשימות מגוונות: מפעילות מבצעית ואיתור מבוקשים, עד אימוני השטח לשם הפקת לקחים: "החבר'ה הצעירים הציעו וזה שטף את הצבא". צפו בפעילויות השונות
בשקט בשקט, תחת זמזום חרישי, הפכו בשנה האחרונה הרחפנים ה"אזרחיים" המוכרים לכלי נפוץ בצה"ל, שבו נעשה שימוש כמעט בכל חיל אפשרי ובמגוון משימות – מבצעיות, לוגיסטיות ועורפיות. כיום ניתן למצוא רחפנים מסייעים לאיתור מבוקשים ובמרדפים אחר מחבלים או שב"חים בפעילות מבצעית ביהודה ושומרון, תחת שמי הגולן ובגבול לבנון, באתרי הרס ובתרגילים של פיקוד העורף, באימונים של כוחות חי"ר בחטיבות השריון ועוד.
בכל הקשור לגאדג'ט הקטן והמעופף, צה"ל השיל מעליו את התדמית השמרנית, ושלח למערכה מאות רחפנים שנמצאים בשימוש צבאי כמעט מדי יום. "הייתי שותף לפרויקטים אמל"חיים אחרים, ולא ראיתי קפיצת מדרגה כה מהירה בהכנסה של אמצעי לפעילות", מעיד סרן איתי הרוניאן, מפקד הפלוגה הייעודית בגדוד האיסוף הקרבי "ניצן" של פיקוד מרכז.
גדוד ניצן הפך לחלוץ בתחום הרחפנים עבור פעילות מבצעית. הרעיון להכניס רחפנים נולד מלמטה, מהלוחמים וממפקדי הצוותים. "ראינו שיש לנו פער בחיפוש עילי וחיפשנו פתרונות לפער הזה", מעיד מפקד הגדוד, סגן אלוף איילון פרץ. "החבר'ה הצעירים הציעו כמה דגמים. ניסינו אותם, ומאז זה שטף את כל הצבא.
"היתרון המרכזי ברחפנים הוא הזמינות. כיום גם באירועים מתפרצים כמו פיגוע ירי, תוך דקות אנחנו יכולים להרים לאוויר רחפן שיסייע לאיתור החוליה שביצעה את הפיגוע וברחה, וכך גם כלפי מחבל שהשליך בקבוק תבערה", מספר סא"ל פרץ.
איתור מפרי סדר, שב"חים ומעקב על בתי מבוקשים
עם האוכל בא התיאבון, והביטחון בכלי הזעיר גדל מחודש לחודש. בגדוד ניצן מודים אמנם שהיו רחפנים בודדים שנפלו והתרסקו במהלך פעילות בגלל תקלות, אך היתרונות הרבים ברחפנים, בעיקר הגודל והזמינות שלהם, גרמו לכוחות מיוחדים שפועלים בשטחים להפעיל לטובתם את לוחמי גדוד ניצן גם במעוזי הטרור: מחנות הפליטים. "הרחפנים עוברים בין סמטאות, פותחים שטח קדימה ללוחמים, סורקים גגות שעליהם יש חשודים חמושים שאורבים לכוחות שלנו, מאתרים שטחים שולטים ומגלים שטחי השמדה תוך כדי תנועה", אומר המג"ד פרץ. "רגע לפני שהכוח סוגר על בית המבוקש, הרחפן סורק את המתחם".
המ"פ הרוניאן מציין: "הצבא גילה פתיחות לרחפנים ותוך חודשים 'חיילנו' אותם. הם נכנסו לפעילות מבצעית בחודש יוני אשתקד. ללוחמים נדרשות שעות ספורות ללמוד לתפעל אותם, והתוצרים יוצאי דופן: לפני מבצע מעצרים אנחנו סורקים עם הרחפן את בתי המבוקשים, ועם הצילומים אנחנו יוצרים לכוחות תמונת-על תלת-ממדית עדכנית עם כל המכשולים כמו גדרות, בורות וחומות ונתיבי מילוט אפשריים. במבצעי מודיעין אחרים עקבנו אחרי חשודים עם הרחפן, איתרנו מפרי סדר בהפגנות אלימות, תפסנו שב"חים שניסו להימלט".
הרוניאן מתקשה שלא להתלהב מהרחפנים של יחידתו ומהערך המוסף שהם הביאו עמם ליחידה, שתחתיה פועלים גם בלוני תצפית, צוותים של המזל"ט הטקטי "רוכב שמיים", תצפיות נייחות ועוד: "זהו כלי שמהיר לדילוג עם אוריינטציית שטח גבוהה. ל'רוכב שמיים' יש יתרון של יותר זמן שהייה באוויר (שעות ארוכות לעומת כ-20 דקות אצל הרחפן) ובלון תצפית יכול לתת תמונה של תא שטח הרבה יותר גדול מעדשת מצלמת הרחפן. כך או כך, אנחנו לפעמים יוצאים למבצעים עם כל אמצעי האיסוף, ולכולם יש שידור לאחור, כך שמפקד הכוח בחפ"ק או אפילו המח"ט בחמ"ל יכול לראות על המסכים שלו את תא השטח של הפעולה במגוון רזולוציות וטווחים, מהרחפן, מהבלון ומהמזל"ט".
לזהות לוחית זיהוי של רכב מגובה 30 מטרים
הסיבה להפתעה שבה התקבלו הרחפנים לפעילות מבצעית בצה"ל בקלות יתרה נוגעת לכך שלא מדובר באמצעי לחימה שפותח בצבא או על-ידי התעשיות הביטחוניות לבקשת צה"ל, כפי שקורה כמעט בכל אמצעי בשדה הקרב. כל הרחפנים בצה"ל כיום הם אזרחיים לחלוטין, שניתן לרכוש באינטרנט או בחנויות בסכום הנע בין 3,000 ל-5,000 שקלים.
אחד הדגמים השימושיים ביותר הוא הפאנטום, שבו עושים שימוש בצבא בעיקר בפעילות מבצעית. "החלטנו לא לחכות עם פיתוח צבאי ובינתיים פשוט לרוץ עם הרחפנים המוכרים כמוצר מדף", הסביר קצין בכיר בחטיבת הטכנולוגיה של זרוע היבשה בשיחה עם ynet. בזרוע עמלים בחודשים אלה על פיתוח הרחפן הצה"לי הראשון, ה"צור", שהאבטיפוס שלו נחשף ב-ynet בחודש שעבר.
ה"צור" יוכל לשאת תחמושת וציוד לוגיסטי, ובכך לחסוך סיכון עבור חיילים שיצטרכו לשאת כבודה זו בשטח אויב. בנוסף, הוא יכיל אמצעי תצפית מתקדמים ומשוכללים ליום וללילה, יוכל לפעול במשך שעות ולטווחים של עד 10 ק"מ, ישקול 15-10 ק"ג והמנוע שלו יהיה שקט יותר מהמנוע המזמזם של הרחפן האזרחי.
לצורך ההשוואה, רחפן אזרחי שנמצא כיום בשימוש בצה"ל שוקל כ-2.5 ק"ג, מצלמת היום שלו מוגבלת מבחינת מיקוד, צילום הלילה שלו הוא בגדר "אלתור", והעובדה שלפיה הוא מוגבל מבחינת סוללה לשהייה של 20 דקות באוויר גורמת למפעיליו להפעיל רחפנים נוספים מיד אחריו בתדירות גבוהה כדי לשמור על רצף אינסופי.
דרך צילום מרחפן שנמצא כיום בשימוש בצה"ל ניתן לזהות ספרות לוחית זיהוי של רכב מגובה צילום של כ-30 מטרים, טווח הפעולה שלו בצבא הוא עד 2.5 ק"מ (לעומת 4 ק"מ עם אותו הרחפן באזרחות), והוא מחובר ל-GPS על מנת ללמוד בהמשך את נתיב הנסיעה של האובייקט שאחריו עוקבים.
פיתוחו של ה"צור" יימשך בשנה הקרובה לאחר שעבר שורה של ניסויים. לצד פיתוחו של הצור, בצה"ל עוסקים גם בסוגיות אבטחה שקשורות לרחפנים. ברשות חיזבאללה וחמאס, דרך אגב, יש רחפנים שכבר הופעלו לא אחת, ובחלק מהמקרים אף התרסקו בקרבת גבול הרצועה. במעבר הגבול כרם שלום נתפסו כמה פעמים מאז מבצע צוק איתן משלוחים שיועדו לחמאס ובהם רחפנים מפורקים, כך שגם בחמאס, מתברר, הבינו את היתרון הגלום שבפשטות הכלי הזעיר המעופף.