לפני שעוברים ניתוח בברכיים: 23 צעדים להקלה וריפוי
סובלים מאוסטיאוארטריטיס (או מדלקת מפרקים ניוונית) בברכיים? 23 דרכים שכדאי לנסות לפני שפונים לניתוח להחלפת מפרקים
הברכיים הורגות אתכם? לפניכם 23 צעדים שכדאי לכם לנסות לפני שתשקלו לעבור ניתוח מפרקים:
1. הפחיתו במשקל
מחקרים רבים מצביעים בעקביות על קשר הדוק בין משקל יתר להתפתחות אוסטיאוארתריטיס (דלקת מפרקים ניוונית כרונית). כך לדוגמה, נמצא שנשים עם משקל יתר נמצאות בסיכון גבוה פי ארבעה לפתח אוסטיאוארתריטיס של הברך, ואצל גברים הסיכון גבוה פי חמישה. על פי מחקרים, במהלך ההליכה משקל הגוף מועבר לברך תוך מינוף משמעותי, כך שכל קילוגרם נוסף מגביר את עומס הדחיסה באזור בכארבעה קילוגרמים. במקביל, כמה מחקרים וסקירות מחקרים הצביעו על כך שאצל אנשים הסובלים מאוסטיאוארתריטיס, ירידה במשקל, אפילו קלה, מסייעת להפחית את תסמיני הכאב והדלקת. מחקר שפורסם ב־2014 בכתב העת Annals of Rheumatic Diseases מצא שבאנשים בעלי עודף משקל הסובלים מדלקת בברך, שינוי במשקל עשוי להשפיע על מהלך המחלה ועל מבנה המפרקים בנוסף לשיפור התסמינים, כולל כאב, נוקשות ותפקוד. החוקרים מצאו שכל ירידה של 1% במשקל הגוף לוותה בעלייה של 1.2 ממ"ק בנפח הסחוס.
קראו עוד על כאבי ברכיים:
עברתם ניתוח בברך ועדיין כואב? יש פיתרון
כאבי ברכיים: למה זה קורה - ומה הטיפול הכי יעילחווים כאבי ברכיים בהליכה? 4 שיטות להעלמת הכאב
2. תתחילו לדווש
חלפו עברו הימים שבהם רופאים המליצו "לתת למפרקים לנוח" מחשש שמא פעילות גופנית מגבירה את שחיקת הסחוסים. כיום ידוע שדווקא חוסר פעילות גופנית מגביר את חוסר היציבות ומדרדר את המפרקים. למעשה, פעילות גופנית נחשבת למרכיב מרכזי בטיפול באוסטיאוארתריטיס. הפעילות המומלצת היא פעילות אירובית ללא עומסים חדים על המפרק, כמו רכיבה על אופניים או הליכה. לעומת זאת, לא מומלץ לבצע פעילויות שכוללות קפיצות והפעלת עומסים גבוהים על המפרקים, כמו כדורסל, כדורגל, טניס או ריצה. כמו כן, כדי להשיג תוצאות יעילות בטווח הארוך, חשוב להתמיד ולבצע פעילות רציפה.
3. היכנסו למים
תרגול המפרקים במים בשחייה או בהידרותרפיה מומלץ מאוד. המים מפחיתים את עומס המשקל המופעל על המפרקים, והפעילות במים מאפשרת טווח תנועה גדול יותר שלהם ולכן עוזרת לשחרר ולהרפות אותם ועל ידי כך להפחית את תחושת הנוקשות.
4. נסו פיזיותרפיה
הפיזיותרפיה נחשבת לכלי בסיסי בטיפול באוסטיאוארטריטיס, המסייע בהפחתת הכאב, הנוקשות ובשיפור התפקוד היומיומי. הטיפול מבוסס על שני שלבים. בשלב הראשון הטיפול "פסיבי" ובו הפיזיותרפיסט מבצע את רוב העבודה. טיפול זה נועד בעיקר להפחית את הכאב ומתבצע בשיטות שונות כמו חימום או TENS. השלב השני, שהוא ארוך טווח, נועד לשפר את השליטה העצבית־שרירית במפרק ואת תפקודו על ידי חיזוק השרירים ותרגילים שהמטופל מתבקש לבצע בבית על בסיס יומיומי.
ברכיים כואבות? תתחילו לדווש(צילום: shutterstock)
5. היעזרו באפוסתרפיה
טיפולי האפוסתרפיה מיועדים להקנות הרגלי תנועה חדשים המפחיתים את העומס על המפרק הכואב. הרעיון מאחורי השיטה, שמבוססת על מערכת הליכה ייחודית המותאמת למטופל אישית, הוא שמקור הכאבים הוא בעיקר באובדן השליטה העצבית־שרירית באגן, בברך ובירך, המובילה לפגיעה בעבודת השרירים, ובתהליך דומינו גורם לפגיעה במפרק ומחמיר את הכאב והמגבלה. יעילות השיטה אומתה בכמה מחקרים שהראו כי השימוש במערכת מביא להפחתה ניכרת בכאבים הנגרמים כתוצאה משחיקת הסחוסים ולשיפור התפקוד היומיומי, וכן ל"חינוך" השרירים ולהיפוך תבניות שריריות פתולוגיות סביב המפרקים הפגועים.
6. תרגלו טאי צ'י
בשנים האחרונות הראו מחקרים שהתנועות הזורמות של אמנות הלחימה הסינית הזאת עשויות להקל על הכאב ועל תסמיני אוסטיאוארתריטיס אחרים. כך לדוגמה, במחקר שפורסם במאי האחרון בכתב העת The Annals of Internal Medicine, דיווחו חוקרים כי תרגול טאי צ'י הביא לשיפור של ממש בתסמינים הדומה לזה של טיפולי פיזיותרפיה בחולים הסובלים מאוסטיאוארתריטיס של הברך, כשהתועלת נותרה יותר מ־52 שבועות.
7. הצטיידו במקלות נורדיים
מקל הליכה יכול לעזור מאוד להפחתת העומס מהמפרק ולתרום לשיפור היציבה, אך הוא "סובל" מתדמית "קשישה". במקום המקל הסטנדרטי אפשר לנסות את מקלות ההליכה הנורדית. הם מיועדים לטרקים של הליכה, ניתנים להתאמה אישית ומייעלים מאוד את ההליכה.
8. צאו לשמש
מחקרים מראים שרמות נמוכות של ויטמין D קשורות לשכיחות גבוהה יותר של אוסטיאוארתריטיס ולנפח סחוס נמוך יותר הן בגברים והן בנשים. הדרך הטובה ביותר להעלות את רמות הוויטמין בדם היא על ידי חשיפה מבוקרת לשמש. בחורף מומלץ להיחשף לכ־20 דקות, ובקיץ ל־10 דקות. למי שאינו מרבה לצאת אל מחוץ לבית בשעות היום, מומלץ לבקש מהרופא בדיקת דם לבדיקת רמת הוויטמין בדם, ואם נמצא חוסר, להשלימו באמצעות תוסף בהתאם למידת החוסר.
9. נסו להיגמל מעישון
נוסף על שלל ההשפעות המזיקות שלו, העישון גם מגביר את הסיכון לאוסטיאוארתריטיס וגם מחמיר את אובדן הסחוס ואת התסמינים במצב של מחלה. מחקר שפורסם ב־Annals of the Rheumatic Diseases הראה שבקרב גברים שסבלו מאוסטיאוארתריטיס ועישנו, אובדן הסחוס היה גדול יותר והכאבים קשים יותר לעומת הלא מעשנים.
10. הוסיפו אומגה 3 לתפריט
חומצות השומן מסוג אומגה 3 ממלאות תפקיד חשוב במניעת התפתחות תהליכים דלקתיים, כמו אלה המאפיינים את האוסטיאוארתריטיס. ואכן, כמה מחקרים שנערכו בשנים האחרונות הצביעו על יעילותן של חומצות השומן EPA ו־DHA למניעת המחלה ולהקלה על הכאב ועל התסמינים הכרוכים בה. לאור הממצאים איגודים רפואיים בארץ ובעולם ממליצים לצרוך לפחות פעמיים בשבוע דגי ים העשירים באומגה 3 (סלמון, טונה, הליבוט, מקרל או הרינג). ולמי שאינו חובב דגים - לצרוך אומגה 3 בכמוסות. המינון המומלץ הוא שלוש כמוסות ביום בעלות ריכוז כפול (360 מ"ג EPA ו־240 מ"ג DHA בכל כמוסה, עם שינויים קלים בין היצרנים השונים).
11. צמצמו את צריכת הסוכר
רמות סוכר גבוהות בדם מעודדות תהליכים דלקתיים. לכן מומלץ להפחית את הצריכה של סוכר ופחמימות פשוטות (קמח ואורז לבנים, תפוחי אדמה) ובמקומם לצרוך מזונות המבוססים על פחמימות בעלות מדד גליקמי נמוך (קמח ואורז מלאים, קטניות ועוד (המקטינים את עוצמת הדלקת). כמקור חלופי לסוכר מומלץ לצרוך פירות טריים.צמצמו ככל האפשר גם את הצריכה של שומני טראנס, בשר אדום, שומנים צמחיים ומטוגנים. הם מכילים חומצה ארכידונית הנחשבת למזיקה מכל חומצות השומן, ומעודדים התפתחות דלקת כרונית.
12. צרכו יותר ירקות עליים
הם עשירים בנוגדי חמצון המגינים על גופנו מפני ההשפעות המזיקות של רדיקלים חופשיים, הפוגעים בתאים ועלולים להאיץ תהליכים דלקתיים. נוגד החמצון הנחקר ביותר בהקשר לאוסטיאוארתריטיס הוא ויטמין E. מקורות עשירים לוויטמין E הם בין היתר זרעונים ואגוזים, ירקות עליים ירוקים ומוצרי חיטה מלאה.
13. היעזרו בדיקור
הדיקור הסיני הוכר על ידי ה־FDA כבר בסוף שנות ה־90 כשיטה רפואית יעילה לטיפול בכאבים ממקורות ומסוגים שונים. באשר לאוסטיאוארתריטיס, עדויות ממחקרים קליניים מצביעים על כך שהוא עשוי להקל על תסמיני המחלה לפחות אצל חלק מהחולים. כך לדוגמה, בסקירת מחקרים שפורסמה ב־2014 בכתב העת BMC Complementary and Alternative Medicine נבחנו 12 מחקרים שהשוו דיקור לעומת דיקור פלצבו (שלא בנקודות הדיקור). החוקרים מצאו שהדיקור הביא להפחתה ניכרת בעוצמת הכאב ולשיפור ביכולת הניידות ובאיכות החיים של החולים לעומת דיקור הפלצבו.
14. טלו משככי כאב
התרופות שנמצאו כיעילות ביותר נגד הכאבים הן נוגדות דלקת לא סטרואידיות (NSAID's), כמו ארקוקסיה, אתופן, אביטרן, קספו וברקסין. תרופות אלה פועלות לשיכוך הדלקת, וכתוצאה מכך גורמות גם להקלה בכאב. סקירת מחקרים שפורסמה במרץ האחרון בכתב העת Lancet מצאה שאביטרן במינון 150 מ"ג ליום הוא נוגד הדלקת הלא סטרואידי היעיל ביותר להפחתת כאבים ולשיפור התפקוד בחולים עם אוסטיאוארתריטיס של הברך ושל הירך. לעומת זאת, פרצטמול נמצא כהכי פחות יעיל. עם זאת, ה־NSAID's אינן משפרות את מצב הסחוס ולא עוצרות את הידרדרות המחלה. נוסף על כך, פרופיל הבטיחות שלהן, בעיקר לטווח ארוך, בעייתי כי שימוש כרוני עלול להוביל לסיכונים כמו כיבי קיבה ופגיעה במערכת הלב וכלי הדם.
שיטה רפואית שהוכחה כיעילה לטיפול בכאבים. דיקור(צילום: shutterstock)
15. נסו גם משחות מקומיות
נסו למרוח באופן מקומי משחות או תכשירי ג'ל המבוססים על נוגדי דלקת לא סטרואידיים כמו וולטרן אמולג'ל, אקסיפן וכו'. המרכיבים הפעילים בהם זהים לאלה שבתרופות לבליעה ומביאים להקלה בדלקת ובכאב. עם זאת, גם בהם יש להשתמש בזהירות שכן החומר הפעיל חודר למחזור הדם. ב־2009 הודיע ה־FDA כי השימוש בהם כרוך בתופעות לוואי המתבטאות בהפרעות בתפקוד הכבד. כדי לצמצם את הסיכון הומלץ להשתמש בהם במינון האפשרי הנמוך ביותר ובפרק הזמן הקצר ביותר. כמו כן במטופלים המשתמשים בתכשירים אלה לתקופות ממושכות מומלץ לבצע בדיקות דם תקופתיות לתפקודי כבד. אפשרות נוספת היא שימוש בתכשירים הומיאופתיים המבוססים על צמחי מרפא ועל מינרלים הפועלים להרגעת הדלקת ולהפחתת הכאב כמו למשל טראומיל, טראומפלנט וכו'.
16. לחלופין, תמרחו קפסאיצין
בשנים האחרונות הראו מחקרים שבחשיפה ממושכת הקפסאיצין, החומר הפעיל הדומיננטי בפלפלים החריפים, יכול לחסום העברת אותות כאב, מה שהופך אותו למרכיב יעיל לטיפול בכאב כרוני. הקפסאיצין מכלה בתאי העצב חומר שנקרא Substance P, שהוא זה המשמש להעברת אותות הכאב למוח. בעקבות זאת הוא גורם לעיכוב שליחת המסרים מהרקמה הפגועה למערכת העצבים המרכזית, וכך התאים אינם מסוגלים עוד לתפוס כאב. הקפסאיצין נמצא בשימוש רחב בתכשירים שונים כמו משחות, פלסטרים וזריקות לטיפול בכאבים כרוניים. עד לתחילת ההשפעה משככת הכאב יחלפו כארבעה שבועות לפחות.
17. במקרה של התלקחות, נסו זריקות סטרואידים
הזרקת סטרואידים עשויה להיות יעילה במצבים של התלקחות קיצונית של הדלקת, כשהכאב אינו מגיב לטיפול תרופתי אחר. הסטרואידים הם בעלי פעילות אנטי דלקתית משמעותית ויכולים להפחית את התגובה הדלקתית, להוריד את הנפיחות ולספק הקלה בכאב למשך שבועות עד חודשים. ואולם, בדומה ל־NSAID's, הם אינם משפרים את מצב הסחוס. כמו כן גם טיפול זה כרוך בסיכונים, בהם השפעות מערכתיות והחדרת זיהום לברך כתוצאה מההזרקה.
18. סככו את המפרק
חומצה היאלורונית היא חומר סיכה טבעי המצוי בסחוס ובנוזל הסינוביאלי (הנוזל שנמצא בחלל המפרק ומסייע בהזנת הסחוס). חומר זה מעלה את צמיגות המפרק ועוזר בבלימת זעזועים. בחולי אוסטיאוארתריטיס כמות החומצה ההיאלורונית המיוצרת קטנה יותר, ואיכותה ירודה לעומת הייצור במפרקים בריאים. קיימים מגוון תכשירים להזרקה תוך מפרקית (לברך או למפרקים אחרים) המבוססים על חומצה היאלורונית, בהם אוסטניל, ארטריז, סינביס ועוד. חלקם ניתנים בהזרקה בודדת ואילו אחרים ב־5־3 הזרקות. החומצה ההיאלורונית בתכשירים אלה בעלת צמיגות גבוהה ולכן משפרת את הצמיגות של נוזל הברך ומסייעת לשימון המפרק, וכך אמורה להקל על הכאב. ואולם העדויות המחקריות על יעילות התכשירים האלה בטיפול באוסטיאוארתריטיס של הברך סותרות. תופעות הלוואי של הטיפול כוללות כאב וגירוי בנקודת ההזרקה ונפיחות מקומית בברך ולעתים נדירות חום מקומי, נפיחות ואודם.
19. תנו צ'אנס לטיפול ב־PRP
PRP (פלסמה עשירה בטסיות) הוא טיפול ביולוגי טבעי שהרעיון מאחוריו הוא לרתום את פוטנציאל הריפוי של הגוף עצמו. גופנו מכיל לא מעט חומרים הפועלים לריפוי תהליכי פציעה, בהם בין היתר טסיות הדם וגורמי גדילה שונים. חומרים אלה, שמופרשים באופן טבעי בכמות מוגברת לאחר פציעה, מגייסים תאי אב מהרקמות בסביבה כדי שיעזרו לתקן את הפצע. הטיפול מתבצע על ידי לקיחת כמה מבחנות דם מהמטופל, שעובר לאחר מכן תהליך הכולל בידוד טסיות הדם מנוזל הדם ושפעולן, פעולה הגורמת לשחרור גורמי גדילה שונים בכמות הגדולה פי 10,000 מהכמות בפלסמה רגילה. הפלסמה העשירה בטסיות מוזרקת בחזרה לגוף לאזור המטופל, והתהליך כולו נמשך דקות ספורות - מלקיחת הדם ועד להזרקה.
20. לחלופין, נסו אורטוקין
טיפול ביולוגי נוסף, הדומה בעיקרון ל־PRP, הוא אורטוקין. גם כאן נלקח דם מהמטופל ומופקים ממנו חומרים המסייעים להפחתת הדלקת והכאבים, רק שבמקרה זה החומרים המבודדים מהדם הם חלבונים נוגדי דלקת וחלבוני הגנה נוספים המצויים בתאיו. הסרום המופק, המכיל כמות גדולה של נוגדי דלקת כאלה, מוזרק למפרק הפגוע ומייעל את פעילות הריפוי הטבעית של הגוף. הטיפול כולל חמש זריקות עוקבות לאזור החולה בתדירות של אחת ליום עד אחת לשבוע.
21. קחו תוספי גלוקוזאמין וכונדרואיטין
צמד החומרים הזה מהווה את חומר הגלם של הסחוס ומעניק לו את יכולת ספיחת המים. מחקרים רבים תומכים ביעילות הקלינית של תוספים אלה בהקלה על כאבים ובהקטנת הדלקת המפרקית. בעשור האחרון פורסמו גם כמה מחקרים שהצביעו על כך שצמד הרכיבים פועל גם להאטה של היצרות מפרק הברך. האחרון שבהם פורסם במאי האחרון בכתב העת Arthritis Care & Research ועקב במשך שש שנים אחר 1,593 חולים באוסטיאוארתריטיס של הברך. הממצאים הצביעו על אפקט הגנתי מובהק וארוך טווח מפני אובדן סחוס, כשההשפעה הייתה קשורה למשך הטיפול. המינונים שנבדקו במחקרים היו 800־1,200 מ"ג כונדרואיטין ליום ו־1,500 מ"ג גלוקוזאמין. בארץ קיימים כמה תוספים המכילים גלוקוזאמין וכונדרואיטין, כמו למשל מגה גלופלקס, גלוקוזאמין וכונדרואיטין קומפלקס, Care Flex, Vita Flex ועוד. בנוסף, יש בארץ גם תרופת מרשם, ארטריל, המבוססת על גלוקוזאמין.
22. שלבו גם אפלאפין
אפלאפין הוא מיצוי פטנטי המופק משרף צמח הבוסווליה. השרף הריחני של הצמח הזה, המוכר לנו יותר בשמו העברי "לבונה", שימש בבית המקדש כאחד ממרכיבי הקטורת. ברפואת האיורוודה ההודית הוא משמש כטיפול מקובל בדלקות מפרקים. מחקרים שנערכו בשנים האחרונות מצביעים על כך שהחומצות הבוסווליות שבמיצוי הן בעלות פעילות נוגדת דלקת, וכי נטילתן מפחיתה את הכאב בחולי אוסטיאוארתריטיס ומביאה לשיפור בתפקוד כבר בתוך 5־7 ימים. מנגנון הפעילות העיקרי של האפלאפין הוא עיכוב האנזים 5 ליפוגנאז, הגורם ליצירה מוגברת של חומרי דלקת. הוא גם מפחית את ייצור החלבון TNF אלפא (אחד ממתווכי הדלקת העיקריים בגוף) ומעכב את ייצורו של האנזים MMP3, הגורם לפירוק רקמת הסחוס. כמו כן הוא משפר את ההישרדות של תאי הסחוס.שילוב האפלאפין עם גלוקוזאמין וכונדרואיטין מאיץ את ההקלה בכאב ובכך מפחית את הצורך בתרופות מקבוצת NSAID's לשיכוך הכאב, שנטילתן כרוכה כאמור בתופעות לוואי לא פשוטות. גם האפלאפין קיים בארץ בכמה תוספי תזונה, בשילוב עם גלוקוזאמין (מגה גלופלקס פאסט של אלטמן), או בשילוב עם II-UC, פטנט רשום של קולגן II, כורכום, ג'ינג'ר וקפסיקום (הפורמולה No.7).
23. נסו ליטול גם MSM
MSM (מֶתיל־סוּלפוֹנִיל־מֶתאן) הוא תרכובת אורגנית העשירה במינרל הגופרית המצויה באופן טבעי בגופנו, כשהמפרקים הם אחד האזורים שבהם היא נמצאת בריכוז הגבוה ביותר. במחקרים ובתצפיות נמצא שנטילת תוסף MSM משככת ביעילות כאבי שרירים. מספר קטן יחסית של מחקרים בדקו את השפעותיו על חולי אוסטיאוארתריטיס, ומצאו שהתוסף יעיל גם במקרים אלה. בנוסף, נמצא שהוא מפחית נפיחות, קישיון בוקר וקישיון מפרקים ומעכב במידה מסוימת תהליכי דלקת. עם זאת עדיין יש צורך במחקרים נוספים וגדולים יותר כדי לאשש את יעילותו לטיפול באסטיאוארתריטיס.ייעוץ מקצועי: פרופ' רייצ'אדורי סיבה, מנהל המחלקה לראומטולוגיה בסקרמנטו, קליפורניה (שהשתתף כמרצה אורח בכנס "חידושים בטיפול באוסטיאוארתריטיס" של חברת אלטמן במאי האחרון); ד"ר אמיר אורון, מומחה לאורתופדיה בבית החולים אסף הרופא
הכותבת היא בעלת דוקטורט (.Phd) בתקשורת בריאות וחוקרת באוניברסיטת חיפה
צפו: המכשיר שיכול לעזור לכם להימנע מניתוח בברך
לפנייה לכתב/ת 
מומלצים
