כיל תסגור את פעילותה באתיופיה
כיל נימקה את המהלך ב"היעדר תמיכה מצד ממשלת אתיופיה בבניית תשתיות וביצירת המסגרת הרגולטורית הנדרשת לצורך הקמת הפרויקט". בשל המחיקה החברה צפויה לרשום הפסד ברבעון השלישי
כתבות נוספות בערוץ הכלכלה
כיל טענה בדיווח כי הסיבה ליציאתה מהשקעה במדינה היא התנהלותה של ממשלת אתיופיה. החברה דיווחה כי "החלטת הדירקטוריון התקבלה, בעיקר, נוכח היעדר תמיכה מצד ממשלת אתיופיה בבניית תשתיות ויצירת המסגרת הרגולטורית הנדרשת לצורך הקמת הפרויקט, ובעקבות החלטת רשות המסים האתיופית לדחות את הערר שהגישה אלאנה אפר ביחס לשומת המס הבלתי חוקית והבלתי מוצדקת, אשר אלאנה אפר נמנעה מלשלם. יצוין, כי כפי שכבר נמסר לממשלת אתיופיה, מעשיה ומחדליה של אתיופיה מהווים הפרה, בין היתר, של ההגנות להן זכאית ההשקעה מכוח אמנת השקעות בינלאומית".
כיל העמיקה את ההשקעה שלה באתיופיה במרץ 2015 עם רכישת בעלות מלאה על חברת האשלג אלאנה. באותה רכישה עלתה כיל מאחזקה של 16% לבעלות מאלה בהשקעה של 110 מיליון דולר.
הרכישה הראשונית של מניות אלאנה על ידי כיל בשנת 2014 היתה חלק מהסכם שותפות אסטרטגי בין כיל לאלאנה שכלל הסכם מכירה בלעדי (offtake) במסגרתו קיבלה כיל את הזכות לסחור, לרכוש ולשווק מיליון טונות אשלג שנכרו במכרה דאנקיל שבאזור אפאר בצפון מזרח אתיופיה, ומתן סיוע טכני לאלאנה בפיתוח ותפעול המכרה.
רכישת הבעלות על חברת אלאנה היתה אמורה לאפשר לכיל לשלוט בפיתוח פרויקט דאנקיל, לכריית אשלג באתיופיה, להאיץ עבודות תכנון הנדסי מקדמי, להבטיח מימון של הפרויקט ולהפחית סיכונים הכרוכים בו. בעת רכישת מלוא הבעלות, לכיל היתה אופציה להגדיל את אחזקותיה באלאנה מ-16% ל-37% אלא שכיל העדיפה לרכוש את החברה כולה. ההשקעה בהקמתו של המכרה באתיופיה היתה צפויה להגיע 640-ל מיליון דולר.
לפני חודש הודיע מנכ"ל כיל, סטפן בורגס, כי הוא עוזב את החברה לאחר 4 שנים בתפקיד. לאחרונה נפרד בעל השליטה עידן עופר גם מהיו"ר ניר גלעד. בהודעה שפרסמה החברה אמר בורגס: "לאחר ארבע שנים מוצלחות בהן הובלתי את כיל בתקופה היסטורית ודרמטית בשוקי הסחורות, אני מרגיש שהגיעה העת להעביר את מרכז חיי בחזרה לאירופה".
מחיקת ההשקעה באתיופיה בשילוב עם מחיקה נוספת בהיקף של 225 מיליון דולר של פרויקט ה-ERP הגלובאלי, מחיקה עליה הודיעה החברה רק לפני שבוע, צפויות להסב הפסד לבעלי המניות של כיל ברבעון השלישי. ברבעון השלישי אשתקד הרווח הנקי הסתכם ב-75 מיליון דולר, וברבעון הקודם הרווח הנקי עמד על 120 מיליון דולר.
במקרה של ההשקעה באתיופיה הסקירות הגאולוגיות שבוצעו לבדיקת סיכויי הפקת האשלג שלא הסבו נחת לחברה. זאת, בשילוב עם שומת המס הרובצת על ראשה של כיל בהיקף של 55 מיליון דולר וירידת מחירי האשלג מאז נכנסה כיל לבעלות מלאה על החברה האתיופית – הביאו את כיל לעצירת השקעות.
במקרה של פרויקט ה-ERP, מטרת הפרויקט היתה לאחד 13 מערכות מחשוב שונות למערכת אחת. ההחלטה לסגור את הפרויקט חסוך לכיל עלויות של 200-250 דולר בארבע השנים הבאות.
ברקע לקיצוצי ההשקעות בכיל - העובדה שמחירו של טון אשלג ירד בממוצע בכ-70 דולר ב-12 החודשים האחרונים - עובדה שכיל מתקשה להתמודד איתה.