חוששים משכר נמוך: צניחה במספר עולי צרפת
דו"ח המכון למדיניות העם היהודי חושף כי למרות החשש מטרור ומגילויי אנטישמיות, חלה השנה ירידה של 42% במספר העולים מצרפת. עוד בדו"ח: עלייה בשיעור החרדים ביהדות ארה"ב
מספר היהודים שעלו לישראל מצרפת בשמונת החודשים הראשונים של 2016 צנח ב-42% ביחס לתקופה המקבילה בשנה שקדמה לה. על אף ההערכות כי גל הפיגועים שפקד באחרונה את הבירה פריז והעיר ניס יגביר את קצת העלייה ארצה, מסתמנת דווקא מגמה הפוכה.
הדו"ח השנתי של המכון למדיניות העם היהודי לשנת תשע"ו מגלה כי למרות החשש מהטרור ומגילויי האנטישמיות בחוצות צרפת, רק 3,452 איש היגרו מצרפת לישראל מינואר 2016 ועד אוגוסט האחרון - לעומת 5,930 בשמונת החודשים הראשונים של 2015.
מנתוני הסוכנות היהודית, שנאספו ונותחו על ידי אנשי המכון, יותר מ-200 אלף יהודים צרפתים שוקלים לעלות ארצה. ב-2013 עשו זאת בפועל 3,297 איש, וב-2015 המספר הכפיל את עצמו ואף יותר מכך, והגיע ל-7,835. כעת, כאמור, הוא התכווץ בעשרות אחוזים.
במכון למדיניות העם היהודי מציינים כמה גורמים לשינוי הדרמטי, בהם מחויבות שלטונות צרפת להיאבק באנטישמיות והפעילות שהיא נוקטת בעניין, העובדה שרוב היהודים הציונים כבר עלו לישראל וכן התגברות הטרור והיחלשות תחושת הביטחון האישי בארץ.
הסבר נוסף הוא תחושת חששם של העולים הפוטנציאלים מהגישה הסקטוריאלית בישראל, ודאגתם כי יתקשו למצוא עבודה במקצועות שלהם או להשתכר ברמה דומה שאליה הורגלו בארצם. בשל כך בוחרים חלקם להגר למדינות אחרות, ולאו דווקא להישאר בצרפת.
ההערכה השנתית של המכון למדיניות העם היהודי, המגמות וכיווני המדיניות הוצגו באחרונה לראש הממשלה בנימין נתניהו על-ידי יו"ר עמית המכון, דניס רוס, הנשיא, אבינעם בר-יוסף, ומנהל הפרויקט, ד"ר שלמה פישר.
היחס של יהודי ארה"ב לישראל
פרק נוסף בדו"ח עוסק ביהדות ארה"ב, ובעיקר בשינויים הדמוגרפיים בה. מנתוני מכון PEW ופדרציית ניו-יורק עולה כי האורתודוקסים מהווים 27% מילדי יהדות ארה"ב (ובניו-יורק 61%), ושיעורם נמצא בעלייה מתמדת. לאנשים מקבוצת הגיל 59-40 בזרם זה יש 4.1 ילדים בממוצע, לעומת 1.7 בלבד בזרמים האחרים.בהתחשב בכך ששני-שלישים מהיהודים האורתודוקסים הם חרדים, יש לכך השפעה רבה על יחסם של יהודי ארה"ב לישראל. במכון למדיניות העם היהודי מעריכים כי למגמה זו יש פוטנציאל "לערער את התפישות המקובלות אודות אופייה של יהדות ארה"ב בכללותה".
ההסבר לכך הוא שאף כי מבחינה רגשית החרדים האמריקנים הם אוהדי ישראל, הדבר לא מתורגם אוטומטית לתמיכה בה, כפי שקורה בזרמים יהודיים אחרים בארה"ב - הן בשל הניכור שקיים בין הקהילות החרדיות לחברה האמריקנית הכללית, והן בגלל התמקדות הפעילות הפוליטית שלהן בצרכים פנימיים, כגון חינוך, דיור והטבות מס.
במכון מעירים כי שינויים דמוגרפיים אלה לא משפיעים רק על היחס לישראל, ולכן יעד חשוב בעיניהם הוא לצרף את היהודים החרדים לקהילה היהודית המרכזית ולעודד אותם לתפוש עמדות הנהגה ולשאת באחריות המשותפת למען עתידו של העם היהודי בכללותו.
"הקהילה החרדית אינה מעודדת את חבריה להזדהות עם הקהילה היהודית המאורגנת", נכתב בדו"ח, "וגם חברים אחדים בקהילה היהודית הכוללת אינם חשים בנוח עם הערכים והמנהגים החרדיים, בייחוד (אך לא רק) ביחס לנשים ולקהילת הלהט"ב.
"קיימת חובה של ראשי הקהילה היהודית הכללית להתקרב להנהגה הרוחנית של הקהילה החרדית (למנהיגות הרבנית) ולשתף אותה בתהליך, מאחר שבידיה מצויים המפתחות להשגת יעד זה. כדי להבטיח את המשך השגשוג של יהדות אמריקה חייבת הקהילה החרדית להשתלב ולהתחלק בהנהגה היהודית".
שאלת החקיקה נגד תנועת החרם
בנוגע למאבק ב-BDS ממליץ המכון על המשך מאמצי החקיקה במדינות ארה"ב נגד יוזמות החרם, כחלק מקמפיין ציבורי רחב יותר, ויצירת נרטיב חדש ומודרני שיחזק את הלגיטימיות של מדינת ישראל."עם זאת, במדינות שבהן חקיקה כזו מוטלת בספק, יש לבחון את הסיכון לאפקט בומרנג", העירו מחברי הדו"ח, "במקרים שבהם יש ליוזמות חקיקה סיכוי גבוה להיכשל, ייתכן שמוטב לא לפתוח כלל ביוזמת חקיקה כזו".
פרק נוסף בהערכה השנתית קובע כי המציאות הגיאופוליטית הנוכחית במזרח התיכון מותירה את ישראל בעת הזאת בלי איום קיומי ופותחת חלון הזדמנויות בפני גישה אסטרטגית חדשה לעיצוב תהליכים פוליטיים משמעותיים מאוד לחוסנה ולעתידה.
אחד התחומים שאנשי המכון מציבים כעדיפות עליונה הוא יוזמה של תהליך דיפלומטי שיעניק לפלסטינים מרחב מחיה ופיתוח כלכלי, וזאת על מנת לשמר את זהותה היהודית של ישראל ולמנוע את הפיכתה למדינה דו-לאומית.
אליטת הדתיים
המסמך עוסק גם בעניינים פנימיים של החברה הישראלית, וכחלק מכך מעירים במכון למדיניות העם היהודי כי הציבור הדתי חיזק בשנים האחרונות משמעותית את השפעתו על החיים הציבוריים בארץ, והפך למעין אליטה חדשה.כך, למשל, שליש מהקצינים ביחידות הלוחמות הם מרקע דתי, שלושה משרדי ממשלה (בהם שני חשובים ומשפיעים, החינוך והמשפטים) מנוהלים על-ידי מפלגת הבית היהודי וציבור זה מיוצג ופעיל גם בהנהגה מפלגת השלטון, הליכוד, וב"כוורת" של ראש הממשלה.
זאת ועוד: לראשונה בהיסטוריה של מדינת ישראל, שלושה מתוך ארבעה נושאי המשרות הבכירות ביותר בממסד הביטחוני מזוהים מהציונות הדתית – מפכ"ל המשטרה, ראש המוסד וראש השב"כ (היוצא).
"למרות העובדה שהדתיים הלאומיים מהווים כ-10 עד 12 אחוזים מהאוכלוסייה, השפעתם הפוליטית והציבורית הולכת וגדלה", נכתב בדו"ח. "הם מתחרים באליטות המסורתיות של המייסדים והחברים בקיבוצים ובמושבים, אשר היוו את האליטות החלוציות של מדינת ישראל".
לפנייה לכתב/ת 
