תיעוד נדיר: לילה עם לוחמים בהר דב, מאות מטרים מחיזבאללה
לוחמי גולני חוצים בשעת לילה את השער הכבד לכיוון "מגרש המשחקים" של חיזבאללה. באזור שבו עלולה לפרוץ מלחמת לבנון השלישית מזהיר מפקד גדוד 13 מהידרדרות מהירה: "זה יכול להתחיל פה ולגדול למלחמה". צוות ynet הצטרף למארב במובלעת הישראלית בגזרת הר דב
הגדר עם שלטי האזהרה "עצור, גבול לפניך" מטעה ומבלבלת. עמק עיון והכפר החצוי רג'ר מלפנים, שמורות הדן והחצבני מאחור, ולכאורה זהו הגבול עם לבנון. אלא שפתיחת שער כבד רק מתחילה לתאר את סיפורה של מערכת הרכסים בין אצבע הגליל להר החרמון. אחרי חציית השער מתחילה שיירת ג'יפים ממוגנים לטפס בציר אחורי כדי להימנע מקו אש הנ"ט של חיזבאללה. צוות ynet התלווה לפני כשבוע לתיעוד נדיר של מארב לוחמי גולני במובלעת ישראלית בגזרה הנפיצה ביותר בגבול - הר דב.
בהר המבודד, נטול כל יישוב ישראלי, אין שום גדר בקו הגבול השנוי במחלוקת. למעשה, שום מכשול לא מפריד בין הלוחמים מהחטיבה החומה לאנשיו של חסן נסראללה מנגד. בין סבך גבוה וצמחייה עבותה מתגלה לעינינו "מגרש המשחקים" של חיזבאללה. זה המקום שבו לפי ההערכות יכולה לפרוץ מלחמת לבנון השלישית.
ב-50 השנים האחרונות ידע ההר מאות הרוגים משני הצדדים, חטיפות חיילים, אלפי נפילות פצצות מרגמה, חילופי אש קשים, אינספור מטעני צד ותחושה של שדה קרב בלתי-נגמר. ההר המוריק קרוי על שמו של סרן דב רודברג ז"ל, מפקד פלוגה בגולני שנפל על ההר ב-1970 בקרב מול מחבלי פתח בעת חילוץ חייל פצוע. בערבית נקרא ההר "ג'בל רוס".
חיזבאללה סימן לאורך השנים את ההר כיעד מועדף לתקיפת כוחות צה"ל, ובשנים האחרונות הפך המקום לזירת התגוששות של הצבא מול הארגון השיעי. בינואר אשתקד נהרגו לוחמי גבעתי, רב-סרן יוחאי קלנגל ז"ל וסמל-ראשון דור חיים ניני ז"ל, במורדות ההר במתקפת טילי נ"ט של חיזבאללה. הארגון הלבנוני הפעיל לאורך השנים באזור גם שורה של מטעני צד. זאת הדרך לנקום בצורה גלויה וברורה של חיסולים של בכירים בארגון שמיוחסים לפי פרסומים זרים לישראל.
הנוחות לפעילות של חיזבאללה בהר נובעת משתי סיבות עיקריות. האחת, לגיטימיות של תקיפות בשטח במחלוקת שבו אין אזרחים ישראלים. רוב חלקי הגבול (המכונה "הקו הכחול") סומנו על ידי מועצת הביטחון של האו"ם בהחלטה שסיימה את מלחמת לבנון השנייה. השנייה, השליטה של צה"ל מוגבלת באופן יחסי בגלל הטופוגרפיה הסבוכה.
אין במקום מכשול או גדר. בולדרים, תילים, עמקים ושלוחות הרריות הופכות אותו למערכת מנהרות על-קרקעיות שלמה, שבה החדירה אפשרית יותר מאשר בגזרות אחרות. בצה"ל מודעים לבעיות הללו, ובפיקוד הצפון נמצא מי שביקר, כולל בשנים האחרונות, את העובדה שלא הושקעו משאבים בהקמת מכשול משמעותי לאורך הגבול. עם זאת, הצבא פרס בשנתיים האחרונות בטונדות בכמה נקודות, ופרץ צירים הנדסיים לסימון כביכול של הגבול.
הרוביקון שנחצה
על אף שלפי כל ההערכות חיזבאללה לא מעוניין בטווח הנראה לעין במלחמה בישראל, בין היתר בשל התבוססות הדמים שלו במלחמת האזרחים בסוריה ולנוכח ההרתעה שעדיין מהדהדת ממלחמת לבנון השנייה, משהו השתנה בשלוש השנים האחרונות. התקיפות שכללו שימוש במטענים ונ"ט, הביטחון העצמי והניסיון המבצעי העשיר שנסראללה צובר בסוריה ובעיראק הובילו במידת מה לחציית הרוביקון.
הרמטכ"ל הקודם בני גנץ אמר בהתייחסו לרוח הנושבת בגבול הצפוני כי הסיכוי למלחמה נמוך, אך הסיכוי להידרדרות מאי הבנה בתקרית נקודתית גדל. מבחינתו של סגן-אלוף יאיר פלאי, מפקד גדוד 13 של גולני שאחראי בימים אלה על גזרת הר דב, ההידרדרות שתוביל למלחמה עלולה להתרחש כבר מחר בבוקר. ללא כל התרעה מוקדמת, מהחצר הקדמית של אוגדת הגליל.
"יתחיל פה ועלול לגדול למלחמה"
"הר דב זה מגרש המשחקים של חיזבאללה, אבל אנחנו לא נותנים לו לשחק במשחק", אמר סא"ל פלאי. "הוא רוצה לחדור, להיכנס, להניח מטענים אבל אנחנו לא נותנים לו. אנו פועלים בכל הר, בהרבה לילות. אין מקום בהר דב שהלוחמים של גדוד 13 לא מסתובבים בו, לא שוכבים בו ולא מחכים לחיזבאללה. יכול להיות שבנקודה שבה אנו נמצאים הוא היה פה אתמול".
דברי המג"ד נאמרים בלחישה, בלילה חשוך, כמעט נטול ירח. פלאי רוכן על סלע בין שיח שגבוה ממנו לסבך קוצני. המארב שמוביל מפקד הפלוגה שלו, סרן שמאור בן שטרית, נמצא בשעת "הרגלה" - השעה הראשונה בפעילות שבה החיילים מתמקמים בחרישיות בעמדות שלהם, קובעים גבולות גזרה למקרה של היתקלות, לומדים את השטח, מריחים את האדמה ונותנים לעיניים להתרגל לאפלה.
לפחות 12 שעות הם ישהו כאן, בקרבת הכפר שבעא, כמה מאות מטרים בלבד מאנשי חיזבאללה. שום גדר מפרידה בין הנצים. טעות בניווט של אחד המפקדים שמובילים את הכוח עלולה לחשוף אותו בשטח לבנוני.
לדברי סא"ל פלאי, "זהו שטח מריבה שאין עליו הסכמה, הם טוענים שזה שלהם. עצם זה שזה מקום מריבה אז מבחינת חיזבאללה אם הוא מבצע משהו או מגיב אז זה המקום שהוא בדרך כלל פועל. זה אחלה מקום להחזיר לנו על מה שאנחנו עושים או לא עושים לו. הר דב הוא כר נרחב לפעולה נגדנו".
הוא הוסיף כי "זה תוואי שטח מורכב לנו ולאויב לא פחות. אנו לוקחים כיתרון את העובדה שאין גדר. אנו בכל מקום בהר, שוכבים במארבים, מפטרלים ומנצלים את זה שאין גדר לפעול בכל מקום שבו נראה לנו האיום. נשתדל לחכות לחיזבאללה היכן שהוא יכול לחכות לנו. יכול להיות שזה יתחיל פה ויימשך למקומות אחרים ויגדל למלחמה. לבנון השנייה לא החלה מפה ובטח לא אגיד מאיפה תתחיל השלישית".
שטח המארב נמצא על אחת מני כמה נקודות תורפה מבצעיות, שטחים "מתים" שבהם מעריכים בפיקוד הצפון שחיזבאללה יחדור כדי להניח מטעני צד ליום פקודה, להקים בחסות הסבך עמדות לחימה מוסתרות או לאסוף מודיעין על צה"ל. "בהחלט יכול להיות שחיזבאללה היו פה אתמול בלילה, או שהם עכשיו פה בסביבה", אמר המג"ד. מעלינו כוחות חיפוי וחילוץ בנגמ"שי נמ"ר ובטנקים, שהתמקמו כמה שעות מוקדם יותר.
ממבט מהצד, וגם מתחושה שעולה בשיחה עם המפקדים, הפעילות בגזרה נחשבת כקו הכי קשה, ואף אולי "משביזה" לשירות בעת הזאת, בעיקר עבור דרג המפקדים הזוטר. ברמאללה ובחברון חיילים דרוכים מדי יום להיתקלויות עם סכינאים, מול עזה רואים החיילים לחמושי חמאס את הלבן שבעיניים, ובקו בגולן לא צריך משקפת כדי לעמוד מול מטורפי דאעש. דווקא הגזרה מול האויב מספר אחת של ישראל לפי הגדרת הרמטכ"ל, הפכה בשנים האחרונות לשקטה ולבטוחה ביותר באופן יחסי.
ממצא עם כיתוב בערבית
לאורך השעות הארוכות של המארב, שגולש לתוך שעות אור יום, המפקדים עושים מאמצים לשמור על ערנות החיילים, אף שהסיכוי להיתקלות הוא קטן. התרגשות ראשונית נרשמת כבר בתחילת המארב, כשהכוח חושף על הקרקע ממצא עם כיתוב בערבית. המשמעות היא ברורה: לפחות לבנוני אחד היה במובלעת הישראלית הזאת בעת האחרונה. הממצא ייבדק בהמשך על ידי קציני המודיעין, אך המתח המבצעי חייב להישמר מבחינתו של סא"ל פלאי וסרן בן שטרית, עד לקיפול, וגם לאחריו, בדרך חזרה למוצב.
"זה אתגר גדול לשמור על המתח פה", אמר המג"ד. "אנחנו מעדכנים את החיילים עד כמה שאנחנו יכולים במודיעין על חיזבאללה, ומראים להם כמה האויב מוחשי ומשמעותי. התרגילים הרבים שעורכים להם וההקפצות מסייעים לשמור על המתח".
יחד עם זאת, האצבע לא קלה על ההדק. הלוחמים מבינים שכל טעות שלהם, זיהוי שגוי או פגיעה באזרח מהכפר הסמוך עלולה תוך שעות להבעיר את הצפון. "אם נזהה אויב שיעז להגיע אז נפתיע ונשמיד אותו", אמר המג"ד לחיילים בתדריך המסכם לפני היציאה בחדר האוכל של מוצב גלדיולה. "0 או 100" הם קוראים לזה. נראה שאם בכל זאת יש סקאלה, המחוג כבר מזמן לא באזור האפס.
לפנייה לכתב/ת 
