27 שנה על טנק: כך הוכר איש קבע כנכה צה"ל

אחרי שירות בן עשרות שנים בחימוש טנקים סבל איש קבע מקרע בגיד הכתף, אבל משרד הביטחון טען: זה תהליך שנובע מהגיל. ביהמ"ש הפך את ההחלטה

מערכת PsakDinפורסם: 12.10.16 , 19:16

בית משפט השלום בחיפה הורה לאחרונה להכיר באיש קבע לשעבר כנכה צה"ל, לאחר שקבע ששירות בן עשרות שנים שבהן עסק בעבודה פיזית של חימוש טנקים גרם לו לקרע בגיד כתפו הימנית. בכך דחה השופט אורי גולדקורן את עמדת משרד הביטחון שלפיה מדובר היה בתהליך ניווני טבעי הנובע מגיל.

פסקי דין מעניינים נוספים - בערוץ משפט ב-ynet:

ביולי 2013 דחה משרד הביטחון את בקשתו של איש קבע לשעבר להכיר בו כנכה צה"ל, והתבסס על חוות דעת רפואית שלפיה הפגיעה נובעת מתהליך ניווני הקשור לגיל. בערעור שהגיש באמצעות עו"ד מיכאל פסקל הוא טען שב-27 שנות שירות הוא עסק בחימוש צריחים של טנקים. תפקידו כלל הרמת משאות, סגירת ברגים ועבודה פיזית קשה עם כלי עבודה כבדים ועם מכשירים רוטטים כמו פטישי אוויר ומקדחות.

תביעה

חייל לשעבר צפה ב"בופור" - ויוכר נכה צה"ל

עו"ד שרון מאירי

בסוף שנות ה-80 שירת חייל במוצב בלבנון בזמן התקפה של חיזבאללה. שופט קיבל את טענתו שצפייה בסרט שנים אחר כך עוררה בו פוסט-טראומה

חייל לשעבר צפה ב"בופור" - ויוכר נכה צה"ל

לדבריו, במהלך השנים האחרונות לשירות החל לסבול מכאבים בכתפו הימנית ובבדיקות נמצא כי הוא סובל מדלקת ומחשד לקרע באחד הגידים. המומחה הרפואי מטעמו קבע שהקרע נגרם כתוצאה מ"חבלה ישירה או חבלות חוזרות ונשנות" שגרמו לנזק מצטבר במהלך שנות שירותו.

קצין התגמולים במשרד הביטחון טען מנגד, באמצעות עו"ד תום עופר, שלתובע לא נגרם כל נזק ומצבו לא עונה על הגדרת נכות שבחוק. הוא הוסיף כי על פי הפסיקה נדרש אירוע חריג כדי שיוכר קשר סיבתי בין הפציעה לבין השירות. חוות הדעת הרפואית מטעמו קבעה כי כלל לא בטוח שהמערער סובל מקרע בגיד, וגם אם כן, זו תוצאה של תהליך ניווני טבעי וקל.

אבל ועדת הערר בראשות השופט אורי גולדקורן הבהירה כי כאשר אירועים מתמשכים בשירות מביאים להאצת התפרצות מחלת גיל (הנגרמת כתוצאה משינויים ניווניים) ניתן להכיר בקשר שבין הפגיעה לבין השירות. לפיכך נדחתה עמדת קצין התגמולים שלפיה למערער לא נגרם נזק, ונקבע כי תנאי שירותו היו אחד הגורמים המכריעים לכאבים בכתפו ולקרע שנוצר.

הוועדה ציינה עוד כי קצין התגמולים הכיר בעבר בקשר שבין שירותו של המערער לבין מחלה שהתפרצה בכפות ידיו, והחלטה זו לא מתיישבת עם טענתו כי "לא הוכחה פעילות מאומצת בכתפיים".

השופט ציין את עקרון העל שלפיו יש לפרש את חוק הנכים "ברוחב לב ולא ביד קמוצה", מתוך רצון לגמול טוב למי ששירתו את המדינה במיטב שנותיהם ונפגעו. לדבריו, גם בהנחה שהפגיעה בכתף קשורה לתהליך ניווני של גיל, נסיבות חייו של המערער מעידות כי "תנאי השירות הארוך הם שהאיצו את התפרצות מחלת הגיל".

בפסק הדין נכתב: "די לנו בהוכחת פעילות אינטנסיבית של הכתפיים בהרמת משאות והפעלת מכשירים יוצרי-רטט על פני שנים רבות כדי להצביע על הקשר בין כל אלו לבין הכאבים בכתף הימנית של המערער".

בנסיבות אלה הערעור התקבל והחלטת קצין התגמולים בוטלה. לטובת המערער נפסק שכר טרחת עו"ד של 7,000 שקל בתוספת הוצאות עלות חוות הדעת הרפואית.