כוכב במלכוד: הצרות של אנתוני דייויס
אחרי עונה מבוזבזת שעלתה לו באובדן של 24 מיליון דולר, אחד מהכוכבים המדוכאים בליגה ינסה להציל את מה שנשאר מניו אורלינס. יבוא לעזרת חבר: באדי הילד, שרוצה להלהיב גם את ה-NBA דוווקא בבלאגן של הפליקנס. לא אמור להצטרף אליהם, לפחות כרגע: שון דוסון
חלק ממה שהופך את ה-NBA לליגה עמוסה בסיפורים נפלאים ואת הספורט לאוקיינוס של ריגושים ואטרקציות הוא אלמנט ההפתעה.
שחקנים שהגיעו משום מקום וסוחבים את הקבוצות שלהם לפלייאוף, אקס פקטורים שמתבלטים ברגעי מפתח, סופרסטארים שאבד עליהם הכלח ומצליחים לזכות באליפויות. הליגה הטובה בעולם ידעה בחלוף השנים קצת מכל דבר, מקרים שענו על כל הקטגוריות הללו והעלו את סף הריגוש הקולקטיבי.
הצד השני של המטבע הוא כוכבים שיועדו לגדולה, מוצאים את עצמם בתוך סיטואציה לא רצויה ומסתבכים בה, וגם בתוך עצמם. הדוגמא הרלוונטית ביותר למקרה שכזה ערב העונה החדשה היא אנתוני דייויס.
הבחירה הראשונה בדראפט 2012, שקיבל מניו אורלינס חוזה ענק של 145 מיליון דולר לחמש עונות, יתחיל את 2016/2017 בניסיון נואש וכנראה לא אחרון לא להפוך לכוכב הנופל הכי כבד ב-NBA בשנים האחרונות.
במרחק שמונה וחצי ניצחונות מהפלייאוף שלא הושג החליט דייויס שהוא לא במשחק יותר וסיים עונה רוויה בפציעות, אכזבות ורגעים מיותרים שלא הוסיפו לו כלום לרזומה חוץ ממפח נפש.
והכישלון הצורם גם התנקם בו כלכלית. אחרי שרשם 61 הופעות בלבד ונפצע בלי הפסקה בין לבין, לא עונה חסרת תקדים במונחיו של אחד השחקנים הכי פציעים ומוכשרים גם יחד שידעה הליגה (רק בשלוש העונות שקדמו לעונה שעברה נפצע 16 פעמים ב-12 מקומות שונים בגוף), הוא לא נכלל באף אחת מבין שלוש חמישיות העונה. הבונוס הכספי שהובטח לו במקרה כזה לא הגיע, ו-24 מיליון דולר חמקו לו מבין האצבעות.
המחליפים יקודמו לחמישייה
דייויס לא היה הקורבן היחיד של העונה הזו של הפליקנס, שהתחרו יחד עם ממפיס על תואר הקבוצה החבוטה של השנה (הגריזליס ניצחו בדו-קרב, אבל לפחות הגיעו עם הפצעים החשופים לפלייאוף). שני שחקני חמישייה נוספים, טייריק אוונס ואריק גורדון, גמרו את העונה לפני שבאמת הסתיימה מסיבות בריאותיות.
לתערובת המדממת הזו הצטרפו ריאן אנדרסון ונוריס קול שהושבתו לתקופות, וגם ברייס דג'יאן-ג'ונס הצעיר שבחודש מאי נורה למוות בבטנו. הנפילה של הקבוצה לא הייתה נעוצה רק באוויר שיצא מהבלון הצונח של דייויס, אלא גם בציפיות משיתוף הפעולה בינו לבין המאמן אלווין ג'נטרי שהולידו בעיקר אכזבה.
עוזר המאמן של סטיב קר בעונת האליפות של גולדן סטייט היה אמור לצקת רעיונות התקפיים חדשים ומרעננים למערכת שבה משחקת פצצת כישרון מתקתקת. הם היו אמורים להפרות זה את זה ולקחת אחד את השני רחוק, אבל נתקעו בכל פעם שדייויס נפצע ושחקנים שהיו אמורים לעזור לו יצאו גם הם מכלל שימוש. רגע אחד של נחת הגיע בליל 59 הנקודות הנדיר מול דטרויט, אבל הוא היה יוצא מן מהכלל.
עם כל-כך הרבה שינויים לא מתוכננים, להבטחה הגדולה על הקווים נותרו מעט מאוד אפשרויות תמרון ובחלק האחרון והלא חשוב של העונה הוא נאלץ לאלתר חמישיות שכללו לעיתים את לוק באביט, דנטה קנינגהאם וטוני דגלאס (באביט ודגלאס הספיקו למצוא לעצמם בינתיים קבוצות חדשות). זה היה אקורד סיום עגום ומבאס לעונה עגומה ומבאסת.
הקיץ החליטו בניו אורלינס לסדר מחדש את החלקים סביב דייויס, גם אם זה אומר לוותר על אלה שהרגישו בנוח לידו ודווקא סיפקו תרומה ממשית. המרכזי שבהם הוא אנדרסון, שגמר גם הוא את העונה שעברה בטרם עת ועזב אחרי עוד עונה שבה התבלט כשחקן מחליף אידיאלי.
החור שהשאיר גורדון, שהלך להקים עם אנדרסון מושבה ניו אורלינסית ביוסטון, ראוי לציון בעיקר לנוכח העובדה שגם הוא סיפק קליעה אמינה (38.4 אחוזים מחוץ לקשת ו-2.5 שלשות בממוצע למשחק). זו לא סחורה שצריך להקל בה ראש אם אתה רוצה לשמר את הדבר היחיד הטוב כמעט שאפשר היה לזקוף לזכותך בעונה החולפת: הקליעה לשלוש.
הנפשות הפועלות מאחורי המהפכה המקצועית, שהשאירה מאחוריה שובל מאובק של סימני שאלה, לא מסתכמות רק בג'נרל מנג'ר דל דמפס. אחת הפעולות הבולטות שהוא עשה מהרגע שבו המסך ירד על העונה שעברה הייתה להביא את דני פרי, ששימש כג'נרל מנג'ר באטלנטה והסתבך עד מעל הראש עם הערות בעלות ניחוח גזעני חריף ("לואל דנג לא מושלם, נשארה בו עוד מעט אפריקאיות").
דמפס שכח לפרי על פשעי העבר וזכר אותו לטובה מהתקופה המשותפת שלהם בסן אנטוניו. יחד הם שמו את הביצים של ניו אורלינס על באדי הילד, אולי השם הכי מסקרן בבורסת היהלומים של הדראפט אחרי בן סימונס וכריס דאן, ואחד מלהיטי עונת המכללות הקודמת.
ערימה של סימני שאלה
הילד יידרש לפצות על הקליעה שנעלמה לקבוצתו החדשה בתקופה האחרונה עם ייצור של נקודות בקצב מהיר. ההיסטוריה הלא ארוכה שלו באוקלהומה מראה שזו משימה שתפורה למידותיו, אבל הלחץ שיהיה עליו לספק קבלות מהירות יחסית, לצד חומר שחקנים לא מפוענח ובעיות אינהרנטיות בסגל, יכולים להקשות עליו. חוץ ממנו הקאדר החדש-ישן של ג'נטרי כולל גם את קווינסי פוינדקסטר, אלונזו ג'י, טרנס ג'ונס, סולומון היל, לאנס סטיבנסון, איטוואן מור ולאנגסטון גאלוואי. מספיק לכם כדי להבין לאן זה הולך?
ג'ונס ייכנס לנעליו של אנדרסון כמחליף של דייויס בעמדה 4 ויצטרך להתעלות כדי לתת לפליקנס את התפוקה אותה התרגלו לקבל מקודמו בתפקיד. דמפס וג'נטרי גם לא צריכים לצפות ליותר מדי מסולומון היל, שבעונה האחרונה באינדיאנה היה על תקן נוכח-נפקד ובסדרה המפרכת מול טורונטו תרם לפייסרס 7.7 נקודות בממוצע. אלה בטח לא מספרים של סמול פורוורד פותח או מחליף בכיר בקבוצה שרוצה לתפוס מקום בפלייאוף במערב קשוח וצפוף.
הבעיות העיקריות מסתמנות בקו האחורי, וזה לא שבזה הקדמי יש קרנבל גדול (עומר אשיק ואלכסיס אג'ינסה יחלקו את עמדות הפנים. כן, ילדים, לזה קוראים תעלומה). הסיבה היא שעד להודעה חדשה מור וגאלוואי, שיועדו להיות גארדים מחליפים, עשויים להיות מקודמים מכורח הבלת"מים אל החזית עד להודעה חדשה.
הגיבוי שלהם אמור להתחלק בין טים פרייזר, שב-16 משחקים בקבוצה בעונה שעברה קלע בממוצע 13.1 נקודות ובשניים מתוך שלושת משחקי קדם העונה גם פתח בחמישייה, ובין קווין קוק המסקרן שהגיע מדיוק. סטיבנסון עשה צעד אחד בדרך לשיקום הקריירה הלא יציבה שלו עם חצי עונה טובה בממפיס, אבל אחרי החבטות שספג לפניה עדיין לא ברור לגמרי למה אפשר לצפות ממנו.
הציפייה לשובם של אוונס והולידיי צפויה להיות מורטת עצבים, ובתסריט מסוים גם עלולה לעלות לניו אורלינס בעוד עונה אבודה. אוונס אמור לחזור מפציעה לא קלה בברך רק לקראת חודש דצמבר. הולידיי כבר הודיע שיחמיץ את פתיחת העונה בעקבות מצבה של אשתו, שילדה לא מזמן תינוקת בריאה ותעבור בקרוב ניתוח להסרת גידול מראשה.
אל כל הקלחת הזו הצטרף לאחרונה שון דוסון, שיחד עם כריס קופלנד (שהיה מועמד למכבי ת"א והספיק להיחתך) ורוברט סאקרה מנסה להילחם באי הוודאות ולהשיג חוזה מובטח. בניצחון על דאלאס או בהפסדים לאינדיאנה ויוסטון בקדם העונה הפליקנס לא סיפקו בשורות של ממש, למעט הופעות מעוררות תיאבון של הילד והבלחות חיוביות של מור. התרומה הצנועה מדי של דוסון בשניים מהם (בזה האחרון לא שותף בשל כאבים בברך) הסתכמה בנקודה, ריבאונד ואסיסט בחמש וחצי דקות.
אפשר להבין את ההחלטה של אלוף ישראל מראשל"צ לנסות את מזלו בקבוצה עם הווה מעורפל ועתיד לוט בערפל, אפילו להעריך אותה. איתו או בלעדיו, זו תהיה הפתעה אם ניו אורלינס תצליח לסיים את העונה הקרובה עם חיוך על השפתיים.
לפנייה לכתב/ת 
