כשארה"ב תמכה בישראל במגרש
הוורדים לפצועי צה"ל ביציע והבעת הסולידריות: זמן קצר אחרי מלחמת יום הכיפורים הגיעה נבחרת הכדורגל האמריקנית לשני משחקי ידידות, שהפכו למפגן תמיכה במדינת ישראל באחת התקופות הקשות בתולדותיה
הספורט הישראלי לא היה מנותק מהמציאות והתקשה לתפקד. משחקי הליגות בכדורגל ובכדורסל נדחו וכדי לשפר קצת את מצב הרוח התקיימו שני משחקי ידידות של נבחרת ישראל בכדורגל נגד ארצות הברית ב-13 וב-15 בנובמבר. המשחקים הללו תוכננו עוד לפני פרוץ המלחמה.
אותם משחקים, אשר התקיימו בעיצומו של המשא ומתן להפסקת האש, הפכו למפגן תמיכה בישראל. "מעטות הן המדינות אשר היו מסוגלות לארגן משחק ימים ספורים לאחר מלחמה", אמרו ראשי הנבחרת האמריקנית. "אנחנו שמחים שיכולנו להציב את הנבחרת שלנו למשחק הזה".
באותה תקופה לא הופיעה ארצות הברית בקביעות במשחקי המונדיאל כפי שהיא עושה מאז 1990 ושחקניה נחשבו לאלמוניים יחסית עבור הקהל הישראלי. למרות זאת, הופעתה של נציגת המעצמה עזרה לשפר במעט את מצב הרוח.
בעקבות מכת פציעות אחרי תיקו 0:0 עם הנבחרת הצעירה של איטליה בפירנצה, עמדו לרשותו של מאמן ארה"ב גורדון בראדלי 14 שחקנים בלבד. השוער בוב ריגבי, שישב על הספסל במשחקים האולימפים במינכן 1972 שבמהלכם נרצחו 11 ספורטאים ישראלים, פתח בין הקורות לאחר שקיבל טיפול והחלים.
ב-13 בנובמבר ניצחו השחקנים של שווייצר 1:3 את האמריקנים במשחק שהתקיים בבלומפילד לעיני 5,000 צופים. שגריר ארצות הברית בישראל קנת קיטינג בעט את בעיטת הפתיחה לצלילי נגינת תזמורת צה"ל, כשבדיוק באותו זמן טס בשמיים מטוס תובלה אמריקני שסיפק נשק לצבא הישראלי. הצופים והשחקנים עמדו לפני המשחק דקת דומיה לזכר קרבנות צה"ל במלחמה.
שווייצר הציב במשחק הרכב שכלל שחקנים צעירים כמו משה ברגר, יצחק מקמל, ויקי פרץ ויואל מסוארי. גם שמואל רוזנטל הוותיק שיחק על אף שנפצע בידו יומיים לפני כן בתיקו 2:2 של קבוצתו הפועל פתח תקווה מול בית"ר תל אביב בגביע. משה אשכנזי שפט ונעזר בקוונים מנחם אשכנזי ונפתלי איתן.
נבחרת ישראל עלתה ליתרון משער של ויקי פרץ, שבעט שטוח פנימה אחרי שהחליף מסירות עם יצחק מקמל. האמריקנים השוו משער של אנדי רמרצ'וק, שהכניע את איציק ויסוקר בתום מבצע של ווילי רוי. בדקה ה-42 עלתה ישראל ליתרון 1:2, כאשר גדעון דמתי הגביה בעיטת קרן וצביקה רוזן נגח פנימה. שתי דקות מפתיחת המחצית השנייה כבשה ישראל את השלישי: יואל מסוארי קיבל מסירה משמואל רוזנטל, המשיך במסירת רוחב ויצחק מקמל קבע את תוצאת המשחק, 1:3 לישראל.
"הכדורגל אינו מן הצדדים החזקים של האמריקנים והנבחרת הישראלית לא נתבעה למאמץ מיוחד", דיווח אברהם בן שלום ב"ידיעות אחרונות", "אבל זה בכל זאת היה ניצחון ראשון על ארה"ב בתולדות המפגשים עימה והמאמן דוד שווייצר יכול להביע את שביעות רצונו. האמריקנים בתלבושתם האדומה-לבנה הפגינו משחק פשוט אך חזק. שחקניהם היו מהירים וגילו שליטה יסודית טובה בכדור, אם כי לקו בכל הנוגע למשחק קבוצתי.
"מעבר לתוצאה הייתה חשיבות מיוחדת מעצם קיומו של משחק חגיגי בנסיבות בלתי שגרתיות זמן קצר לאחר סיום הקרבות. מזג האוויר הסגרירי הבריח את הקהל, רבים מהצופים לבשו עדיין מדים ובראש ובראשונה אותם 1,050 פצועים מחלימים שהוזמנו במיוחד על ידי ההתאחדות וישבו בצוותא באחד היציעים".
שווייצר עצמו הגיב: "האמריקנים לא היו יריב קשה במיוחד, אבל שיחקו בכוח ובנוקשות והשגנו עליהם עדיפות כל אימת ששמנו את הדגש על משחק טכני. הצעירים הצדיקו את האשראי שקיבלו
ממני והשתדלו ביחד עם הוותיקים, רק שהם התרגשו יותר מדי והחמיצו. התוצאה יכלה להיות יותר גבוהה. רוזנטל, מיקו בלו, מסוארי, מקמל ויצחק שום היו הטובים ביותר".
הרכב נבחרת ישראל: יצחק ויסוקר; משה ברגר, צביקה רוזן, שמואל רוזנטל, מיקו בלו; יצחק שום, יצחק מקמל (ירון עוז 60), שייע פייגנבוים; גידי דמתי, ויקי פרץ, יואל מסוארי.
כעבור יומיים גברה ישראל 0:2 על ארצות הברית בבאר שבע, במפגש הבינלאומי הראשון שהתקיים בעיר לעיני 2,500 צופים. לפני המשחק ביקרו שחקני הנבחרת בבית החולים, פגשו את פצועי צה"ל והעניקו להם מתנות. האמריקנים טיילו בירושלים והתקבלו על ידי ראש העיר טדי קולק. הם המשיכו משם לטיול בים המלח, סיירו ביריחו, חברון ובית לחם והביעו את שביעות רצונם מהביקור במקומות הקדושים לנצרות לפני חג המולד.
לפני המשחק העניקו שחקני שתי הנבחרות ורדים אדומים לפצועי צה"ל אשר הוזמנו למשחק. יוז'י סורינוב פתח הפעם בין הקורות במקום יצחק ויסוקר ונחום תא-שמע שולב כמחליף. ישראל עלתה ליתרון בדקה ה-12: גידי דמתי כבש בתום מהלך לו היו שותפים יצחק שום, שמואל רוזנטל ויצחק מקמל. שתי דקות לאחר מכן פרץ ויקי פרץ לרחבה והבקיע את השני. יוסף פינקלשטיין שפט ונעזר בקוונים דוד כהן וגגו כהן.
רוזן: "היה מוזר להתאמן ולשחק באותה תקופה"
צביקה רוזן סיפר השבוע ל-ynet ספורט: "היה מוזר מאוד להתאמן ולשחק באותה תקופה. בכל אימון תמיד יש הלצות ומצב רוח טוב, אבל אז הכל היה שקט מפני שכולנו נחשפנו למראות הקשים. שירתתי כנהג בחיל השיריון והגעתי מהמילואים אחרי שהגיע צו לשחרר אותנו חמישה ימים לפני המשחק הראשון. הכדורגל היה משני בשני המשחקים האלה, הייתה הרגשה גדולה מאוד של הזדהות והאמריקאים באו לתמוך בנו. אני לא יכול להגיד שהרגשתי הזדהות גדולה מצד השחקנים שלהם עם מה שעברנו, אבל הם תמכו בנו כמדינה".
יצחק שום: "אני לא זוכר ספציפית את שני המשחקים האלה, רק זוכר שאחרי המלחמה נסענו כמה שחקנים לחזית הצפון ושיחקנו בינינו ונגד חיילים".
לפנייה לכתב/ת 
