ליקוי שמיעה במבוגרים- דיכאון, פגיעה בזיכרון ובדידות
"ההשלכות של ירידה בשמיעה הרסניות וניתן להאט אותן משמעותית. אל תוותרו על זכותכם לשמוע", אומרת מומחית וקוראת להפסיק לפחד ולהפנות מבוגרים לאבחון מתאים וטיפול
בשיתוף "מגדלי הים התיכון"
לקות שמיעה יכולה להופיע בכל גיל. יש שנולדים איתה, יש שמפתחים אותה בגילאים צעירים, אבל היא הופכת לשכיחה יותר ככל שמזדקנים. בעוד שרק 2% בקרב בני 45-55 שנים סובלים מלקות שמיעה, אחד מכל שלושה מבוגרים בני 65 שנים ואחד מכל שני אנשים שחגגו 75 סובלים מקושי בשמיעה אשר משפיע על איכות חייהם באופן מהותי.
עוד במדור 60 פלוס:
המחלה שהורגת יותר חולים מסרטן שד וסרטן הערמונית ביחד
ההבדל המפתיע בין דיכאון בגיל מבוגר לצעיר
תכירו: ההפקה הישראלית שפורצת את גבולות גיל
ירידה בשמיעה: הזדקנות טבעית
הירידה בשמיעה עם העלייה בגיל נובעת מהזדקנות טבעית של מערכת השמע. עם השנים אנחנו מאבדים תאי חישה בשבלול האוזן ובמקביל מתמעטים סיבי העצב האמונים על העברת המידע השמיעתי מהשבלול אל המוח.
בכדי להמחיש את התהליך ניתן להקביל אותו למערכת כבישים, בעוד שבצעירותנו מערכת השמיעה נהנית ממספר רב של נתיבים שמבטיחים תנועה מהירה ויעילה, בגיל מבוגר מספר הנתיבים פוחת, המהירות מואטת ונוצרים "פקקים" בדרך. מחלות שונות שתוקפות אותנו לאורך השנים וחשיפה מתמשכת לרעשי העולם המודרני תורמות גם הן לפגיעה בשמיעה בגילאים מתקדמים.
דיכאון, פגיעה בזיכרון ובדידות: השפעות הרסניות
ההשלכות של ירידה בשמיעה עלולות להיות הרסניות. מחקרים מצביעים כי שמיעה לקויה בקרב מבוגרים מגבירה סיכון לדיכאון, פוגעת בביטחון העצמי ובתחושת העצמאות, מזיקה ליחסים הבין אישיים, מובילה להתבודדות ואף מגבירה תחושת עייפות.
בנוסף, עבודת מחקר מקיפה הנערכת בשנים האחרונות בהובלת פרופ' פרנק לין מאוניברסיטת ג'ונס הופקינס מעלה כי ירידה בשמיעה בגילאים מבוגרים גורמת לפגיעה ביכולות הקוגניטיביות. לפי ממצאי המחקר ירידה קלה בשמיעה מאיצה ב-30%-40% הידרדרות קוגניטיבית ופוגעת בזיכרון, ביכולת לעבד מידע, בקשב וביכולת השפתית.
אחד ההסברים האפשריים הוא שלקות השמיעה גורמת לאדם המבוגר לתקשר פחות עם סביבתו, המוח נחשף פחות ופחות לגירויים ולמידע וכתוצאה מכך, היכולות הקוגניטיביות, שגם כך נוטות להיפגע בגילאים מתקדמים, מידרדרות מהר יותר.
מפחדים להיות מתוייגים ולא פונים לטיפול
למרות ההשפעות מרחיקות הלכת של לקות השמיעה, מפתיע לגלות שרק כ- 30-40% מלקויי השמיעה בעולם המערבי, ובכלל זה בישראל, שזקוקים לשיקום שמיעה אכן משוקמים. החשש להיות מתויג כלקוי שמיעה גובר אצל רבים מהם על החשש לא לשמוע.
בנוסף המודעות לחשיבות השיקום השמיעתי בקרב בני הגיל השלישי בקהילה הרפואית, אינה גבוהה דיה. לעיתים, רופאים לא מעודדים מבוגרים לטפל בלקות השמיעה, מתוך תפיסה שגויה כי לקות שמיעה היא חלק בלתי נמנע מתהליך ההזדקנות.
המדינה עוזרת לממן: לא גזרת גורל
המחקרים אמנם מצביעים על ההשלכות ההרסניות של לקות השמיעה על התפקוד התקשורתי, הקוגניטיבי והחברתי, אך הם גם מראים שלא מדובר בגזירת גורל. במסגרת המחקר המדובר שמובילה אוניברסיטת ג'ונס הופקינס, התגלה כי ההידרדרות הקוגניטיבית המהירה שאפיינה מבוגרים לקויי שמיעה, הואטה משמעותית לאחר שהותאמו להם מכשירי שמיעה.
בנוסף, ממחקר צרפתי שפורסם לאחרונה עולה כי בני 65-85 שנים בעלי לקות שמיעה חמורה, הראו שיפור קוגניטיבי משמעותי וכן שיפור באיכות החיים ובאינטראקציות החברתיות, לאחר שהושתל להם שתל שבלול.
מדינת ישראל מסייעת במימון המכשור הנחוץ ללקויי שמיעה מעל גיל 65 העומדים בקריטריונים. אל תוותרו על זכותכם לשמוע.
הכותבת הינה מנהלת מכון שמיעה, שפה ודיבור במרכז הרפואי שיבא, תל השומר ומרצה בכירה בחוג להפרעות בתקשורת, בפקולטה לרפואה ע"ש סאקלר באוניברסיטת תל אביב
תכירו: כך עובד שתל שבלול
בשיתוף "מגדלי הים התיכון"
לפנייה לכתב/ת 
