האמת שמאחורי פרס א.מ.ת

בשיתוף פרס א.מ.ת.

אחד מהפרסים המוערכים ביותר בישראל הוא פרס א.מ.ת (אמנות, מדע תרבות), והשנה הוא מוענק בפעם ה-15 לישראלים ממגוון תחומים, אסכולות ורקעים. מי עומד מאחורי הפרס? מהן הזכויות המרגשות ביותר בתולדותיו? ומדוע אין זוכה בתחום מדעי החברה בשנת 2009? כל הסיפורים והשיקולים מאחורי הקלעים.

בכל שנה פועלת הועדה הראשית של הפרס, המורכבת מנציגים של קרן א.מ.נ התורמת את הפרס ומנציגים של משרד ראש הממשלה הנותן חסות לפרס, בבחירת הועדות המקצועיות ואישור הזוכים השונים. אריה דובסון, מנכ"ל קרן א.מ.נ. וחבר ועדת פרס א.מ.ת מיום הקמתו, היה בין יוזמי הפרס, יחד עם אביו, סול דובסון ז"ל. "הפרס החל ונוסד בזכות בן אחד - אלברטו מוסקונה ניסים ז"ל, אחד מעמודי התווך של הקהילה היהודית במקסיקו. בתור ציוני נלהב שאהב את ישראל, הוא עקב אחרי הזוכים בפרס נובל וראה שיש המון יהודים זוכי פרס נובל, אבל אף לא ישראלי אחד (נכון לאותה תקופה). הוא ביקש להקים פרס כמו הנובל, אבל לישראלים".

(צילום: א.מ.ת)

"יש עוד פרסים בישראל, שהם לא פרס ישראל, אבל הם בתחומים ספציפיים, אינם בחסות ממשלתית, ולא ניתנים רק לישראלים", מוסיף דובסון. "בבסיס של פרס א.מ.ת, לעומת זאת, עומד רצון לתת הוקרה למצוינות, לאנשים הכי טובים במדינה שלנו". בין היתר, אומר דובסון, "אלברטו ביקש שהפרס יהווה דוגמה, שנקבל קצת השראה מהאנשים שהגיעו להישגים".

בעקבות קבלת ההחלטה על הענקת הפרס, הוקמה בשנת 1999 קרן א.מ.נ - לקידום המדע התרבות והאמנות בישראל, ובשנת 2002 החלה הענקת הפרס בסך מיליון דולר, לזוכים בתחומים הבאים: מדעים מדויקים, מדעי החיים, מדעי החברה, מדעי הרוח והיהדות, תרבות ואמנות.

בכל הנוגע למעורבות פוליטית ועצמאות ההחלטה של ועדת הפרס, דובסון אומר כי "יש עצמאות מוחלטת לועדת הפרס. מתוך 8 חברים בוועדה, 4 מינויים הם של משרד הראש הממשלה, לרבות יו"ר הועדה שחייב להיות שופט בית המשפט העליון בדימוס, "יחד עם חוקרים בעלי מכובדות מדעית וא-פוליטיים, כגון פרופ' רות ארנון, נשיאת האקדמיה הלאומית למדעים וחוקרת ותיקה וידועה בתחומה מזה עשרות שנים".

דובסון מספר כי בעבר אירע שהפרס הואשם בפוליטיזציה, אז החליטה הועדה שלא להעניק את הפרס לאהרון מגד, שהיה אחד המועמדים הסופיים, אלא להעניק אותו לסופר ס. יזהר. גורמים מהצד של מגד לא אהבו את ההחלטה, וטענו שהוועדה פוליטית ונוטה לשמאלזאת למרות העובדה שבזמנו אחת מחברות הועדה היתה שולמית שמיר, אשתו של יצחק שמיר, ועו"ד חיים אהרון - שניהם לא ממש ממחנה השמאל".

אריה דובסון(צילום: א.מ.ת)

פרופ' בן ישראל מעיד כי "אנחנו מנסים לבחור שופטים בלי אינטרס פוליטי, שיתייחסו לתחום המקצועי בלבד. באשר לזוכים של השנה, הופתעתי לגלות ששניים מהזוכים במקצועות המדעיים הם חובשי כיפה, למשל. שנים אני קורא אמירות שלהם, ורק לאחר ההכרזה על זכייתם, הבנתי שהם חושבי כיפה".

א.ב. יהושוע הוא קונצנזוס, נכון להיום, אבל יש גורמים שיגידו שממש בעוד כמה שנים הוא או דומיו כבר יהיו מחוץ לקונצנזוס של החברה הישראלית. האם אתם גם חולקים תחושה שכזו? ומה התפקיד של פרס א.מ.ת. בהקשר הזה?

"לדעתנו אנחנו לא מסתכלים על קונצנזוס או לא", אומר דובסון. אנחנו נותנים פרס של ספרות, מינינו ועדה מקצועית, ואנחנו מסתכלים על מצוינות במקצוע שהזוכה עסק בו. אנחנו שואפים להיות א-פוליטיים ולכבד מצוינות", אומר.

"חשוב לציין, שאנחנו נותנים פרסים למי שהגישו מועמדות או שהוגשה מועמדות בשמם - כך שאנחנו לא מעניקים פרסים על בסיס קשרים או קרבה. ובנוסף, אנחנו נוטים להגיד לועדות, שאם אין מועמד ראוי באותה שנה, לא לתת את הפרס. ואכן, לפני מספר שנים הועדה החליטה לא לתת את הפרס בתחום מדעי החברה, ושנה אחרי זה עשינו יותר פרסום, קיבלנו יותר מועמדויות, והועדה החליטה לתת את הפרס לכרמלה מנשה, שדרנית הרדיו. לא ניתן את הפרס אם אין מישהו ברמה שאנחנו קובעים בתור הרף".

יצחק בן ישראל (צילום: א.מ.ת)

בשיתוף פרס א.מ.ת.