אל תכריחו את הילדים לבקש סליחה
אם הילד לא התנהג יפה אל תאלצו אותו להתנצל ולהפוך את בקשת הסליחה לדקלום חסר משמעות. אז איך בכל זאת גורמים לו לחשוב על מעשיו ולבקש סליחה מכל הלב במידת הצורך?
סליחה ללא כוונה
לכולנו מוכרת הסיטואציה בה פעוט מכה ילד אחר או משליך חפץ ובתגובה ישיב ההורה - "תראה מה עשית, תבקש סליחה". אולם אין לגרום לילד לבקש סליחה באופן אוטומטי ויש להימנע ממצב בו הסליחה הופכת לדקלום חסר משמעות או במקרה הפחות טוב למנגנון הגנה מתוכנן, כלומר "אני אזרוק וארביץ ואז אבקש סליחה".
כאשר ילד מבקש סליחה, חשוב שיציין בפירוש את המעשה בגינו הוא מתנצל: "סליחה שהרבצתי", או "סליחה שהעלבתי אותך". כך נהיה בטוחים כי הילד מבין מה המעשה הפסול בגינו הוא מתנצל ונחדד את האיסור שבמעשה. בגיל מאוחר ולפי יכולתו של הילד רצוי להוסיף גם את התוצאה, כלומר סליחה שהרבצתי והכאבתי, כך נחדד את תוצאתו השלילית של המעשה והאמפטיה וההבנה לצד הפגוע. התהליך חייב להתחיל כאשר הילד מבין ורוצה לבקש סליחה.
אולי יעניין אותך גם:
- גם הורים צריכים ללמוד לבקש סליחה
- אל תפגעו בילד שלכם בגלל עצה מהרשת
- מה הורים לא מבינים על הילדים שלהם
לברר מה באמת קרה
במקביל לבקשת הסליחה יש להתייחס גם לסיבת המעשה - מדוע הילד הרביץ או השליך חפץ ולהתמודד עם הסיבה. כאשר אנו מבקשים מילדינו להתנצל אנחנו אומנם מחנכים אותם אבל חשוב לשמור על כבודו של הילד. ילד שחווה את בקשת הסליחה כעונש עסוק בתחושות הכעס שלו ולא באמת פנוי להבין מה הייתה השגיאה שלו או מדוע הוא פגע ברגשות חברו.
חשב לא פחות בעצם בקשת הסליחה הוא לבדוק האם הצד הנפגע מוכן לקבל את הסליחה. אם הוא לא מוכן, ניצור דיאלוג ונברר את סיבת הסירוב. אולי כי הוא הרביץ גם אתמול ואולי הצד הנפגע כאוב, פגוע מדי או מובך מדי ברגע זה, ולכן ננסה שוב מאוחר יותר כי הוא כועס וצריך זמן להירגע.
ללמוד לסלוח
על מנת להכין את ילדנו לחיים חשוב כי נלמד אותם לא רק לבקש סליחה, אלה גם לסלוח. זה מתחיל בגילאים הרכים בהם הילדים לפעמים פוגעים ולפעמים נפגעים, ממשיך בצורך לשמור על יחסי חברות והתנהלות חברתית, תקינה, ובכלל אגירת כעס, מרירות וניהול רשימת "מי עשה לי מה", לא הופך אף אחד למאושר.
לכתבות נוספות - היכנסו לפייסבוק הורים של ynet
כאשר אנו מלמדים הילדים שלנו לסלוח, כלומר לא להפוך אותם לשק חבטות או להקטין אותם, בוודאי שלא לזלזל בפגיעה שלהם, אלה להקנות להם את הכלים, לסלוח ולהמשיך הלאה בחברה נעימה ובריאה.
אם כך, ראשית בעזרת דוגמה אישית, בה אנו סולחים לילד מבלי להזכיר לו שוב ושוב על הטעות שעשה ואף מצביעים על מעשים. כן, האישה הזו בטעות הכאיבה לי אבל היא לא התכוונה. היא ביקשה סליחה אז סלחתי לה. כמו כן, נעודד אמפטיה והבנה כלפי הצד הפוגע - "נכון נדב העליב אותך וזה היה ממש לא יפה ולא נעים, אבל הוא מתנצל ומבטיח שלא יגיד את זה שוב ווגם הוא סלח לך בשבוע שעבר כשזרקת ושברת לו צעצוע".
הכותבת היא פסיכולוגית קלינית ומנהלת רשת מעונות היום "התחלה חכמה" של החברה למתנ"סים הארצית
לפנייה לכתב/ת 
