יום הולדת לבונבוניירה: 30 לאצטדיון לויטה

זה קרה בדיוק היום לפני 30 שנה, ב-11 באוקטובר 1986. כפר-סבא לבשה חג, עד כמה שזה יישמע קלישאתי, כש-7,500 איש הצטופפו על יציע הבטון נטול הכיסאות של האצטדיון במזרח העיר כדי לצפות במשחק הבכורה בבונבוניירה החדשה.

למען האמת, מרבית אוהדי כפר-סבא כבר מואסים במגרש שנראה בעיניהם מיושן, אבל האוהדים הוותיקים שעוד זוכרים את המגרש הישן ברחוב טשרניחובסקי, ליד בית החולים "מאיר", מתפעמים עדיין מהפלא.

"הבונבוניירה". אצטדיון לויטה(צילום: פרטי)

במקום מגרש עם שני יציעי בטון קטנים ויציע עץ מעורער, זכו האוהדים ליציע מודרני דו-קומתי שחלקו מקורה; במקום להטיל את מימיהם בהפסקה על החומה, הם קיבלו אשכרה שירותים עם אסלות וכיורים מחרסינה; ובמקום הקיוסק הקטנטן של ניסים פיצ'ון ז"ל, עמד לרשותם מזנון מרווח. והשחקנים? במקום חדר הלבשה עלוב מוקף בגדרות תיל, נבנה קומפלקס מפואר שכלל מועדון עם המרפסת המפורסמת וגם החידוש של אותם ימים – ג'קוזי.

הדיבורים על אצטדיון חדש בעיר התחילו כבר ב־1966, 14 שנים אחרי חנוכתו הרשמית של המגרש הישן, אבל מיקומו נקבע רק אחרי מלחמת ששת הימים, שהרחיקה את הגבול ממזרח כפר-סבא. בדצמבר 1967 הוזמנה תוכנית בנייה ובמאי 1969 נרקמה התוכנית לבניית החומות.

התכניות הגרנדיוזיות נדחו בגלל מחסור במזומנים(צילום: פרטי)

בתוכניות הראשונות דובר על הקמת 12,800 מקומות ישיבה ועל אפשרות הרחבה ל-20 אלף. התוכניות הגרנדיוזיות נגנזו למספר שנים בגלל חוסר במזומנים, עד שב-1976 הקצתה העירייה בראשות זאב גלר ומפעל המים סכומים גדולים למימון בניית החומה. שלוש שנים לאחר מכן התפרסם מכרז להקמת יציעים.

בשלב זה שוב נתקעה הבנייה בגלל מחסור במקורות מימון, והחומות עמדו בשיממון במשך שנים רבות. אחרי פטירתו של זאב גלר, שם לעצמו מחליפו יצחק ולד למטרה להשלים את בניית האצטדיון באמצעות כספי העירייה, מפעל המים, רשות הספורט, הטוטו והסכום שנכנס ממכירת המגרש הישן.

מחסור במימון השאיר את החומות בשיממון שנים רבות(צילום: פרטי)

רשות הספורט בראשות יריב אורן, בעבר אתלט ומאמן בהפועל כפר-סבא, דרשה שבאצטדיון יותקנו מסלול ריצה ובור קפיצות בסמוך ליציע הבודד. התוצאה הייתה שמשטח הדשא הורחק מהצופים, מה שפגע בתחושת הביתיות.

אז הכסף הושג, המגרש הוקם ובכפר-סבא נערך מרוץ נגד השעון כדי לסיים את ההכנות עד לפתיחת עונת 1986/7. משחקי גביע הטוטו של אותה עונה נערכו עדיין במגרש הישן, והקבוצה ביקשה לקיים את שני משחקי הליגה הראשונים בחוץ, כדי להשלים את האצטדיון.

הכל היה מוכן למשחק הבכורה החגיגי במסגרת המחזור השלישי נגד האלופה המכהנת הפועל תל אביב. שחקני כפר-סבא התאמנו לראשונה על המגרש רק יומיים קודם לכן, כך שמבחינתם זה לא היה ממש מגרש ביתי. הצופים התרשמו מאוד מהאצטדיון ופחות מהמשחק שהסתיים ב-0:0.

שחקני כפר-סבא במשחק הבכורה המאכזב(צילום: פרטי)

שחקני כפר-סבא שחנכו את המגרש היו אדיר שמיר, רפי אידינגר, גדעון סיימון, אופיר בן-חיים, נח איינשטיין, ששון גדמיש, גדי מרגון, מייקל יפה (תמיר בן-חיים), יצחק מימוני (מאיר נזהר), איתן רביבו ואלי יאני, שחזר לקבוצה מהפועל ת"א. בעונה הקודמת הוא היה שותף אקטיבי בנבדל הפסיבי בדרך לשער האליפות של גילי לנדאו, במחזור הסיום נגד מכבי חיפה.

מאמן כפר-סבא היה נסים בכר והיו"ר היה משה אביבי, לימים היועץ המשפטי של ההתאחדות. בהרכב הפועל ת"א שיחקו בין השאר אריה אלטר, יעקב אקהויז, יהודה עמר, משה סיני, מוריס ז'אנו וגם אותו גילי לנדאו. את שריקת הפתיחה של משחק הבכורה השמיע משה אשכנזי.

הקמת האצטדיון(צילום: פרטי)

אוהדי כפר-סבא נאלצו להמתין שבועיים כדי לראות את השער הראשון באצטדיון החדש. 6,000 איש הגיעו למשחק נגד מכבי נתניה וקיבלו את מבוקשם ממאיר נזהר בדקה ה-70. מייקל יפה כבש את השני בדקה ה-82 והשלים ניצחון 0:2. מדברים היום על תסמונת האצטדיון החדש, שפוגעת ברבות מבעלות הבית. לכפר-סבא זה עשה רק טוב, ובעקבות הניצחון הזה היא טיפסה למקום הראשון בטבלה.

את שער החובה הראשון במגרשה החדש ספגה כפר-סבא מרגלי דניאל בריילובסקי, שלא מנע הפסד 2:1 של מכבי חיפה במחזור התשיעי. ההפסד הראשון נרשם במחזור ה-25, במשחק שנכנס לספר השיאים של האצטדיון וספק אם ייצא ממנו אי פעם. ב-18 באפריל 1987 הגיעה להתארח בית"ר ירושלים הטוענת לכתר עם אלפי אוהדיה הנלהבים.

היציע המערבי התמלא לחלוטין והוחלט להעביר כ-2,000 אוהדי בית"ר לסוללת העפר בצד המזרחי של המגרש, נטול היציעים. כ-9,000 צופים, שיא כל הזמנים, ראו משחק מצוין שהסתיים בניצחון 2:3 של בית"ר משערים של אלי אוחנה, סמי מלכה ואורי מלמיליאן. לכפר-סבא הבקיעו רביבו ומימוני. בסיום אותה עונה זכתה בית"ר באליפות הראשונה בתולדותיה.

מלמיליאן אחראי להפסד הראשון של כפ"ס בלויטה(צילום: יוסי רוט)

וייקרא שמו בישראל: אצטדיון לויטה

בשנת 2000 קיבל האצטדיון את שמו, להנצחתו של יאיר לויטה, היו"ר המיתולוגי של הפועל כפר-סבא. לויטה התחיל את דרכו הספורטיבית כאתלט וכשוער מכבי כפר-סבא, שהייתה בתחילת שנות ה-40 הקבוצה הוותיקה והבכירה ביישוב.

ב-1942 מכבי התפרקה, אחרי שחלק מחבריה היו מעורבים בפעילות המחתרתית של לח"י ונעצרו על ידי השלטונות הבריטיים. לויטה עבר לשחק במכבי נס ציונה ואחר כך במכבי נתניה – וב-1947 חזר לכפר-סבא, הפעם להפועל.

הוא עמד שמונה שנים בשער הקבוצה עד שפרש ב-1955 ומונה לחבר הנהלה. עד מהרה הוא תפס את תפקיד היו"ר, בו החזיק 30 שנה עד קיץ 1985, שנה לפני פתיחתו של האצטדיון החדש. הוא הוביל את הקבוצה לאליפות היסטורית ולזכייה בשני גביעי מדינה.

פעם התפעמו מהפלא, היום הוא נחשב מיושן. הקמת אצטדיון לויטה(צילום: פרטי)

קצת יותר מ-50 אחוזי הצלחה

הפועל כפר-סבא קיימה עד עכשיו באצטדיון לויטה 610 משחקים רשמיים, מתוכם 495 בליגה, 37 בגביע ו-78 בגביע הטוטו. כאמור, הריחוק של היציעים מכר הדשא הביא לפיחות בהרגשת הביתיות, והתוצאות נראות בשטח. אחוז ההצלחה של הקבוצה באצטדיון שלה עומד על 51.75.

מבחינת שערים המצב טוב יותר. באי האצטדיון ראו במשחקיה של הפועל כפר-סבא 1,513 כיבושים (1,204 בליגה, 98 בגביע ו-211 בגביע הטוטו), ממוצע של 2.48 למשחק. השער שסגר 30 שנה בלויטה היה כמובן המספרת של טל איילה במשחק נגד אשדוד, אחד השערים היפים שנראו אי פעם באצטדיון.

הכובש המצטיין של לויטה לדורותיו הוא יניב אברג'יל, עם 33 שערים, כולל שניים שהבקיע במדי בית"ר ת"א. אחריו מדורגים ולרי קורלנצ'וק (24), אלי יאני (21) ורן יצחק (18), שמשחק עדיין בכפר-סבא ויכול לשפר את מאזנו. 18 שערים יש גם למוטי יברבאום ומאיר נזהר, ואת רשימת ה-11 סוגרים גיורגי דרסליה, סמואל יבואה ומייקל יפה (16 כ"א), דודי סטולפר ועומר פדידה (15). גם האחרון יכול עוד להתקדם במעלה הטבלה.

רן יצחק. כרגע רביעי בטבלת הכובשים(צילום: עוז מועלם)

אצטדיון לויטה אירח לעונה אחת את משחקיה של הפועל רעננה בליגת העל, ובשנים האחרונות הוא משמש גם כביתה של בית"ר כפר-סבא מליגה א'. הנתונים מתייחסים כאמור רק למשחקיה של הפועל כפר-סבא.

האצטדיון, שכונה בשנותיו הראשונות בונבוניירה, איבד עם הזמן את זוהרו. בימים שבהם נבנים מתקנים מודרניים, בהם היציעים צמודים למשטח הדשא, אצטדיון לויטה נתפס כדינוזאור. בקיץ האחרון הוא לא קיבל את אישור מינהלת הליגה ובקבוצה עמדו כבר לעזוב למגרש אחר. דיברו על הקמת אצטדיון חדש בעיר, אבל בסופו של דבר הקצתה העירייה תקציב לשיפוץ של לויטה. השאלה היא אם השינוי יהיה קוסמטי או מהפך אמיתי שישדרג את אופיו של האצטדיון ויעמיד אותו בסטנדרטים המודרניים.