פול ורהובן: "לא עובד בשביל כסף, זה משעמם"
אחרי עשר שנות היעדרות, הבמאי ההולנדי פול ורהובן חוזר עם "היא" - מותחן בכיכובה של איזבל הופר שעולה לאקרנים אחרי שהוקרן בפסטיבל חיפה. בראיון הוא מזלזל ברימייקים לסרטיו "זיכרון גורלי" ו"רובוקופ", ודוחה את ההשמצות כלפיו כשונא נשים: "זאת בדיחה, אני אוהב ומעדיף נשים"
בפסטיבל קאן האחרון נרשם קאמבק משמח במיוחד - הבמאי פול ורהובן, שפעל בשנות ה-80 וה-90 בהוליווד, וחתום על כמה מיצירות המדע בדיוני הבלתי נשכחות של התקופה ("רובוקופ", "זיכרון גורלי" ו"גברים בחלל"), כמו גם על סצנת חקירת המשטרה המפורסמת בכל הזמנים (שרון סטון נטולת התחתונים ב"אינסטינקט בסיסי"). ההולנדי בן ה-78 שב לאחר היעדרות ממושכת, עם סרט חדש דובר צרפתית דווקא - "היא", שזכה לתשואות ולשבחי המבקרים.
בעשור שחלף מאז סרטו האחרון "ספר שחור" - יצירה מקוממת וצעקנית, ששילבה סקס ושואה - הוא ניסה להרים ללא הצלחה פרויקטים אחדים. למרות הצלחותיו הקופתיות המסחררות מן העבר, ורהובן לא הצליח להשיג יותר מימון. המשקיעים אולי זכרו לו את הפלופים הגדולים "נערות שעשועים" הטראשי ו"בלתי נראה" המגוחך. הדבר היחידי שוורהובן שיגר בשנות ההיעדרות היה "Tricked" - דרמה טלוויזיונית ניסיונית זניחה, שהגולשים ברשת יכלו להשתתף בכתיבתה, ולא זכתה להרבה חשיפה.
בכל מקרה "היא" מעיד שוורהובן לא איבד את זה, למרות התעלמות הגורפת של חבר השופטים בקאן. הבמאי, והשחקנית המדהימה איזבל הופר שבתפקיד הראשי, יכולים להתנחם בביקורות המשבחות, בצחוקים באולמות ובעובדה שצרפת בחרה ב"היא", לייצג אותה בקרב על האוסקר לסרט הזר הטוב ביותר.
"הקריירה שלי היא רכבת הרים של הישרדות", אמר ורהובן בראיון במהלך פסטיבל קאן, "אתה אולי יכול להגיד שאני הולך אחרי הכסף ועובד איפה שנותנים לי כסף. אבל האמת שהלכתי אחרי האפשרי. מעולם לא הייתה לי כוונה להגר לארצות הברית, פשוט המצב הקריאטיבי, פוליטי וכלכלי בהולנד גרם לי בשעתו לעבור להוליווד. פשוט לא קיבלתי סבסוד מהממשלה. הם טענו שהסרטים שלי מתירנים, גחמנים, סוטים ובלי כל מהות, אז הם לא סבסדו אותם. ברחתי לארצות הברית, ואחרי שלא מצאתי שם שום דבר מעניין - ברחתי חזרה להולנד ולצרפת".
לאור התגובות הטובות ל"היא", לא מפתיע שוורהובן נמצא במצב רוח מרומם, בעודו מתענג על התשואות והמחמאות. האיש שבעבר אמר על שרון סטון: "היא לא כישרון גדול, אין לה כבוד לשום דבר", היה הפעם מפויס וחייכני מתמיד. "היא" שהוצג השבוע בפסטיבל הקולנוע הבינלאומי של חיפה ומגיע עכשיו לבתי הקולנוע, הוא מותחן המשלב צחוקים, פרוורטיות וסאטירה על הכנסייה הקתולית, ומבוסס על רב המכר של פיליפ דז'יאן. איזבל הופר מגלמת גרושה קשוחה השולטת בחברת הייטק המתמחה בפיתוח משחקי וידאו, ומתייחסת לעובדים ולגברים בחייה באותה צורה - כוחנית וחסרת פשרות. אחרי שגבר זר עוטה מסכת סקי תוקף אותה בביתה, חייה מיטלטלים. היא יוצאת לאתר את האנס.
לדברי ורהובן הוא לא השתנה מאז ילדותו. "ממש כמו שהייתי בגיל 6, אני עדיין עושה דברים שמעצבנים את החברים שלי". האיש והיוצר השנוי במחלוקת זכה לשלל כינויי גנאי במהלך הקריירה שלו. "שונא נשים", "סוטה", "הומופוב", "סרסור פורנו", "גאון מרושע", "פשיסט" ו"אשמאי זקן" - אלה הם רק קומץ מהכינויים המעליבים ומהמחמאות המפוקפקות שהדביקו לו. גם עם "היא" הוא הצליח לעצבן את מתנגדיו. לטענתם הוא צוחק כאן על נושא רגיש במיוחד - אונס. "האונס היה האלמנט הבסיסי בספר עליו מתבסס הסרט", מבהיר ורהובן, "אז לקחתי את זה משם. אם אתה נוגע באישה והיא לא מעוניינת - זה כבר אונס. בחיים לא הייתי נוגע במישהי ככה. בחיים".
טוענים תמיד שאתה שוביניסט, שונא נשים.
"אני שונא נשים?! זאת בדיחה. אני אוהב ומעדיף נשים, ומה שאתה עושה באמנות שונה ממי שאתה - אני מציג נשים בצורה נורמלית ובאור הנכון ולא קלישאתי. נכון, אני לא מציג אותן תמיד בצורה נחמדה. ולכן יש אנשים שחושבים שאני מתאר אותן בצורה מרושעת. הדמות של שרון סטון ב'אינסטינקט בסיסי' היא לא הכי נחמדה בעולם, וכך גם גיבורת 'נערות שעשועים' – היא אופורטוניסטית לחלוטין. אף גיבור לא יכול לתפקד מבלי מכשול, אתה הופך לגיבור רק אם אתה מתגבר על מכשול. אז אם אתה רוצה להציב אישה חזקה, או גבר, במצב, ואין שם אתגר - אין לזה משמעות, כי אתה לא רואה על מה הם מתגברים. חוזק הוא להתגבר, ובחיים - צריך להתגבר על המוות כמה שניתן".
ישנם דברים ב"היא" שמזכירים את "אינסטינקט בסיסי". גם אתה הרגשת שאתה חוזר כאן לחלק הזה בפילמוגרפיה שלך?
"כן. מבחינת העלילה והדמות הראשית, 'היא' מתקרב ל'אינסטינקט בסיסי', יותר מכל סרט אחר שלי. מאחר ואני מעריץ גדול של אלפרד היצ'קוק אני עדיין מחפש לעשות סרט בסגנון שלו. גם כאן אני מושפע ממנו. כתבתי ספרים על קולנוע שהוקדשו להיצ'קוק. למדתי את הסרטים שלו. אני עדיין לומד, ומשתמש בידע הזה. לא במובן של העתקה, אלא בצורת החשיבה שלו. היצ'קוק הוא אמן חזותי מאוד. בכל סרט שהוא עושה יש לפחות סצנה אחת יוצאת דופן. לאנשים לקח זמן להבין שהוא יוצר משהו, שהוא מעבר לבידור - שיש בסרטיו המון קסם".
ורהובן חב חלק נכבד מההצלחה של "היא" לאיזבל הופר, שמבהירה פעם נוספת שהיא השחקנית הגדולה בתקופתנו. "אי אפשר היה לעשות את 'היא' עם שחקנית אחרת. איזבל מדהימה לגמרי. מעולם לא עבדתי עם שחקנית עם כל כך הרבה עומק, שחקנית שנותנת כל כך הרבה. כי יש בה כנות", הוא מודה.
"במהלך הצילומים, בחרתי לזרום איתה - אם היא חשבה שהסצנה צריכה ללכת לכיוון מסוים, הלכתי אחריה. היא הכירה את הדמות שלה יותר טוב ממני. האמת שנשענתי עליה, לקחתי את האינטואיציה החזקה שלה, יש לה כישרון מדהים, מעולם לא ראיתי שחקנית כזו ואני חושב שהסרט היה נכשל אם זו הייתה שחקנית אחרת. אני מעריץ גדול, התרשמתי נורא, מעולם לא ראיתי משהו כזה - האמת, אני מאוהב בה".
למרות יחסיו המורכבים והבעייתיים עם הוליווד, ולמרות שהוא לא מתלהב מהפוליטיקה האמריקאית ("דונלד טראמפ? אני מעדיף את הילרי קלינטון. בהרבה"), ומהעיבודים המחודשים שעשו לאחרונה לסרטיו המפורסמים - "רובוקופ" ו"זיכרון גורלי", ורהובן עדיין גר בלוס אנג'לס. "אני לא חושב שהעיבודים המחודשים שיפרו את הסרטים שלי או הציגו גרסה שהייתה יותר מעניינת. בהוליווד החליטו לעשות אותם שוב, כדי להכניס כסף. אני לא אופטימי בכל מה שנוגע לאופן החשיבה של בני האדם והאולפנים", הוא קובע.
"לפעמים אני צופה בסרטי קומיקס ומדע בדיוני, בעיקר כדי ללמוד על האפקטים המיוחדים. מה שאפשרי היום, לא היה אפשרי לפני עשרים שנה. אבל אני לא מתעניין יותר בסרטים מהסוג הזה. אחרי הסרטים שלי, ואחרי סרטי 'מלחמת הכוכבים', נראה היה לרגע שכבר ראינו הכל. אבל בסופו של דבר אנחנו מידרדרים לרמה של 'באטמן נגד סופרמן'. לטעמי, מיצנו את העיסוק בגיבורי-על ואנחנו צריכים לחזור לעסוק באנשים נורמליים".
אם תקבל הצעה מפתה מהוליווד, תחזור לעבוד שם?
"אם יציעו לי לביים בהוליווד, והתסריט יהיה טוב, אסכים כמובן, הבעיה היא שלא נתקלתי בתסריטים כאלה בשנים האחרונות. מציעים לי דברים שכבר עשיתי או שלא מעניינים אותי. אני מתגעגע לעבוד באמריקה, אבל אני לא מצליח למצוא תסריט אמריקאי טוב. חשוב לי שהפרויקט ירתק אותי. אני תמיד הולך למקום בו אני יכול לעשות משהו שמעניין אותי - אם זה בסין או באלסקה. אם הסיפור חדש, שונה, אם עוד לא ראיתי את זה, אלך על זה ולא משנה מהי השפה. החיים קצרים, אז אתה צריך ללכת ולבחור בהרפתקאות. אני לא עובד בשביל כסף. זה משעמם אותי".
אז מה הלאה?
"אני מקווה שלא תצטרך לחכות עשר שנים נוספות עד לסרט הבא שלי. הייתי צריך לנצל את הזמן שלי טוב יותר בעשור שחלף. אני עובד כעת על שלושה סרטים במקביל, אחד - הקשה מביניהם - יהיה על ישו, עליו כתבתי גם ספר. כבר שנים שאני מנסה לכתוב את התסריט ולא מצליח. אני מתקשה למצוא את הכיוון הנכון".
