הפחד מכישלון: המורה שמלמדת ילדים לטעות
ליאת שמרלינג-מאיר מלמדת את תלמידיה שטעויות הן חלק מחיינו ובעיקר שאף אחד לא מושלם. ומה המסר שלה להורים? "כדאי שגם אנחנו כמבוגרים נשתף את הילדים בטעויות שלנו, נצחק עליהן ונלמד מהן"
לטורים הקודמים:
- המורה מגלה: איך לגדל ילדים עצמאיים
- 25 תלמידים בכיתה, שקטים ורגועים
- כניסה לכיתה א' מהצד של המורה
כדי לעזור לילדים להבין שטעויות הן חלק מחיינו והן הזדמנות ללמידה ולשיפור הקראתי לילדים את הספר הנפלא "תומס ואני". מסופר על ילד בשם יוני שעלה לכיתה א' ומרגיש שהוא לא טוב בשום דבר, רק בלטעות. אמו מספרת לו את סיפור חייו של תומס אדיסון שלא פחד להיכשל והיה לגדול הממציאים בהיסטוריה. סיפורו נותן מקום ולגיטימציה לפחד של הילדים מטעויות ומעניק את התחושה שהטעויות הן חלק מהדרך, חלק מלמידה ומי שטועה ומנסה שוב ושוב - בסוף מצליח.
אחרי שסיימנו לקרוא את הסיפור על תומס אדיסון הכרתי לילדים גם את "גברת אופס". הקרנתי על הלוח תמונה שלה וסיפרתי להם אודותיה. "גברת אופס" היא חברה מאוד טובה שלי, גם היא מורה כמוני. אני קוראת לה כך כיוון שזה שם החיבה שנתן לה בעלה, אתם יודעים למה? כי היא כל הזמן אומרת "אופס". סיפרתי להם על היום שלה במהלכו היא עושה טעויות לעיתים מצחיקות, לעיתים קצת פחות, לעיתים הטעויות נגרמות מחוסר תשומת לב, לעיתים בלי סיבה נראית לעין, לרוב כחלק מתהליך למידה של משהו חדש בקיצור, יש לה הרבה "אופסים" ביום.
אף אחד לא מושלם
הילדים ישבו מרותקים והקשיבו לסיפור, בסופו גיליתי להם ש"גברת אופס" היא בעצם אני! כמה פיות נפערו, חלק מהילדים פרצו בצחוק גדול וחלקם התחילו להגיד "אהה, אני זוכר שהתבלבלת כש...". אמרתי להם - "אתם רואים, גם אני עושה טעויות מדי יום, אף אחד לא מושלם וגם כשאני בתור מורה טועה זה לא אומר שאני מורה גרועה (לפחות ככה אני מקווה, זה רק אומר שאני בדיוק כמו כולם, אנושית). שאני עושה כמיטב יכולתי ואם אני טועה אני מתקנת, לומדת מהטעות שלי לפעם הבאה ואולי, אני אטעה שוב באותו הדבר ואז אני שוב אלמד מהטעות שלי ואפעל בדרך אחרת".
לכתבות וטורים נוספים - היכנסו לפייסבוק הורים של ynet
כמורה, אני גם לומדת דרך הטעויות של תלמידיי, כי אם הסברתי משהו וילד טעה, מהטעות שלו אני לומדת מה אני צריכה לשנות בהסבר שלי כדי שהוא יבין טוב יותר. הילדים שיתפו בדברים שפעם לא הצליחו להם והיום הם טובים בהם כיוון שהתמידו ולא ויתרו. בעקבות כך כל אחד צייר ציור המדגים זאת.
בכיתה שלנו מותר לטעות, צריך לטעות, מטעויות אנחנו לומדים - זה המסר שהיה חשוב לי להעביר לתלמידיי. נטעה, נלמד, נשתפר, נשכיל, נהיה יצירתיים יותר ונמצא דרכים חדשות לפתור בעיות. כדאי שגם אנו כמבוגרים נשתף את הילדים בטעויות שאנו עושים - על חלקן לצחוק, בעקבות חלקן נשתף מה למדנו לפעם הבאה, מה עשינו כשטעינו ולטעת בהם ביטחון שמותר לטעות ושאם אתה טועה זה סימן שאתה מנסה, מתנסה, רוצה, חולם, שואף ויוצר.
"ההצלחה היא היכולת לעבור מכישלון אחד למשנהו מבלי לאבד את ההתלהבות" (וינסטון צ'רציל).
הכותבת היא מחנכת כיתות א'-ב' ובעלת הבלוג מורה בפיג'מה
ואיך נראית הכיתה של ליאת? צפו:
