נתניהו בטקס לחללי יום כיפור: "נמשיך להיות מוכנים להגן על עצמנו בכוחות עצמנו"
ראש הממשלה נשא דברים בטקס הממלכתי בהר הרצל, ואמר כי "מלחמת יום הכיפורים העבירה לשכנינו מסר שלא יכניעו אותנו בכוח הנשק וסללה את הדרך לשלום עם מצרים וירדן". הנשיא ריבלין: "המלחמה הייתה מהאירועים המכוננים של המדינה, ולימדה אותנו לא להיכנע לשאננות"
"מלחמת יום הכיפורים העבירה לשכנינו מסר - שלא יכניעו אותנו בכוח הנשק". כך אמר הבוקר (יום ה') ראש הממשלה בנימין נתניהו בטקס הזיכרון הממלכתי לחללי מלחמת יום הכיפורים בהר הרצל, במלאות 43 שנים למלחמה. "המלחמה לימדה אותנו לא להיכנע לשאננות. אנו צריכים להיות מוכנים בו זמנית למלחמות העבר, אתגרי ההווה ואיומי העתיד", הוסיף נשיא המדינה ראובן ריבלין. בטקס השתתפו גם שר הביטחון אביגדור ליברמן, סגן יו"ר הכנסת יואל חסון והרמטכ"ל רב-אלוף גדי איזנקוט.
"המלחמה לא פרצה אך ורק בשל כוונות אויבינו, אלא גם בשל כשלים מנהיגותיים", אמר נתניהו בפתח דבריו. "חוסר היכולת לזהות את הסכנה בזמן, ומשזוהתה - חוסר הנכונות לפעול נגדה מיידית. המחדל זעק לשמיים".
"מי שהטו את הכף באותן שעות מבחן הם לוחמינו אמיצי הלב בחזית, בשתי החזיתות", הוסיף ראש הממשלה. "למרות הזעזוע הגדול שספגנו, שהיה כרוך במחיר כואב וכבד מאין כמוהו - הכבד במערכות ישראל מאז מלחמת השחרור - הבית נותר על תלו. הוא נשאר עומד בזכות דבר אחד: תעוזת בנינו ובנותינו היקרים, שנלחמו כאריות יום ולילה. בתחילה במגננה ואחר במתקפה נועזת, עד שהאיום מעלינו הוסר ועד שתוקפינו הם שחשו את טעם התבוסה. גם היום, כשאני רואה את התמונות ושומע את הקולות מאותה מלחמה, אני אחוז התרגשות".
נתניהו סיכם את נאומו במסר: "מלחמת יום הכיפורים סללה את הדרך לשלום עם מצרים ובהמשך לשלום עם ירדן. ידנו ממשיכה להיות מושטת לשלום, לאלה מבין שכנינו שרוצים בשלום, ועד שיבוא השלום, וגם כשיבוא, נמשיך להיות מוכנים ונכונים להגן על עצמנו בכוחות עצמנו".
"משפחות גדלו, שמחות ומועדים נחגגו וצוינו, אך כאב אחד נותר חקוק בלבנו - כאבו המייסר של האובדן, כאב הגעגוע. הגעגוע שלא קהה מיום כיפורים שעבר ומזה שלפניו. הגעגוע לא שכך. והנה שוב מגיע יום כיפור ופעם נוספת אנו מתכנסים בהר הזה, מנסים לזכור", אמר הנשיא ריבלין.
"מלחמת יום הכיפורים הייתה ועודנה מהאירועים המכוננים של מדינת ישראל. היא הכתה אותנו בתדהמה והותירה אותנו מיוסרים. המשפט 'חורבן הבית השלישי' עדיין חקוק בזיכרוננו, מטלטל כל כך, מערער כל כך. הבית אשר נבנה בעמל, בדמים ובהקרבה כה רבה, כמעט וחישב להישבר. טראומות מהסוג הזה אינן נשכחות, לא מזיכרונן של משפחות, לא מזיכרונן של מדינות", הוסיף.
"היום, כמו אז, אנו יודעים היטב כי אין לנו את הפריבילגיה להפסיד באף מערכה", הבהיר ריבלין. "אמת, מדינת ישראל אינה מאוימת על ידי שכנותיה כפי שהייתה באותה העת. ועדיין, חובה עלינו לזכור להיות מודעים לסכנות הרובצות לפתחנו ולהיערך לקדם אותן. גם כששדה המערכה איננו כפי שהיה, גם כשארגוני טרור תופסים את מקומם של הצבאות הסדירים, איננו יכולים להרשות לעצמנו לשכוח את תורת הלחימה הבסיסית, הפעלת הגייסות ופיתוח יכולות התמרון".
"מלחמת יום הכיפורים לימדה אותנו לא להיכנע לשאננות, להיות דרוכים, להביט היטב בחזיתות השונות בצפון הארץ ובדרומה ולהיות נחושים להגן על הקווים האדומים שחצייתם מהווה עבורנו איום. אנו צריכים להיות מוכנים בו זמנית למלחמות העבר, אתגרי ההווה ואיומי העתיד. עלינו לחיות את השגרה ואת השלום, אל לנו לחדול מכך, אך לצד זאת עלינו לדעת בוודאות ובבטחה שגורלנו בידינו, ושאויבינו - לא יוכלו לנו", סיכם נשיא המדינה.
במלחמת יום הכיפורים נהרגו 2,569 חיילי צה"ל, כ-7,500 נפצעו ו-301 נפלו בשבי והוחזרו לישראל לאחר זמן. מהבחינה הצבאית הטהורה, ישראל יצאה מנצחת מן המערכה, אולם עד היום מהווה המלחמה פצע פתוח, ומקור להתנגדות בין זרועות הביטחון השונות בכל הקשור לאחריות לאי מוכנות הצבא למלחמה, על אף התראות ומידע מוקדם על הכנות למלחמה בצד המצרי.
אחרי המלחמה הוקמה ועדת חקירה ממלכתית בראשות השופט העליון שמעון אגרנט כדי לחקור את המהלכים שלפני המלחמה ואת פעולות ההנהגה הצבאית בימיה הראשונים. אף שוועדת אגרנט נמנעה מלהטיל אחריות אישית על חברי ההנהגה המדינית, ובראשם ראש הממשלה גולדה מאיר ושר הביטחון משה דיין, התפטרו השניים מתפקידיהם כעבור חודשים אחדים. הרמטכ"ל דדו אלעזר הודח, וכמוהו קצינים בכירים אחרים.
לפנייה לכתב/ת 
