חדש: בדיקה שתעריך את הסיכון להתקפי לב לפי כמות אומגה 3 בדם
ה"אינדקס האומגי", בדיקה חדשה למדידת רמות חומצות השומן מסוג אומגה 3 בגופנו, מבטיחה לספק מדד מבוסס להערכת הסיכון ללקות בהתקף לב. האם לרוץ לבצע אותה או להסתפק בבדיקות המוכרות למדידת רמות הטריגליצרידים והכולסטרול?
מקפידים לבצע בדיקות דם תקופתיות כדי לדעת אם לא חסר לכם ברזל, B12 או ויטמין D? יש כאלה שסבורים שמסוללת בדיקות הדם המקובלת נעדרת בדיקה נוספת וחשובה מאין כמוה - בדיקת "אינדקס אומגה 3", הבודקת את פרופיל חומצות השומן בדם.
לטענתם, מדובר במדד נוסף שתוצאותיו יכולות ללמד על הסיכון שלכם להתקפי לב, לדיכאון וחרדה, לבעיות זיכרון, להפרעות נוירולוגיות נוספות ולבעיות אוטואימוניות, ושהמדד הזה יכול גם ללמד מהן המלצות הטיפול הנדרשות לצמצום הסיכון הזה.
עוד כתבות:
אומגה 3 עוזרת לריכוז? כל התשובות
בדקנו: איזה מוצר אומגה 3 הכי מרוכז והכי זול
פריצת דרך: משחת השיניים החדשה שתמנע התקף לב
בארצות הברית ובגרמניה כבר יש מעבדות שמבצעות את הבדיקה ומשווקות אותה כדרך להערכת הסיכון להתקפי לב, ויש אפילו קרדיולוגים ששולחים את המטופלים שלהם לבדיקה כדי להיעזר בה לצורך הערכת הסיכון. בארץ נפתחה בימים אלה "גליל דיאגנוסטיקה", מעבדה שבאמצעותה אפשר לבצע אבחון לרמות אומגה 3 בדם (עלות הבדיקה: 350 שקל).
מאחורי גליל דיאגנוסטיקה עומד גיא בן צבי, שהביוגרפיה שלו הפגישה אותו עם האומגה 3 לאחר שבנו לקה בתסמונת טורט בהיותו בן שבע. לדברי בן צבי, הוא הצליח לרפא את בנו באמצעות מתן תוסף אומגה 3 ולימים הקים את "אומגה 3 גליל," חברה לשיווק תוסף אומגה .3 בן צבי בטוח שכולנו צריכים לדעת מהי כמות האומגה 3 בדמנו. עד כמה בטוח? לטענתו, העובדה שאינכם יודעים כעת מהן רמות האומגה 3 בדמכם, זו הזנחה רפואית ממדרגה ראשונה, בדיוק כמו הימנעות מביצוע ממוגרפיה או מדידת לחץ דם אחרי גיל .50
צמודים למדד
הבדיקה, כאמור, מאפשרת לאבחן את כמות חומצות השומן שיש בדם ומתיימרת לשקלל באמצעותה "ציון" שיוכיח מה הסיכון של הנבדק לתחלואת לב.
נוסחת החישוב שעל פיה מחשבים את התוצאה (EPA+DHA חלקי כלל החומצות), כמו גם הערכת המשמעות של התוצאות, מבוססת על מאמר שפורסם ב-2004 בכתב העת Preventive Medicine, המאמר גרס שמחסור באומגה 3 מנבא התקפי לב, וגם טען שהוא הצליח להגדיר מה נחשב חסר ואיך אפשר להעריך באמצעותו את גודל הסיכון.
החוקרים שחתומים על המאמר, הקרדיולוג הגרמני ד"ר קלמנס וון שאקי והתזונאי האמריקאי ד"ר וויליאם האריס, טענו ביתר פירוט שגילו מה היחס הרצוי בין חומצות השומן בדם, או במילים אחרות - איזה אחוז מכלל חומצות השומן צריך להיות מורכב מחומצות שומן "טובות" כדי להפחית את הסיכון ללקות בהתקף לב.
המאמר אף פירט טווח נורמה לרמות אומגה 3 שלפיו אפשר לדעת אם אתם בסדר או לא. על פי הנורמה הזאת, מי שרמות האומגה 3 שלו מהוות יותר מ-8% מכלל חומצות השומן בגופו נמצא מחוץ לטווח הסיכון, בעוד מי שהן מהוות אצלו פחות מ-4% מכלל חומצות השומן מצוי בסיכון גבוה.
שני החוקרים, שלמעשה טענו שבידם מדד חדש להערכת הסיכון להתקף לב, מדד שמהווה גם סוג של הנחיה לטיפול - אם חסר לכם אומגה 3 תוכלו ליטול תוסף ולצמצם את החסר, החליטו להפיץ את הבשורה. הם הקימו מעבדות אבחון בגרמניה ובארצות הברית, ובהן ביססו את הטכנולוגיה וגם ניסו להמשיך ולתקף את הממצאים שלהם.
לדברי בן צבי, העניין שהתגלה בבדיקות האלה באירופה ובארצות הברית היה גדול, ועד היום כשלושה מיליון איש בארצות הברית וכמיליון באירופה כבר עברו את הבדיקה. בארץ, אגב, 500 איש כבר שלחו את הדם שלהם לגליל דיאגנוסטיקה כדי לדעת מה פרופיל חומצות השומן שלהם.
אבל אף על פי שהבדיקה מופצת בשוק, ואנשים פרטיים ואפילו רופאים משתמשים בה, קשה לומר שהמדד החדש עומד לרשת בקרוב את המדדים המקובלים להערכת הסיכון להתקפי לב או אפילו להתלוות להם. למעשה, מאז שנת 2004 המאמינים הגדולים במדד נשארו רק וון שאקי והאריס.
רוב הפרסומים שמנסים להוכיח את תקפות המדד נכתבו על ידם ואף אחד מהם לא הצליח להשתחל לכתב עת רפואי מוביל. כמו כן, אף ארגון או איגוד רפואי מוכר לא אימץ את הבדיקה כמדד רשמי לסיכון. למען האמת גם אותו מאמר ראשוני לא עורר אהדה גדולה בקהילה הרפואית.
"הייתה הרבה ביקורת על המאמר", אומר פרופ' אורן פרוי, מומחה למטבוליזם ונוירואנדוקרינולוגיה מהפקולטה לחקלאות, האוניברסיטה העברית. "הוא היה מבוסס על הנחות לא מתוקפות, ומעבר לכך מספר הנבדקים בו היה קטן מאוד, כמה עשרות בלבד."
שלום, ותודה על הדגים
האם המדד הזה הוא אכן הדבר הבא בהערכת הסיכון להתקפי לב, והקהילה הרפואית הנוקשה והשמרנית פשוט מתקשה לעכל אותו, או שמא מדובר במדד חלש שתקפותו מוטלת בספק? אחרי הכל, כבר היו מקרים בהיסטוריה של הרפואה שהותירו לא מעט פיות פעורים.
קחו לדוגמה את המקרה של ד"ר איגנץ זמלווייס בן המאה ה-19 מאבות האפידמיולוגיה, שטען שרופאים חייבים לשטוף ידיים כשהם עוברים ממטופלת למטופלת כדי לא להעביר חיידקים וכך להדביר את מגפת "קדחת היולדות" שהשתוללה אז. טענתו זכתה לבוז בזמנו והוא סיים את ימיו בבית חולים פסיכיאטרי כאדם שדעתו השתבשה עליו. לימים כמובן הפך חיטוי הידיים לקו ההגנה הראשון של צוותים רפואיים למניעת העברת זיהומים.
השאלה אם כדאי להקדים ולאמץ את הבדיקה החדשה נחלקת לשתי שאלות מרכזיות. הראשונה - האם חומצות השומן מסוג אומגה 3 הן בכלל רכיב חשוב לבריאותנו. השנייה - האם באמת מדובר בעוד אחד ממדדי הדם - כמו כולסטרול, סוכר, ברזל או B12 - שמעיד על חוסר איזון תזונתי שיש לו השלכות בריאותיות?
לא מעט חוקרים ורופאים סבורים שחומצות השומן אומגה 3 הן שחקניות מפתח בשמירה על בריאות הלב ובאיזון המצב הדלקתי בגוף, וכי העובדה שיש להן מעמד פחות טוב מזה שזכו לו הכולסטרול או הטריגליצרידים נובעת מקיבעון של הממסד הרפואי ולא ממחסור בראיות.
מחקרים רבים וגדולים שהתפרסמו 20-ב השנים האחרונות הוכיחו קשר בין צריכת אומגה 3 להפחתה בתחלואה ובתמותה ממחלות לב. בעקבותיהם ארגוני בריאות רבים, ובהם איגוד הלב האמריקאי, המכונים הלאומיים לבריאות בארצות הברית וגם משרד הבריאות הישראלי, המליצו על רכילת דגים פעמיים בשבוע כדי לספק לגוף אומגה 3.
אבל יש גם מחנה של ספקנים, וגם הטענה שלהם מגובה במחקרים. הבולטת שבהם היא מטא אנליזה (סקירת מחקרים) שפורסמה ב-2013 בכתב העת הרפואי היוקרתי New England Journal of Medicine. לפי עורכי המחקר, בדיקה מעמיקה מגלה שהטענות בנוגע ליעילות האומגה 3 בהפחתת הסיכון להתקפי לב אינן מבוססות.
פרופ' פרוי סבור שכדאי להיות זהירים ביחס לממצאים השונים. "אין ספק שיש קשר בין אומגה 3 לבריאות הלב", הוא טוען. "מחקרים רבים מצביעים על מִתאם (קורלציה) בין כמות האומגה 3 לסיכון למחלות לב, או לפחות על יחס שקיים בינה ובין חומצות שומן אחרות כמו אומגה 6. עם זאת, מדובר בקשר קורלטיבי ולא סיבתי. לא כל מי שאוכל דגים או נוטל תוסף מוגן מפני מחלת לב, ולא כל מי שלא אוכל - יחלה. אין מדובר כאן קשר שעוצמתו כמו הקשר בין חיידק למחלה. מעבר לכך, גם המחקרים שמוכיחים מִתאם רחוקים מלהיות חד משמעיים, ולא כל מחקר שבדק תיסוף של אומגה 3 מצא שיפור במדדי הלב. בקיצור, לא מדובר בשחור ולבן".
פרופ' אילת פישמן מהפקולטה להנדסת ביוטכנולוגיה ומזון בטכניון מסבירה את הסתירה: "הפערים בין מסקנות המחקרים נובעים בין היתר בשל המינונים השונים של תוספי אומגה 3 שניתנו לנבדקים, לעובדה שחלקם הגדול נעשה על אנשים עם רקע של מחלות לב, ולכך שחלקם גם נוטלים תרופות נוספות כמו סטטינים (תרופות להורדת רמות הכולסטרול הרע - א"ט). למעשה, בימים אלה מתנהל ניסוי קליני גדול בארצות הברית בהובלת בית הספר לרפואה בהרווארד, שבו נבדקת ההשפעה של מתן תוסף שמן דגים (1 גרם ביום) עם ובלי ויטמין D על מניעה של מחלות לב וסרטן באוכלוסייה בריאה. המחקר, שכולל 25,874 משתתפים, צפוי להימשך חמש שנים, ובסופו יתאפשר לתת המלצות לאוכלוסייה הכללית על צריכה של אומגה 3".
לא על הלב לבדו
וכאילו כדי להגביר את האמביוולנטיות כלפי אומגה 3, בשנים האחרונות נחקרה השפעתו גם על מחלות נוספות, ובפרט על הפרעות נפשיות וקוגניטיביות, והיו הוכחות שייתכן שהן מעורבות גם בהפרעות קשב, מיגרנות, דיכאון, טורט, דלקות מפרקים ואפילו מחלות אוטואימוניות.אלא שגם כאן הממצאים מבלבלים. "המחקרים רחוקים מלהיות חד משמעיים," חורץ פרופ' פרוי. "אין הוכחות גורפות וחותכות שנטילת אומגה 3 מצילה מדיכאון או מהפרעות קשב".
גם פרופ' עמירם רז, פרופסור (אמריטוס) לביוכימיה באוניברסיטת תל אביב, סבור שמצב המחקר העדכני אינו מאפשר לצאת בהצהרה אחראית שנטילת כמויות גדולות של תוסף אומגה 3 יכולה לסייע לטיפול בחרדות, בהפרעות קשב ועוד. "מהספרות המחקרית שהתפרסמה עד כה, לא השתכנעתי שהקשר בין אומגה 3 להפרעות האלה הוא חד משמעי ומוכח," הוא מסביר. "כל זמן שאין הוכחה של סיבה ומסובב על מספר מינימלי של נבדקים תחת משטר של בדיקות מקדימות, מינון מוגדר ובדיקות לאחר הטיפול במקביל לשינוי הקליני, אזי מדעית אי אפשר להשתכנע ביעילותן לטיפול במחלות אלה או במניעתן, ובוודאי לא לשכנע אחרים".
ואם לחזור ללב, גם אם יש אמת בטענה שחומצות השומן האלה משחקות תפקיד מרכזי בבריאות הלב, זה עדיין לא מוכיח שאנחנו צריכים לבצע בדיקת דם שתראה מה רמות האומגה 3 בדמנו. למשל, כולנו יודעים שבלי כמות מספקת של ויטמין C אנו עלולים ללקות במחלה חמורה בשם צפדינה, אבל אנחנו פשוט מקפידים לצרוך כמות סבירה של פירות וירקות ולכן לא זקוקים לבדיקה שתראה מה רמות הוויטמין C שלנו.
יש החושבים שההיגיון הזה תקף גם באומגה ,3 ויש גם הנחיות ברורות: ארגוני בריאות רבים, ובהם גם איגוד הלב הישראלי, ממליצים לקבל מהתזונה את כמות האומגה 3 הדרושה. ההמלצה היא לאכול דגים פעמיים בשבוע ובמקביל להפחית את צריכת המזונות המכילים אומגה 6 כמו שמן סויה כי שתי החומצות מתחרות זו בזו. עבור מי שלא אוכל דגים מומלץ ליטול תוסף. אין הכרח להידקר, לשלוח את הדם לאנליזה ואת ההמחאה למעבדה כדי לדעת מה מצבכם. "אם אתם אוכלים בשבוע לפחות שתי מנות דג טרי או דג מקופסה כמו טונה או סרדינים, סביר להניח שרמות האומגה 3 שלכם בדם תקינות", קובע פרופ' רז.
אלא שעל פי בן צבי (שכאמור הוא גם בעליה של חברה המשווקת תוסף אומגה 3), ההקבלה בין אומגה 3 לוויטמין C אינה תקפה, מכיוון שרבים מתקשים למלא את המאגרים באמצעות המזון שהם אוכלים. לדבריו, אינדקס האומגה של וון שאקי והאריס אכן יכול ללמד על סיכון, והנתונים ההתחלתיים שנאספו בגליל דיאגנוסטיקה עד כה כבר מלמדים על כך שהישראלים סובלים ממחסור באומגה .3 "הממוצע של הנבדקים ששלחו אלי את הדם שלהם עד כה הוא 6.23%", הוא אומר, "ואצל טבעונים אגב הוא נמוך יותר". כזכור, כפי שנכתב למעלה, 8% היא התוצאה המיוחלת שמעידה על סיכון נמוך.
אבל גם אם נקבל את כל ההנחות שלפיהן אומגה 3 חיונית לבריאותנו, שאיננו נוטים לספק כמויות נאותות שלה לגופנו ושכדאי לכל אחד להיבדק כדי לדעת אם הוא סובל ממחסור - עדיין נשאלת השאלה אם הבדיקה המוצעת היא זו שאנו מייחלים לה. ובעיקר: האם טווח הנורמה שקבעו שני החוקרים ב-2004 שלפיו מתחת ל-4% זה מחסור כבד ובין 4%-8% מחייב תיסוף והשלמה, הוא מדד נכון ותקף.
לפי בן צבי, המדד הזה מדויק מספיק כדי להעריך את הסיכון להתקף לב. לפי אחרים -לא ממש. "עוד לא ידוע בדיוק מה מוגדר כחוסר כמותי של אומגה - 3 חצי, שליש או רבע מהממוצע?", אומר פרופ' רז. "בנוסף הממוצע שונה מאוד באוכלוסיות שונות." גם פרופ' פרוי סבור שהמדד עדיין אינו אמין ומתוקף. "אין זאת שמדידת כמויות חומצות השומן בגופנו מיותרת. אם היה לנו מדד אמין לערכי אומגה 3 שמהווים סיכון, יכול להיות שהוא היה מוסיף לנו מידע מעניין על רמת הסיכון שלנו," הוא מסביר. "אלא שהאינדקס הנוכחי רחוק מלהיות מדד כזה ובוודאי שהוא רחוק מלהפוך את בדיקות הכולסטרול, הטריגליצרידים ולחץ הדם לנחלת העבר. עם זאת, אין מניעה שבעתיד, אחרי שהנושא ייחקר כראוי, תהיה בדיקה אמינה כזאת שיהיה לה תפקיד חשוב בניבוי מחלות לב".
צפו: היתרונות הבריאותיים של אומגה 3