הכנסת דנה במחיר הצהרונים: אין פיקוח, אין הכשרה מתאימה והמחיר נוסק
הוועדה לביקורת המדינה דנה בדרישה לצמצם את מחירי מסגרות החינוך אחרי שעות הלימודים. דו"ח שהוצג בדיון העלה כי עלות הצהרונים זינקה בתוך 14 שנה פי שניים. מפעילת צהרון הודתה: ההכנסות עולות על ההוצאות
"דווקא צהרון, שלא אמור להיות שונה מגן ובית ספר, לא נמצא בפיקוח. זה חור שחור". ברקע מחאת ההורים נגד מחירי הצהרונים הגבוהים קיימה היום (ה') הוועדה לביקורת המדינה בראשותה של ח"כ קארין אלהרר (יש עתיד) דיון בנושא.
בפתח הישיבה אמרה ח"כ אלהרר כי "כל הורה מתמודד עם הצורך לצאת בבוקר לעבודה ולשים את הילד במסגרת גם לאחר שעות הפעילות הפורמליות כדי שהוא יוכל לפרנס את המשפחה שלו".
הצהרונים מופעלים על-ידי גורמים שונים, בהם עיריות, מלכ"רים ואנשים פרטיים. אלא שאין גוף ממשלתי המתווה מדיניות כוללת בנושא זה, קובע נהלים ותנאים להפעלתם, מפקח על יישומם ואוסף מידע בעניינם. כיום לומדים בצהרונים כ-250 אלף ילדים, והוריהם נאלצים לשלם בין 900 ל-1,300 שקל לילד בחודש.
במהלך הדיון הוצגו דו"ח מבקר המדינה מלפני שנתיים בנושא ודו"ח חדש של מחלקת המחקר הכנסת, שמבהירים כי אין כיום פיקוח על הצהרונים. נציגת משרד מבקר המדינה, שהציגה את הדו"ח מטעם משרדה, הדגישה כי משרד החינוך לא רואה את עצמו גורם אחראי לצהרונים מפני שמדובר בפעילות שלאחר יום הלימודים.
היא ציינה כי גם הפיקוח של משרד הכלכלה בנושא הוא חלקי: מפעיל צהרון שלא רוצה הכרה מטעם משרד הכלכלה, לא מפוקח על ידיו כלל. אלה שרוצים הכרה זכאים גם לסבסוד מטעם משרד הכלכלה, ונכון לשנת הלימודים הקודמת 23 אלף ילדים היו זכאים לסבסוד על ידי משרד הכלכלה, מתוך 250 אלף ילדים בצהרונים.
לפי נתון נוסף, על כלל הצהרונים שבפיקוח משרד הכלכלה ישנן 16 מפקחות בלבד, ובפועל הן לא מגיעות ל-10 צהרונים בחודש כפי שהן צריכות.
בשנה הנוכחית נשללה ההכרה מ-32 צהרונים, אלא שגם צהרון שנשללה ממנו ההכרה יכול להמשיך לפעול באופן פרטי. באשר לצוותי החינוך צוין בשני הדו"חות כי הם לא עוברים הכשרה מקצועית. אמנם חלק מהמפעילים מקיימים קורסים והשתלמויות לצוותים, אבל לא בהיקף הנדרש, וגם בנושא זה קיימים פערים בין הרשויות.
מהדו"ח החדש של מחלקת המחקר של הכנסת עולה כי בין השנים 2000 ל-2014 זינקה עלות הצהרונים בישראל פי שניים, אף שלא נוצלו התקציבים המקסימליים המיועדים לתפעול הצהרונים. אמנם מספר הילדים גדל פי שלושה, אך ההוצאות של משקי הבית על הצהרונים גדלו פי שישה.
ההורים: לא לשלם יותר מחצי
ההורים שלקחו חלק בוועדה, בהם חבר פורום ועדי ההורים היישוביים יצחק מנחם, ציינו כי לפי תחשיב שהם עשו עלות צהרון צריכה להיות מחצית מהעלות שמשלמים היום ההורים, כ-600 שקל. אחת הדרישות שעלתה במהלך הדיון היא לחוקק הצעת חוק שלפיה הצהרונים ייחשבו מסגרת חינוכית לכל דבר, ושיהיה להם "בעל בית" אחד בלבד.
ורדה לוי, מפעילת צהרון בחולון, אמרה כי בעבר הם גבו 1,055 שקל לילד לחודש, אך בעקבות דו"ח מבקר המדינה הורידו את המחיר ל-980 שקל. לוי פירטה חלק מהוצאותיה ובכללן שכר למפעילות ולסייעות שנע בין 37-21 שקלים לשעה, סכום של כ-350 אלף שקל למחליפות ועוד. היא הודתה כי ההכנסות עולות על ההוצאות. לדברי לוי, "אני מעודדת פיקוח ומחירים קבועים. זה יעשה לנו שקט ויאפשר לנו לפעול נכון".
נציגת השלטון המקומי אמרה בדיון כי אין ביכולתם לדרוש תחשיב מהעיריות על ההכנסות וההוצאות בצהרונים, כשהטענה היא שכספים רבים שנשארים מתשלומי ההורים, מועברים לטיפול בתחומים מקומיים אחרים. גם היא ציינה כי יש צורך פיקוח מקיף של המדינה.
בסופו של הדיון דרשה יו"ר הוועדה אלהרר מהשלטון המקומי להעביר לה בתוך חודש תחשיבים של העיריות: כמה כסף הצהרון עולה לעירייה, לעומת כמה הצהרון עולה להורים. ממשרד מבקר המדינה ביקשה יו"ר הוועדה להתערב בנתונים האלה ולעזור לוועדה לוודא שהתחשיבים האלה יגיעו אליה.
לפנייה לכתב/ת 
