"מודל הסיוע בשכ"ד לזכאים נכשל לחלוטין"
בעקבות הפרסום ב-ynet על עיכוב תשלומי הסיוע בשכר דירה ל-150 אלף זכאים בתקופת החגים, בפורום הדיור הציבורי טוענים: "האוכלוסיות המוחלשות שבויות בידי בעלי הדירות". זכאית דיור ציבורי, המקבלת סיוע חודשי של 1,100 שקל בשכר דירה: "זה כמו כוסות רוח למת"
בארגון "פורום הדיור ציבורי", התארגנות של זכאים לדיור ציבורי ופעילים חברתיים, אומרים כי "מודל הסיוע בשכר דירה לזכאי הדיור הציבורי ולזכאים לסיוע נכשל, ולא רק בגלל האיחורים בתשלומים שעולים תמיד לקראת החגים לכותרות. הכישלון האמיתי של המודל הוא בכך שהוא שם את אזרחי המדינה המוחלשים כשבויים בידיהם של פטרונים, וגם כאשר התשלומים מועברים בזמן - הם לא באמת מסייעים לאוכלוסייה המוחלשת".
דינה רביב (52), אלמנה ואם לשתיים המתגוררת בחדרה, נאבקת מזה תשע שנים על הזכות לדיור ציבורי. רביב היא אחת מעשרות האלפים המקבלים סיוע בשכר דירה. "הסיוע לא רלוונטי, זה כמו כוסות רוח למת", טוענת רביב, שמשכורתה כזבנית נעה בין 3,100-4,000 שקל בחודש. "כשאני מגיעה למשכורת של 4,000 שקל רוצים להוריד לי את הסיוע בשכר דירה. לא רוצים שאנחנו נחיה בכבוד אלא נשרוד בקושי".
רביב מקבלת סיוע בשכר דירה מזה כשנתיים וחצי בגובה של 1,100 שקל. "כל שנתיים אני נאלצת לעבור דירה, אני אישה מבוגרת שסובלת ממחלות וזה בלתי אפשרי", היא אומרת. "מעבר לכך, הסיוע לא מספיק כדי לשכור דירה כשהמחירים בשמים". אחת מבנותיה של רביב אנורקטית, המוכרת במוסד לביטוח לאומי, ובתה השנייה נמצאת בשירות חובה.
"התחושה היא שאין רחמים ואין צדק", מוסיפה רביב, "אני עובדת קשה בעבודה פיזית כדי שאוכל לחיות ולעזור לבנותיי - אבל זה לא מעניין את המדינה. בפועל, המדינה נותנת סיוע שלא תואם את המציאות ולא רואה או סופרת אנשים כמוני".
הבעיה המרכזית: "הסיוע מגיע דווקא לבעלי הדירות"
דני גיגי, חבר בארגון "שתיל" ומקדם מדיניות ב"פורום הדיור הציבורי", סבור כי הבעיה המרכזית היא שהסיוע בשכר דירה לא באמת מגיע לזכאים - אלא לבעלי הדירות. לטענתו, בגלל הביקוש הגדול, הם בעצם יכולים להעלות את המחירים כרצונם ולהתייחס לדיירים בצורה מחפירה.
"150 אלף משפחות שהמדינה זורקת לשוק השכירות, גורמים לעליית מחירים מטורפת בשוק - שפוגעת בכל שוכרי הדירות והסובסידיה של המדינה הולכת ישירות לבעלי הבתים", הוא אומר. "1.6 מיליארד שקל בתקציב הנוכחי צפויים ללכת ישירות לכיסם של בעלי הדירות. מעבר לבזבוז הנוראי, המדינה מפקירה את מקבלי הסיוע כי היא משאירה אותם שבויים בידי הרצון הטוב של בעלי הדירות - להשכיר להם דירה במחיר הגיוני ולהתייחס אליהם באנושיות".
גיגי מצביע על שלוש בעיות מהותיות נוספות, שהופכות את מודל הסיוע בשכר דירה ל"בלתי יעיל", כלשונו. "שוכרים המקבלים סיוע בשכר דירה, מגיעים מרקע מוחלש וחסרים את הערבים הדרושים כדי לקבל חוזה שכירות. כך הם מתקשים להשיג קורת גג ראויה", הוא אומר.
לדבריו, הבעיה השנייה היא שהסיוע בשכר הדירה לזכאים לא התעדכן שנים ארוכות, זאת לעומת עלייה של מאות אחוזים בשכר הדירה בתקופה המקבילה. "בעיה נוספת היא חוסר היכולת לחלץ את הזכאים מחיים של עוני - הסיוע הנמוך מחייב את הזכאים לשכור דירות באזורים מוחלשים, ומעבר לכך הוא דן אותם לחיים של מעברי דירות תכופים שמשמעותם חוסר יציבות ואי יכולת לתכנן לטווח ארוך".
שנה ו-4 חודשים מאז פרסום דו"ח המבקר - ואין שינוי
דו"ח מבקר המדינה שפורסם במאי 2015, מתח ביקורת חריפה על מדיניות הסיוע בשכר דירה שמעבירה המדינה לאזרחיה המוחלשים. "משרד הבינוי אינו בוחן באופן קבוע את השינויים בגובה שכר הדירה, ואת היכולת הפוטנציאלית של הזכאים לסיוע להתמודד עם עלייה במחירי השכירות, ובולטת בהיעדרה מתכונת לעדכון גובה הסיוע בשכר דירה", נכתב.
המבקר קרא למשרדי הבינוי והאוצר "לגבש מתכונת לעדכון גובה ההשתתפות בשכר דירה, באופן שתימנע שחיקה בלתי סבירה בסיוע זה, תוך כדי נגיעה במכלול ההשלכות של הצורך בקביעתה, הנוגעות למשק בכלל ולאותן אוכלוסיות מוחלשות הנזקקות לסיוע בפרט, לשם מימוש זכויותיהן הבסיסיות. במידת הצורך, על משרד הבינוי להעלות את הסוגייה לדיון והחלטה בממשלה".
אלא שיותר משנה וארבעה חודשים חלפו מאז פרסום הדו"ח, ומבדיקת ynet עולה כי מתכונת כזו כלל לא גובשה ולא כל שכן נידונה על ידי הממשלה. הסיוע שמועבר לכ-150 אלף זכאים בהיקף שנתי של 1.6 מיליארד שקל בתקציב הקרוב לא עודכן באופן משמעותי מזה שנים ארוכות. גובהו נע בין 89 שקל ל-3,000 שקל בחודש - ובממוצע כ-880 שקל לזכאי.
על פי דו"ח המבקר, מ-2005 ועד 2010 לא חל שינוי בגובה הסיוע שמעניק המשרד. על פי נתוני הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה, בשנים 2004-2010 חלה עלייה ניכרת בגובה שכר הדירה בשוק החופשי: בגובה דמי השכירות בממוצע ארצי חלה עלייה של כ-25% ,ובאזור המרכז נרשמה באותה עת עלייה של יותר מ-30%. "נוכח הפער שנוצר בין גובה הסיוע למחירי השכירות, יש חשש שבפועל זכאים מוותרים על הסיוע, שכן אין ביכולתם לעמוד בהוצאה לשכירות", נכתב.
מנתוני משרד הבינוי והשיכון שהגיעו לידי ynet עולה כי לפחות 7% מכלל הזכאים לסיוע בשכר דירה אינם ממשים את זכאותם. בדיקה מדגמית העלתה עוד כי הסיבה לכך היא שסכום הסיוע אותו מעמיד המשרד נמוך מתעריפי השכירות בשוק החופשי, ואין בידי זכאים אלו להשלים את הפער.
לאן נעלמו המלצות הוועדה למלחמה בעוני בנוגע לדיור?
ביוני 2014 הגישה הוועדה למלחמה בעוני את המלצותיה לשר הרווחה. אשר לתחום הדיור, קבעה הוועדה כי ההוצאה על דיור היא נטל כלכלי כבד על האוכלוסייה בכלל ובקרב אנשים החיים בעוני בפרט. הוועדה קבעה גם כי מדינת ישראל אינה ממלאת בצורה מספיקה את חובתה להבטיח לאזרחיה העניים דיור נאות בעלות סבירה.
סך ההוצאה על דיור של אנשים החיים בעוני, אשר מתגוררים בשכירות באזור המרכז, מגיע על פי נתוני הוועדה לכ-61% בממוצע מהכנסתם. כשמוסיפים לכך את העלויות הנלוות לדיור, כגון הוצאות מים, חשמל וארנונה, הנתון מטפס לכ-74% מהכנסות משק הבית. עוד קבעה הוועדה כי הסיוע בשכר הדירה אינו מוצמד לשינויים בשכר הדירה בשוק הדיור, ולכן הוא נשחק במשך השנים ועבור רוב הזכאים מכסה רק חלק קטן מהשכירות.
לפיכך המליצה, בין השאר, להגדיל את סכום הסיוע בהדרגה ולהצמידו לשינויים בשכר הדירה. על פי ההמלצה, שיעור הסיוע הכולל לאחר מתן התוספת יעמוד על 95%-40% משכר הדירה הממוצע. המלצה זו אמורה לסייע לכ-96 אלף משקי בית ועלותה כ-950 מיליון שקל לשנה. אולם תוספת כזו מעולם לא הועברה לזכאים.
על רקע נתונים אלה, קורא גיגי למדינה לזנוח את מודל הסיוע בשכר דירה ולאמץ בחזרה את מודל הדיור הציבורי. "המדינה יכולה להשתמש בכספים שמבוזבזים על שכירות כדי לרכוש עשרות אלפי יחידות דירות ציבוריות", הוא אומר, "כך גם למדינה יהיה רכוש - עשרות אלפי יחידות דיור ציבורי - וגם הדיירים ייהנו מקורת גג קבועה ויציבה שתהיה מעל ראשם בחגים ובכל ימות השנה".
רן מלמד, סמנכ"ל עמותת "ידיד", מחזק את הדברים. "מודל הסיוע בשכר דירה אינו מספק, ואין ספק שהוא צריך להיות גבוה הרבה יותר ואינו תואם את גובה מחירי השכירות בשוק החופשי", הוא מציין. לדבריו, "הדבר הראשון שהמדינה צריכה לעשות הוא לעדכן את סכום הסיוע בשכר דירה ולהעמיד אותו על סכום שלא יפחות מ-50% מגובה השכירות בשוק החופשי".
על פי שיטתו של מלמד, המדינה הייתה צריך לשקול מעבר למודלים אחרים של סיוע, "למשל מודל של השכרה ארוכת טווח, שלאחריה יוכלו הזכאים לרכוש את הדירה במחיר מופחת בהתחשב בשכר הדירה שכבר שולם - כלומר מעין ליסינג לשכירות", הוא מסכם.
ממשרד הבינוי והשיכון נמסר בתגובה: "מאז כינון הממשלה הנוכחית, משרד הבינוי והשיכון פועל ביתר שאת לטובת זכאי הדיור הציבורי, בין היתר באמצעות רכישה מוגברת של דירות, והגדלת היקף הסיוע לשכר דירה לזכאים בעלות של 47 מיליון שקל, המהווים תוספת של 600-900 שקל לכל משפחה מדי חודש.
"נציין כי המשרד פועל כל העת להגדלת מקורות המימון, במטרה לתת מענה לשחיקת רמת הסיוע ביחס למחירי הדירות בשכירות, כאשר התוספת הנדרשת לכך מוערכת בכ-1.8 מיליארד. כמו כן, ועדה משרדית פועלת בימים אלה לתיקון הממצאים שהועלו בדוח מבקר המדינה בנדון.
"הסיוע בשכ"ד מועבר ישירות לזכאי, אך במידה והזכאי מעוניין בכך, הוא יכול לבחור בהפקדת כספי הסיוע על ידי המשרד ישירות בחשבון בעל הדירה, כערבות למימוש השכירות. רבים מהזכאים בוחרים בדרך זו".
לפנייה לכתב/ת 
