ברוכים הבאים לעולם האמיתי / טור
מכבי ת"א של פתיחת היורוליג היא קבוצה פריכה הגנתית, לא מאוזנת התקפית ובעיקר חסרת אופי. יש עוד זמן להתחבר אבל זה לא אומר שהתיקונים יגיעו באופן טבעי. למזלה אנדרו גאודלוק מסוגל לקלוע בכל רגע. עידו אשד מסכם את ההפסד 99:97 במילאנו
גם מסע של אלף מילים מתחיל בצעד אחד. ומכבי תל אביב
התחילה אתמול (ה') את המסע שלה בצעד וחצי שמאל. נכון, זו ליגה מאוד ארוכה, אבל מכבי תל אביב של פתיחת היורוליג היא קבוצה פריכה הגנתית, לא מאוזנת בקו הקדמי, ובעיקר חסרת אופי ודמות.
מכבי ת"א הגיעה ל-97 נקודות במשחק חוץ הרבה בזכות לנדסברג, שמשנה לשנה משפר ומגוון את ההתקפה. מעבר לכך, הצהובים נפלו פעמיים לריצות של מילאנו וידעו לחזור מהן, מה שמראה על אופי, רק שעדיף שמדי פעם ירדפו אחריך...
הרכב פורוורדים שישמור איזורית ו/או אישית עם חילופים אוטומטיים, מתחילה כבר להסתמן כאופציה רלבנטית, כמו בימי ה-14 דקות למשחק של סופו. פעמיים העלה אדלשטיין הרכב לא מתואם ואז נוצרו הבריחות של מילאנו בפתיחת הרבע השלישי ובאמצע הרביעי.
בוודאי שזו רק ההתחלה, יש עוד זמן להתחבר, יש שחקן משמעותי (ווימס) שחסר אמש, אבל אל לה למכבי לחשוב שהתיקונים יגיעו בהכרח ובאופן טבעי. היא חייבת להתאים את עצמה במהירות למצבה, להחביא את מגבלותיה, בעיקר ההגנתיות, ולפתח כלים חדשים להתמודד עם הקאדר שלה, כששוב מתברר שנבנה בחופזה בקיץ – סגל ארוך מדי, עמוס מדי, עם הרבה שחקנים בינוניים ומעט שחקנים שלמים.
דווין סמית'. מכבי ת"א קבוצה פריכה(צילום: מכבי ת"א)
היו במשחק בהחלט נקודות אור חשובות שצריך לקחת קדימה. אנדרו גאודלוק הוא בינגו התקפי, שחקן שמזמן לא היה במכבי ת"א. השחקן שהכי דומה לטים הארדאווי בסגנון המשחק והיכולת, יותר אפילו מטים הארדאווי ג'וניור, אחד שיכול לעשות סל בכל רגע.
דווין סמית', שלפני שלושה חודשים מכבי לחצה עליו שיגיש טפסי נכות לביטוח הלאומי, משתמש בלוקסוס שאדלשטיין וההנהלה נתנו לו, משחק רק ביורוליג, והרגליים סוחבות יפה בהתאם. צירבס הוא איום התקפי חשוב ומשמעותי שמאז סופו בשיאו, לא היה קיים במכבי, אבל הוא מאזן זאת במשחק הגנה נרפה, שמירת פיק אנד רול לא אינטיליגנטית, ועבירות טפשיות לרוב.
אנדרו גאודלוק. בינגו(צילום: גיל נחושתן)
אבל... ויש כאן אבל. בעיית העבירות של צירבס לא מאפשרת לשחק מספיק דקות עם סנטר מכווץ הגנה. אייברסון לא רלבנטי לרמה הזו ועמדה ארבע מאוד חלשה בגלל הפיזור הפיזי והמנטאלי של ויקטור ראד. לעומתה, עמדה שלוש עמוסה בכישרון וניסיון – סמית', לנדסברג, פניני וסוני ווימס כשיחזור.
מאיק צירבס. בעיית עבירות(צילום: עודד קרני, מינהלת הליגה)
גם המשחק ההתקפי לא היה קבוצתי וניזון מיכולת אישית ומשחק אחד על אחד של גאודלוק, סמית' ולנדסברג. מנגד, המשחק המילנזי שטף והכדור זז באופן מרשים. המדד שמסביר את הנקודה הזו הוא מספר האסיסטים: 15:29 למילאנו.
ארז אדלשטיין(צילום: אלעד גרשגורן)
התוצאה קצת משקרת, כי מכבי ת"א קלעה באחוזים חריגים לטובה במשחק חוץ (59 ל-2, 41 ל-3, 80 מהקו), וגם כי מאמן מילאנו, יסמין רפשה שכבר הפך ליקיר המועדון, השאיר את שני שוברי השוויון שלו (מצ'באן וראדוליצה שפירקו את הקו הקדמי החלש של מכבי עם 33 נקודות ב 35 דקות) על הספסל בדקות ההכרעה.
אחת הבעיות החמורות של מכבי מתבררת בעמדת הגארד השני. גל מקל שרגיל להוביל את הכדור ולבצע את הפיק אנד רול הראשון, הולך לחלוטין לאיבוד ליד גאודלוק. הוא צריך להיות המחליף שלו ולא לשחק לידו. יוגב אוחיון וגם די.ג'יי סילי מתאימים יותר לשחק עם גאודלוק.
כל הגארדים האלה יהיו חייבים לסגל לעצמם תפקיד של קלעי, תנועה ללא כדור ותיאום עם האס של מכבי. הרי ככל שהעונה תתקדם, יראה גאודלוק יותר דאבל אפים ועזרה על החדירות שלו, וייאלץ למסור לחברים בעמדות טובות יותר.
מקל הולך לאיבוד ליד גאודלוק(צילום: EPA)
בליגת העל עם החוק הרוסי, למקל תפקיד קריטי והדואליות הזו תייצר בעיה לאדלשטיין. הקליעה של מקל בירידה תלולה ונראה שזו בעיה מנטאלית ולא טכנית. גם פניני שהוא קריטי לסידור ההגנה ומבצע פעולות מבריקות בסופי משחקים, מתקשה עם האתלטיות של היורוליג, וארז צריך לג'נגל איתו ברמה של דקות בודדות.
הבעיה העיקרית של ארז – זה לא מבנה של קבוצה שהוא רגיל לעבוד בה, כזו עם רוטציה קצרה ושחקנים קבועים. יש כאן 12 שחקנים שרוצים ויכולים לשחק אבל כל אחד עם הבעיות והחוסרים שלו. בלחץ משחקים אינטנסיבי של משחק כל שלושה ימים – יש מעט מאוד זמן לאימונים. מה שיש כרגע יהיה הבסיס לחודש הקרוב. ומה שיש כרגע עלול לא להספיק גם מול ריאל מדריד. להתחיל בשני הפסדים זה לא להיט גם בעונה של 30 משחקים. הלו, זו מכבי. לחץ הוא ב-DNA. ברוכים הבאים לעולם האמיתי.
לפנייה לכתב/ת 
דווין סמית'
צילום: מכבי ת"א
מומלצים
