הצצה לישראל האחרת: מדינה בתוך מדינה
מילדים בני 12 שמסתובבים עם נשק בג'סר א-זרקא, דרך המזרקים וסוחרי הסמים בשכונה ד' בב"ש ועד לחיים ביישוב היקר בישראל. סיכום פרויקט "מדינה בתוך מדינה" - סיבוב במקומות הרחוקים מהעין
מסוחרי הסמים והמזרקים המפוזרים מתחת לבתים באחת השכונות הקשות בישראל, דרך מגורים בצריפים ללא חשמל ומים זורמים, ועד ליישוב שבו תמצאו בית על קו המים - במחיר התחלתי של עשרות מיליוני שקלים. מהמאבקים הקולניים בין חילונים לחרדים באשדוד, ועד לקהילה הדתית הייחודית שנחבאת לה בין רחובותיה של חולון. סדרת הכתבות "מדינה בתוך מדינה" העניקה בחודשים האחרונים הצצה נדירה לישראל האחרת - של עוני, הזנחה ופשע, של מאבקים בין קבוצות באוכלוסייה ומנגד של אלו שלא חסר להם דבר. צפו בכתבות.
ג'סר א-זרקא: "המערב הפרוע של מישור החוף"
למרות מיקום אסטרטגי מצוין - בין הווילות של קיסריה, שמורת נחל התנינים, וחוף ים ממערב - ופוטנציאל נדל"ני ותיירותי, כפר הדייגים המוזנח, ג'סר א-זרקא, סובל ממכת אלימות קשה. ילדים עם אקדחים, קרבות ירי באמצע היום, הצתת מכוניות ובתים ורצח חפים מפשע הם רק חלק משגרת החיים באזור, שהפך לחממת פשע לצעירים.
"אנחנו חיים בסרט קומנדו. למה מגיעים למצב הזה?", שואלים תושבי המועצה המקומית, ומפנים אצבע מאשימה לעבר רשויות החוק: "יש יריות בכביש, מה, הם לא רואים מי ירה? הם יודעים ולא עוזרים, וגם המשטרה לא מתעניינת. אחרי היריות המשטרה באה ואוספת את הכדורים והולכת".
150 מיליון שקל לווילה: היישוב היקר בישראל
40 משפחות בלבד גרות בארסוף - אחד היישובים היחידים בארץ שבתיו נמצאים ממש על קו המים. אם תרצו להיכנס לקהילה האקסקלוסיבית, שמונה כ-200 איש, תיאלצו להיפרד מסכום שנע בין 25 מיליון דולר "בלבד" (95 מיליון שקל) ל-40 מיליון דולר (150 מיליון שקל) - המחיר הנדרש עבור וילות שמוצעות למכירה ביישוב. מכולת, אגב, לא תמצאו באזור.
עד לפני שנים ספורות כלל אי-אפשר היה לראות את בתי היוקרה בארסוף, אך ב-2013, לאחר פנייה לבית המשפט המחוזי, הושג הסדר שקובע כי היישוב, המשויך למועצה המקומית חוף השרון, יאפשר לכל מי שחפץ בכך להיכנס בשעריו - ולהתרשם מהנוף היפהפה. וגם מהעושר.
הצצה למתחם הסודי של "משפחות הפשע"
בלב המזבלה שבין כביש 4 בשכונת פרדס כץ, בעיר החרדית בני ברק, מסתתר מתחם דדון - הנקרא על שמה של משפחת דדון, שהוגדרה בעבר "משפחת פשע". מאחורי החומות הגבוהות וערימות הזבל והלכלוך, מסתתרים בתים פרטיים, מדשאות, אורוות סוסים וטווסים.
כעת המקום עומד בפני פינוי ותושביו זועמים על הרשויות. "לאן הם רוצים לזרוק אותנו? הם רוצים שאחזור לפשע?", תוהה שלום חדיף, שהיה קשור בעבר בסכסוך הכנופיות המפורסם 'פרדס כץ נגד רמת עמידר', והיום רק מחפש שקט ושלווה בחוות הסוסים שבנה. לשופט ישי קורן, שפסק על פינוי המתחם, גרסה אחרת לגמרי: "דנתי במאות רבות של תיקי מקרקעין, ובאף אחד מהם לא נתקלתי בפלישה כה נרחבת ועזת מצח".
נרקומנים מתחת לבית: שכונה ד' בבאר שבע
תושביה של שכונה ד', אחת משכונות העוני המפורסמות בישראל, מתריעים זה שנים רבות על תופעת הסחר בסמים באזור מרכז גילת, אך למרות שהמשטרה הגבירה את פעילותה, אלה סבורים שכלום לא השתנה. "אני גרה בבלוק הזה 21 שנה, ו-21 שנה יש לנו בעיה עם נרקומנים", מספרת לריסה גולדין. "הם מזריקים, מעשנים, מוכרים. הכול הולך פה, והכול בתוך הבלוק". שירן, אמא צעירה שאף היא מתגוררת במקום, מבהירה: "לא הייתי ממליצה לבוא לגור כאן, לא עם ילדים ולא בלי ילדים".
גם בעיריית ב"ש מודעים למצב ומודים בפה מלא: "חשוב לציין כי עשרות שנים סבל המקום מהזנחה ועל כן הטיפול מורכב ואינו יכול לבוא לפתרון במטה של קסם".
"עולם אחר": רובע ז' החרדי באשדוד
"אתה נכנס לעיר אשדוד, ובפתאומיות מגיע לרובע חרדי - ורואה אנשים אחרים לגמרי. זו סוג של בועה, עולם אחר". 20 אלף בני אדם מתגוררים ברובע ז', רובם משתייכים לחסידות של הרב גור, והיתר חרדים-ספרדים. עם צמיחתה של השכונה גברה המתיחות בין האוכלוסייה החילונית, החוששת מזליגה של התחרדות, לתושבי רובע ז', בין היתר בסוגיית פתיחת קניון "ביג פאשן", הסמוך לרובע ז' בשבת.
בנוסף, את השקט הפסטורלי שאפיין את השכונה החליפו לאחרונה פרצי אלימות קשים שכללו בין היתר שריפת ניידות בעת מבצע ללכידת עריקים מהצבא, השלכת אבנים על חיילים וקטטות אלימות על רקע חילול שבת.
בלי חשמל, בלי מים זורמים, בלי שירותים
היישוב הבדואי רח'מה, הסמוך לירוחם, נחשב לאחד המקומות העניים בארץ. תושביו - שרבים מהם שירתו כגששים בצה"ל, סובלים מתנאי מחיה בלתי אפשריים. לפני כמה שנים הם הסכימו באופן נדיר להעברתם ליישוב חדש וסמוך, אלא שהממשלה גוררת רגליים ואחדים מהם אף קיבלו צווי הריסה לצריפים המוזנחים שבהם הם חיים. עתה הם מאיימים: "ילדינו לא יתגייסו"
השומרונים בחולון: "אצלנו הדת היא לא עסק"
בתוך מבוך של רחובות ללא מוצא מסתתרת לה שכונת השומרונים בחולון. היא מונה כ-400 חברים, שמתגאים על היותם נצר לקהילה עתיקה. "מדובר בשכונה רגילה לכל דבר", מספרת תושבת השכונה, ואחרת מוסיפה: "כל השומרונים דתיים, אבל במראה החיצוני אנחנו חופשיים - לא מוגבלים. בשבת אנחנו רק בתוך השכונה - זה הדבר הכי קדוש".
"אצלנו הדת היא לא עסק", מדגיש יהושע. "למה ביהדות צריך לבוא לבית כנסת עם אתרוג מהודר שעולה 1,000-500 שקל? אצלנו אפשר לברך על לימון פשוט בחצי שקל ונגמר הסיפור".
לפנייה לכתב/ת 
