סוכה בתוך הבית, אשכולית במקום אתרוג. החג של השומרונים
עשרות ק"ג של פירות הדר ורימונים, עיצובים מיוחדים (אפילו מיקי מאוס) בעבודת נמלים - וחג שמח, רק קצת אחרת. ביקור בסוכה השומרונית והסבר על המסורת השונה
סוכות, אבל אחרת:
בזמן שהיהודים חוגגים את סוכות - קהילת השומרונים בחולון חוגגת את חג האסיף. "המסורת שלנו בחג האסיף הייתה שכל המשפחה יוצאת לקטוף את הפירות", מסביר שחר יהושע. "אנחנו מחפשים את הפירות היפים והחזקים שאפשר לקשור בחוט תיל לרשת שאנחנו מרכיבים על התקרה - בתוך הבית. זאת עבודה מאוד מורכבת. לכל משפחה יש את העיצוב שלה. צריך הרבה סבלנות".
בניגוד לצאצאי שבט יהודה, השומרונים המגדירים עצמם כצאצאי בני יוסף, מאמינים בספר התורה בלבד ולא יצאו מגבולות ישראל לגלות. בניגוד לפירוש היהודי-תלמודי לארבעת המינים, הכולל לולב ואתרוג יוקרתי. אצל השומרונים מתייחסים למה שכתוב בתורה - כלומר פרי הדר. הם לא קונים אתרוג יהודי מהודר, אפשר לברך על לימון פשוט או כל פרי הדר אחר.
"ולקחתם לכם ביום הראשון פרי עץ הדר, כפֹת תמרים, וענף עץ עָבֹת, וערבי נחל ושמחתם לפני ה' אלהיכם שבעת ימים". ויקרא, פרק כ"ג, פסוק מ'.
הבדל בולט נוסף מהסוכה היהודית המסורתית הוא בהקמת הסוכה השומרונית בתוך הבית ולא בחצר. אחד מזקני העדה, צדוק יהושע, שהנכד שלו עיצב את הסוכה הגדולה כמגן דוד צבעוני, מסביר: "לפני שנים רבות כשהיינו חיים בשכנות לערבים ובנינו את הסוכות בחצר, הם היו מתנכלים לנו וזורקים אל תוך הסוכות גוויות של כלבים ונבלות. אנחנו אוהבים את הסוכות שלנו ומשקיעים בהן המון שעות עבודה, וזקני העדה החליטו להעביר את הסוכות לתוך הבתים כדי לשמור עליהן. היום אנחנו מוגנים אבל המנהג העתיק נשאר".
הסוכות המהודרות של השומרונים מעוצבות בהתאם למסורת העתיקה בעזרת עשרות קילוגרמים של פירות העונה. אשתו של שחר, גלי יהושע, עיצבה את הסכך של הסוכה הביתית שלה בצורת פרח אדום, ואילו ספיר מרחיב, בתה הנשואה שגרה כמה בתים בהמשך הרחוב, בחרה בעיצוב בדמות מיקי מאוס.
כשביקרנו אותם לפני כמה ימים, במרפסת המשפחתית של משפחת מרחיב עבדו במרץ על עיצוב הסוכה. יש ארגזים מלאים בפירות, השכנים וקרובי המשפחה נותנים עצות, והבעל עומד על הסולם וקושר בסבלנות עשרות חצילים לתקרה. ספיר מספרת על העבודה הקשה ועל טכניקת העיצוב השומרונית: "אני משתמשת באשכוליות צהובות ואדומות, לימונים צהובים, רימונים, חצילים סגולים ותפוחים ירוקים. קשרתי את כל החוטים לפירות, עבודת נמלים. עכשיו תור הגברים לתלות אותם".
מכל החלונות בבתי השכונה החולונית מציצות תקרות הסלון, מקושטות בצבעים עזים ומלאות פירות. אני שואל את צדוק לגבי הבדלים נוספים מול המסורת היהודית כמו שלושת הכוכבים המציצים מהסכך ונטילת הלולב, והוא עונה בחיוך: "זאת מסורת שלא כתוב עליה בתורה. אתם הוספתם את המנהגים האלה. אצלכם אף אחד לא ישן בתוך הסוכה בחצר - רק חתולים, אצלנו הסוכה בנויה בתוך הבית ואנחנו חיים בה ומקיימים את המצווה של לגור בסוכה".
- ומה עושים עם כל הפירות האלה בסוף החג?
"בסוף החג אנחנו תורמים את הפירות לנזקקים ואני מזמין את כל בית לישראל לבוא ולבקר אצלנו בחולון - בסוכת השומרונים".
לפנייה לכתב/ת 
