שופטת: "חקירות ביטוח לאומי פסולות ופגומות"

המוסד סירב להעניק קצבה לילד ממזרח י-ם, בהתבסס על חקירה מפוקפקת שקבעה שהמשפחה אינה תושבת ישראל. בית הדין העמיד אותו במקומו

עו"ד דרור שוסהייםפורסם: 19.10.16 , 07:49

בית הדין לעבודה בירושלים מתח לאחרונה ביקורת קשה על שיטות החקירה של המוסד לביטוח לאומי, והגדיר אותן "מקוממות" "פגומות". השופטת רחל בר"ג-הירשברג הורתה להפוך החלטה של הביטוח הלאומי, שסירב להכיר במשפחה פלסטינית ממזרח ירושלים כתושבי ישראל, בהתבסס על חקירה קלוקלת של הילדים.

פסקי דין מעניינים נוספים - בערוץ משפט ב-ynet:

האב, יליד כווית, ורעייתו ילידת מזרח ירושלים, הם הורים לילד הסובל ממחלת כליות ונזקק לטיפולי דיאליזה. ב-2010 הם גילו שאינם זכאים לקצבה עבור בנם, כיוון ששמם נגרע ממרשם המבוטחים של ביטוח לאומי.

תביעה

כך עיקל ביטוח לאומי חשבון בנק של זוג בחו"ל

עו"ד פאני יהלום

ישראלים החיים בארה"ב גילו שחוב ישן של 65 אלף ש', שעליו לא ידעו, גרם לעיקול חשבון בארץ. הם פנו לביהמ"ש שביטל את החוב בטענה לעיכוב לא מוצדק

כך עיקל ביטוח לאומי חשבון בנק של זוג בחו"ל

חוק הביטוח הלאומי חל רק על "תושב ישראל", כלומר, מי שמרכז חייו בישראל. אלא שלטענת פקיד התביעות של ביטוח לאומי, בין השנים 2002 ל-2009 בני הזוג לא חיו בשטח ישראל אלא בכפר א-ראם ש"מחוץ לתחום". ב-2011 הגיש הזוג תביעה נגד ביטוח לאומי בטענה שמרכז חייהם במהלך שנים אלו היה בתחומה המוניציפלי של ירושלים.

הם הוכיחו כי הם מחזיקים בתעודות זהות ישראליות, וכי האב אף עבד בתחומי ישראל. הזיקה היחידה שלהם לא-ראם, לטענתם, היא מוסדות החינוך של ילדיהם, אולם המגורים בפועל לאורך השנים הנטענות היו בבית חנינה.

מנגד התעקש ביטוח לאומי שבשנים האמורות התובעים לא היו תושבי ישראל. הראייה המרכזית שעליה ביסס את טענתו הייתה תמלילי החקירות שנערכו לתובעים, לילדיהם ולבני משפחה ב-2010.

אבל השופטת רחל בר"ג-הירשברג החליטה שגרסתם של בני הזוג סבירה יותר וקבעה שהם היו תושבי מדינת ישראל בשנים האמורות. יתר על כן, מעיון בתמלילי החקירות היא מצאה שנפלו בהן פגמים חמורים: בין השאר היא התוודעה לחוקר שהילך אימים על הנחקרים, הציג להם עובדות שקריות והודה כי גיבש דעה קדומה על המשפחה עוד טרם החקירה.

"הפגם החמור והמקומם מכולם הוא זה של תשאול קטינים ללא נוכחותו של אדם בגיר, זאת תוך ניסיון חמור 'למשוך אותם בלשונם' באמצעות 'תחבולת חקירה' פסולה מעיקרה, שבה אומר החוקר לקטין כי דבריו סותרים את דברי אמו, על אף שאין בדבר אמת", נכתב בפסק הדין.

השופטת בר"ג-הירשברג קבעה שההיקף הרחב של הפגמים בחקירת התובעים מצדיק לפסול את ממצאי החקירות כראייה, וכי החלטת המוסד שהסתמכה עליהן ניתנה שלא כדין – ודינה להתבטל. "על תוצאותיה הקשות של... גריעת שמם של התובעים וילדיהם ממרשם המבוטחים, ובפרט ממי שזכאים לשירותי בריאות ממלכתיים, אין צורך להכביר מילים", כתבה.

היא הורתה להעביר עותק של פסק הדין ליועץ המשפטי של ביטוח לאומי ולמנכ"ל המוסד, לשם בחינת נוהלי החקירות, בפרט אלה של קטינים. במקביל חייבה את המוסד בהוצאות משפט ושכר טרחת עו"ד של 10,000 שקל.