מטיילים בחג: שמורת המסרק ותל לכיש

הרי ירושלים | למי שייך המסרק?

טיול לשמורת המסרק

שמה של שמורת המסרק מעלה מיד שאלות, ובראשן - מהו המסרק? מי השתמש במסרק זה? שמה של השמורה ניתן לה על ידי לוחמי חטיבת פלמ"ח הראל, שפרצו את הדרך לירושלים במלחמת העצמאות. תחילה באמצעות שיירות שניסו לפרוץ את המצור, ובהמשך על ידי כיבוש הכפרים שהיה להם חלק במצור.

שמורת המסרק(צילום: רשות הטבע והגנים)

הגבעה ממזרח לכפר בית מחסיר, היום בית מאיר, קיבלה מספר כמו שקיבלו גבעות רבות באזור - 17. כאשר לוחמי הפלמ"ח צפו על אותה גבעה מכיוון הדרך לירושלים ובעת ההתקפה על בית מחסיר, נראתה להם הגבעה כמו מסרק, ושם זה נשמר עד ימינו כשמה של השמורה.

את מראה שיני המסרק סיפקו עצי האורן שעל הגבעה. הרי ירושלים מכוסים כיום ביערות אורנים בזכות העבודה הקשה של קק"ל, אך לפני תש"ח הרי ירושלים לא היו מלאים ביערות. בשמורת המסרק ישנם אורנים בני למעלה מ-200 שנה, הרבה לפני שקק"ל התחילו לעסוק בנטיעת עצים ואפילו לפני שהבריטים התעסקו בהבאת עצים ארצה. לצערנו, כולנו זוכרים את השריפות הגדולות שפקדו את אזור שער הגיא. גם שמורת המסרק נפגעה קשות ואורנים רבים, עתיקים מאוד, נשרפו כליל. טיולנו בשמורה הוא הזדמנות טובה לחדד את חשיבות השמירה על הטבע ועל נהלי איסור הבערת אש בשמורות טבע.

הרי ירושלים

בהמשך המסלול נגיע למבנה עתיק, שקשור בקשר הדוק לאורנים בשמורה ולשמה. על פי המסורת המוסלמית, במקום זה קבור שיח' אחמד אל עג'מי. זאב וילנאי מספר בספרו ששיח' זה היה הספּר של מוחמד. האגדות שהסתובבו בין התושבים היו רבות, והמשותף לכולן הוא הכבוד והפחד לקברו של השיח'. אחת האגדות מספרת על נערה שיצאה למסיק זיתים, ובחזרתה קיפלה את שולי חולצתה והכניסה את הזיתים שמסקה אל תוך חולצתה. כשעברה אותה נערה על יד קבר השיח', אמרה משהו נגד מיקומו הלא נוח של הקבר. מיד הרגישה שהזיתים מתחילים לזוז, הסתכלה אל תוך חולצתה וראתה שהזיתים הפכו לצרצרים. ערביי הסביבה שעברו על יד הקבר היו משאירים חלק של בגד על עצים בקרבת הקבר, על מנת לרצות את שיח' אחמד אל עג'מי.

מעניין שמעבר לתפקידו של השיח' כספר של מוחמד יש קשר חשוב למהות השמורה. בזכות קבר השיח', הערבים והטורקים לא נגעו בעצים מסביב לקבר מפאת קדושתו של המקום, ובזכות אותה קדושה נשמר לנו שמורת המסרק בצורתה המקסימה והייחודית.

בטיולנו במקום נוכל להבחין באורנים ששרדו את השריפות ונוכל להבחין בחורש הים תיכוני המתפתח - קטלב, אלה, אלון חרוב ועוד רבים. בואו נשמור על השמורה כדי שגם הדורות הבאים יוכלו להגיע וליהנות כפי שאנו נהנים.

שפלת יהודה | "אל משאות לכיש..."  

טיול לתל לכיש

השער הגדול ביותר שנחשף מתקופת בית ראשון, אשר נתגלה רק לפני מספר שבועות לצד ממצאים מתקופת המקרא, עורר סערה. תל לכיש זוהה במקומו כבר במאה ה-19 על ידי החוקר הבריטי החשוב אולברייט. זיהוי התל עורר התרגשות בעולם עקב אזכור העיר לכיש בתנ"ך. בשנות ה-70 של המאה הקודמת הגיע דוד אוסישקין, איש אוניברסיטת תל אביב, וחשף את התל באופן משמעותי. באותה עת נמצאו ממצאים רבים וחשובים - שער חרסים רבים ואף חלק משער קדום בעל מספר שלבים.

במהלך הטיול נראה ונספר על אחד מהחרסים שנמצאו במקום ובו אזכור השם "לכיש". מדובר בממצא נדיר מאחר ולא בכל חפירה מוצאים הארכיאולוגים את שם האתר בכתובת המאששת את זיהוי המקום.

בשנים האחרונות, איש רשות העתיקות סער גנור (מחושפי חורבת קיאפה) חפר בתל לכיש ולפני מספר שבועות פרסמה רשות העתיקות את הגילויים המסעירים. שניים מהמרכזיים אותם מצא גנור - חשיפת מלוא רוחב השער, ככל הנראה מדובר בשער הגדול ביותר שהתגלה עד כה מתקופת בית ראשון. התגלית השנייה, מסעירה לא פחות, היתה המזבח שקרנותיו נותצו באופן מכוון, וייתכן שיש כאן בסיס ארכיאולוגי נוסף לסיפור המקראי בו המלך חזקיהו עורך בממלכת יהודה רפורמה דתית. בחול המועד סוכות יתקיימו טיולים בחבל לכיש וייצאו מספר סיורים לתל לכיש, להכרת סיפרו של התל החשוב והבנת הממצאים החדשים והבנתם.

תל לכיש(צילום: יהושע לביא, אשכולות)

בחול המועד סוכות תציב "אשכולות" כמאה מדריכים בעשרות מסלולי טיולי משפחות ברחבי הארץ מרמת הגולן ועד אילת. ההדרכה אינה בתשלום.

הכותב הוא מנהל אגף הכשרה והדרכה, אשכולות