נפלו על הראש

לא פעם מצאתי את עצמי בוהה במסך הטלוויזיה במהלך משחקי כדורגל. בין אם בגארבג' טיים בין מ.ס אשדוד להפועל רעננה, או בעיצומה של מתפרצת מסוכנת בגמר ליגת האלופות. תוהה מה חשבו לעצמם כל אותם שחקנים לפני שעוללו את מה שעוללו לשיערם. זה שעל הראש וזה שעל הפנים.

כיצד כל אותם תסרוקות וזקנים מוזרים הפכו בין לילה לדבר החם שמעטר את פרצופיהם של אחוז נרחב מגברברי העולם. כשהייתי ילדה היה זה דייויד בקהאם שכל פריזורה שלו הייתה סוחפת מיליוני גברים ומכתיבה את הקוד האופנתי החדש. כמובן שזה היה לגיטימי לחלוטין, הרי מדובר בגבר היפה ביותר עלי אדמות, ואני מבינה מדוע כולם רצו להידמות לו. אבל את כל שאר האופנות הביזאריות שפוקדות את מגרשי הכדורגל בשנים האחרונות, אני קצת מתקשה לעכל.

בקהאם. הוא התחיל הכל(צילום: MCT)

מלתעות

למרות שהקלאסיקה של סטיבן ספילברג השפיעה עמוקות על הנפש העדינה שלי, אני יכולה לומר בלב שלם שימי הזוהר של "מלתעות" חלפו מן העולם. אם כך, מדוע ולמה אופנת הכרישים (המכונה בעגה המקצועית "מוהיקן" או "מוהוק") כל כך פופולרית בימינו? זה התחיל בתסרוקת המפורסמת של בקהאם, שהיה מרים את השיער למעלה עם ג'ל ונראה כמו הגרסה האנושית של אלוהים, אבל כבר יותר מעשור שלא ראיתי מישהו מעל גיל 12 שמעצב ככה את שיערות ראשו. האם היו אלה ארתורו וידאל וסטפן אל־שעראווי שהחזירו את לוק הכריש לאופנה? ולא רק שחזר המראה המוזר, אלא שהוא גם פיתח מוטציות צהובות ומוגזמות, כמו זו

שראינו על ראשו של ראג'ה ניינגולן ביורו האחרון בצרפת – תספורת שמאור בוזגלו עשה לה עלייה.

בוזגלו עם המוהיקן(צילום: ראובן שוורץ)

בלונדינים נהנים יותר

אין לי עדיין תשובה חד משמעית. הבהרתי את שיער ראשי רק בשבועיים האחרונים וטרם הגעתי למסקנות קונקרטיות בנושא. אבל לשאלה האם גברים בלונדינים נהנים יותר, כנראה שהתשובה היא כן. אחרת אין לי הסבר לכל האפרוחים שצצים במגרשים כמו פטריות אחרי הגשם. זה התחיל ביורו האחרון, על ראשו של ארון ראמזי, ומשם כבר לא ניתן היה להשתלט על מפלצת החמצן. אפילו לאו מסי, ילד טוב ארגנטינה, החליט שהוא צובע את שיערותיו. אחריו בא הצלע השנייה במשולש ההתקפה של הקטאלונים, ניימאר. ואיך אפשר לשכוח את מיכאל אוחנה שלנו, המלפפון החם של אלונה ברקת, שלקח את הלוק הזה צעד אחד קדימה וצבע גם את הזקן בצהוב.

מסי בבלונד. לא ברור אם הוא נהנה יותר(צילום: AFP)

שמחת זקנם

כל זכר שני בת"א מתהדר בזקן שלא היה מבייש את אבו בכר אל בגדדי. בעולם הספורט, אם תשאלו אותי על זקנים, האמת שאחשוב דווקא על הכדורסלן ג'יימס הארדן. בקרב הבועטים אני חייבת לציין שאנחנו פחות נתקלים בתופעה, אבל היא בהחלט קיימת. טים הווארד, שוער נבחרת ארה"ב, שנתן הופעה נפלאה במונדיאל האחרון מתחזק זקן מרשים ביותר. ג'ו לדלי, קשרה הוולשי של קריסטל פאלאס, הפתיע עם שיער פנים ארוך במיוחד ביורו. וכמובן, ישנה גם נציגות ציונית מרשימה בדמות דני עמוס.

דני עמוס. מהזקנים המרשימים שנראו(צילום: ישראל יוסף)

והמנצח הוא...

פול פוגבה, הרכש הנוצץ של מנצ'סטר יונייטד, בהחלט צריך לקבל קטגוריה משל עצמו, ולא בגלל היכולות המקצועיות שלו. אף פעם לא באמת פתחתי לו שעון, אבל נדמה שבכל מחזור של הירח, הצרפתי מעולל משהו נוראי לראש שלו. מצייר עליו חברבורות של נמר, זיקוקים, סמל של נבחרת צרפת ועוד שלל המצאות הזויות מבית היוצר של הספר שלו. אין ספק שהוא זוכה במקום הראשון והמפוקפק במצעד התסרוקות ההזויות שלי.

בליגה משלו. פוגבה(צילום: רויטרס)