המאכלים שעלולים להרוג לכם את הכלב
האם כלבים יכולים לאכול אוכל של בני אדם? ככלל כן, אך הצרה היא שלא תמיד האוכל הזה יהיה בריא עבורם ומאכלים מסוימים כמו שוקולד, ענבים ובצל, עלולים להרוג אותם
כל מי שגידל אי פעם כלב יגיד שכלבים הם זללנים לא קטנים. בדומה לנו הם אוכלי-כל, כלומר מערכת העיכול שלהם מותאמת לאוכל מן החי ומן הצומח גם יחד. בקיצור, הם יאכלו כל מה שניתן להם. הצרה היא שלא תמיד האוכל הזה יהיה בריא עבורם ובמקרים מסוימים הוא עלול אפילו לסכן את חייהם.
כמו בני אדם, גם כלבים זקוקים לתזונה טובה ושלמה שכוללת חלבונים, שומנים, חומצות אמינו, חומצות גרעין, ויטמינים וחלבונים. המזון התעשייתי שאנחנו נותנים להם בדרך כלל חייב להיות מאוזן ומלא, כלומר לכלול את כל הרכיבים שאמורים לספק לחיה את צרכיה התזונתיים.
בשנות ה-20 של המאה הקודמת החל המסחור של המזון התעשייתי לכלבים, ורק בשנות ה-60 החלו למכור אותו במרכולים לציבור הרחב. אז במה האכילו אנשים את כלביהם עד אז? במה שהם עדיין מאכילים אותם היום – בשאריות הארוחה שלהם. קצת סלט, פתיתי אורז שנותרו על הצלחת ושאריות בשר או עוף (בלי עצמות) החלט יעשו את העבודה ויתנו לכלב את כל מה שהוא זקוק לו.
אז למה בעצם לא להמשיך להאכיל את הכלבים שלנו בשאריות הארוחה? לכאורה זו לא אמורה להיות בעיה, אבל חשוב לזכור שיש מזונות שאנחנו אוכלים בהנאה אבל עבור הכלבים שלנו הם רעל. אם יאכלו אותם הם יחלו, ובמקרים מסוימים אפילו עלולים למות.
שוקולד
השוקולד מכיל חומרים ממשפחת המתילקסנטינים, כמו תיאוברומין וקפאין. החומרים האלה רעילים מאוד לכלבים (וגם לחתולים) ועלולים להיות קטלניים בעבורם.
תיאוברומין מעכב את הקישור של חומצת גרעין בשם אדנוזין לקולטנים במוח שתפקידם לבקר את מצב הערות של החיה. בריכוזים נמוכים תיאוברומין גורם להאצת הדופק ולעלייה באספקת החמצן וחומרי מזון למוח. בנוסף הוא מעלה את ריכוז הסידן בתא ולכן מגביר את כיווץ שרירי השלד והלב.
הבעיה הגדולה היא שכלבים מתקשים לפרק את התיאוברומין, ולכן השפעותיו נמשכות זמן רב ועלולות להשפיע גם על מערכת העצבים המרכזית שלהם.
הסימנים הנפוצים להרעלת שוקולד בכלבים הם הקאות, שלשולים, חום גבוה, הגברה של השתן, האצה בדופק ובקצב הנשימה ואפילו שבץ. התסמינים יופיעו בדרך כלל תוך 12-6 שעות מרגע החשיפה לשוקולד.
כמות של 300 מיליגרם שוקולד לק"ג משקל גוף יכולה להרוג כלב, כלומר די בשישה גרם של שוקולד כדי לקטול כלב שמשקלו 20 קילוגרם. גם מינונים נמוכים יותר עלולים לגרום לו להיות חולה. ככל שהשוקולד מכיל יותר מוצקי קקאו הוא יהיה רעיל יותר לכלבים.
ענבים וצימוקים
ענבים וצימוקים יכולים לגרום לכלבים להקאות ולכשל כלייתי. אף על פי שכבר ב-1989 הצליחו לקשר בין התסמינים האלה לאכילת ענבים, לא ברור עדיין מדוע הענבים רעילים להם ומהו החומר הפעיל שמשפיע עליהם כך.
תופעות הלוואי מאכילת ענבים או צימוקים מתחילות שעות ספורות אחרי שהכלב אכל אותם, והן כוללות הקאות ובהמשך נזק קשה לכליות. תופעות נוספות כוללות חולשה, אדישות, חוסר תיאבון, שלשולים ושתיית יתר.
אפילו כמה עשרות גרמים של ענבים או צימוקים (תלוי בגודל הכלב כמובן) עלולים לגרום להם לכשל כלייתי חמור. הסטטיסטיקות מדברות על 50 אחוזי תמותה בקרב כלבים שאכלו ענבים או צימוקים והובאו לטיפול רפואי.
בצל ושום
בבצל ובשום קיים חומר בשם אָלְיוּם שרעיל לכלבים (ולחתולים אפילו יותר). הסיבה לרעילותו נובעת מכך שלכלבים חסר החלבון שאחראי על פירוק האליום בכבד.
האליום גורם לפירוק ולפיצוץ של כדוריות דם אדומות, ובסופו של דבר לאנמיה חריפה. השפעתו מתחילה תוך 24 שעות, אך הסימנים הקליניים מופיעים תוך יומיים עד שבוע. שום ובצל נמצאים בהרבה מזונות שאנו אוכלים, ובין השאר באבקות מרק ובתבלינים מסוימים.
אז מה עושים?
אם הבחנתם שהכלב שלכם נחשף לאחד מהמזונות הרעילים לו, ההמלצה היא לגרום לו להקיא ולרוקן את הקיבה שלו. בהקאה הוא יפלוט חלק מהמזון מהגוף וכך לא יספוג את החומר לדמו.
אחת הדרכים לעודד כלבים להקיא היא לתת להם מי חמצן בריכוז של 3 אחוזים (היזהרו! ריכוז של 6 אחוזים כבר יהיה רעיל). 2-1 מ"ל לקילוגרם משקל גוף אמורים לעשות את העבודה, אבל בכל מקרה אין לתת יותר מ-40 מ״ל, גם כשמדובר בכלב גדול.
כמו כן חשוב לפנות כמה שיותר מהר לטיפול וטרינרי, שכן ייתכן שיהיה צורך לאשפז את הכלב, לתת לו נוזלים ולייצב את מצבו.
מה שחשוב עוד יותר הוא למנוע את ההרעלה מלכתחילה. מומלץ מאוד לוודא שהאוכל שאנו נותנים לכלבים שלנו מאוזן ומלא, ולא אוכל משלים שאינו מכיל את כל החומרים המזינים הדרושים לו.
בנוסף קיימים מוצרים שאמנם אינם רעילים אך עשויים ליצור בעיות בעיכול. אחד מהם הוא חלב ניגר, שאינו מסוכן אבל עלול לגרום לכלב (או לחתול) לשלשל. לעומת זאת, מוצרי חלב מעובדים כמו קוטג' לא גורמים בדרך כלל לאותו אפקט.
ככלל, אין בעיה "לצ'פר" את כלבינו בשאריות הארוחה שלנו, אבל חשוב שנשים לב לשני דברים חשובים. ראשית, עלינו להקפיד שהאוכל שאנו נותנים לכלב אינו רעיל לו. ושנית, יש לשים לב שהאוכל לא יכיל יותר מדי קלוריות, שיגרמו להשמנה. בדיוק כמו אצל בני אדם, הכל צריך להיות במידה.
יעל גרופר, מאסטרנטית במכון ויצמן למדע וכתבת באתר מכון דוידסון
לפנייה לכתב/ת 
