הילדים מקללים? כך תגיבו
אם אתם מסבירים, כועסים ומאיימים בעונשים, אך הילד שלכם עדיין מקלל אתכם, הגיע הזמן לשנות גישה ולגרום לו להפסיק עם ההתנהגות הזאת כמה שיותר מהר. אז מאיפה מתחילים?
"טיילתי עם בני בקניון הומה אדם ופתאום הוא צעק לי - 'את טיפשה, אני שונא אותך'. הרגשתי המומה, מבוישת וחסרת אונים. לא ידעתי מה לעשות וצעקתי עליו 'מה אמרת לי?' והוא חייך אליי והמשיך הלאה כאילו כלום לא קרה", מספרת לי אם לילד בן ארבע.
קללות הן תופעה נפוצה בקרב ילדים. הילדים חשופים לסביבה וקולטים שפה, התנהגויות, וחוויות שונות מתוכניות הטלויזיה, מהמטפלת, מאחיהם, מהוריהם, מהרחוב ומהחברים בגן.
למה ילדים מקללים?
1. חיקוי: הילדים מחקים את השפה שאותה הם שומעים בבית, בגן, בכיתה ובחצר. שפה זו התנהגות נרכשת ולכן ילדים שחיים בסביבה בה נוהגים להשתמש בקללות כדבר מובן, זו בדרך כלל השפה שהם ירכשו.
2. למידת ההשפעה של הקללות על הסביבה: ילדים מקללים יותר כשהם מבחינים שתגובתם מניעה את הסביבה ואף מפעילה אותה.
לכתבות וטורים נוספים - היכנסו לפייסבוק הורים של ynet
3. ביטוי לכעס, תסכול או עלבון: ילד שנמצא במצב של תסכול או עלבון ואין לו מספיק אוצר מילים בכדי לבטא את הרגש שאותו חווה מעביר זאת באמצעות הקללות. במקרים שכאלה על ההורה להתייחס למילה שנאמרה, ההתייחסות צריכה להיות לגופו של עניין, למשל: אם הילד מקלל, יש לשקף לו את המסר הסמוי שבהתנהגות זו: "אני מבין שאתה מאוד כועס עכשיו אם בחרת להשתמש במילה הזו", ומתוך כך לפתח שיחה על הכעס או כל רגש אחר שאותו חווה הילד.
4. צורך בקבלת תשומת לב: לעיתים קרובות ההתנהגות השלילית נובעת מצורך בקבלת תשומת לב. במקרים כאלה אני מציעה לכם לעשות "בדק בית" ולברר מהו הדבר שמביא את הילד לבחור להתבטא במילים שליליות, לפעמים הדבר נובע מקנאה, פחד, תסכול, כעס וכו'.
אז מה עושים?
נכון שזה מאוד מקומם ומכעיס אך כאשר הילד מקלל אל תגזימו בתגובתכם. אם תעשו סצינה כאשר ילדיכם מוציא מפיו מילה גסה, יש סיכוי טוב שזה יחזק את התנהגותו, הוא ירגיש שהוא יכול להשתמש במילה שוב בכדי לזכות בתשומת לב. הימנעו ממאבקי כוח והשתדלו לא להתייחס לקללות אלא פשוט להתעלם, ובמקרים רבים הקללה גם תיעלם.
אם הילד יגיד לנו "קקי" ואנחנו נתעלם פעם, פעמיים, שלוש, הוא יבין שלמילה הזו אין יותר משמעות מאשר למילה "היפופוטם". הוא יזנח אותה ויבחן מילה אחרת. אם בכל זאת ילדיכם מרבה להשתמש במילים לא נאותות, יש לפנות אליו בטון רגוע, וברור. רצוי לרדת לגובה העיניים ולומר משפט כגון: "אמרת מפגרת. זו מילה לא מנומסת. אנחנו לא משתמשים במילה הזאת במשפחה שלנו ואני לא רוצה לשמוע אותה יותר". יש לציין בפירוש מהי המילה הלא נאותה שבה השתמש הילד.
אולי יעניין אותך גם:
- הורים יכולים להתנתק מקבוצות ווטסאפ? ניסינו
- הפחד מכישלון: המורה שמלמדת ילדים לטעות
- "הבת שלי חיכתה בסבלנות בבטן שאחותי תהפוך למיילדת"
במידה והילד מגיע מהגן ואומר מילים ששמע בחצר המשחקים, על ההורים מיד לעצור את השיחה ולהסביר לו את מהות הקללה ולהעביר לו את המסר ש"בבית שלנו לא מדברים בשפה כזו".
לרוב הילד אינו הוגה נכון את הקללות ואינו מבין את משמעותן ולהורים עולה חיוך והם מעודדים את הילד להמשיך ולקלל מבלי שהתכוונו לכך. ההתפעלות והחיוך שהם מעלים על פניהם כשהילד מקלל יכולים לחזק את התנהגותו כי הוא קולט שזה נחמד להורים לשמוע אותו מתבטא כך. מסר זה עלול לבלבל את הילד. הוא תוהה האם זה מכעיס את הוריו או מצחיק אותם.
מתי הקללות צריכות להדליק נורה אדומה?
- לרוב כשהילד מקלל את ההורה אין זה צריך להיות מקור לדאגה. עם זאת, אם ילדכם מבטא באמצעות קללותיו, כעס בעוצמה ובתדירות גבוהה, ייתכן שהוא מביע מצוקה.
- נסו להתבונן בו ובחייו באופן כללי וחפשו דרכים לסייע לו בתחומי הקושי, הכעס והתסכול שחווה.
- במידה וילדכם מרבה לקלל לא במחיצתכם אלא אתכם, חשוב לבחון את מערכת היחסים ביניכם כי כנראה משהו טעון שיפור.
- קללות הן אלימות מילולית שבהחלט יש להשתדל שלא ללמד את ילדינו. כהורים אנו צריכים לבוא ולומר להם להפעיל שיקול דעת שלא כל מה שהם שומעים הם צריכים לאמץ ולהשתמש בו.
- חשוב להפנות ילדים לערוצי ביטוי לגיטימיים, כמו דיאלוג בשפה תרבותית, בה כל אחד מביע את רגשותיו וכעסו מבלי לפגוע בשני.
- ניתן להציע לילד קטן לצייר ציור, ולבן שש ואילך לכתוב מכתב, בו יכול להביע רגשות כעס ותסכול וללמד אותו לא להפנות את כעסו ותסכולו כלפי האחר.
הכותבת היא בעלת M.A בייעוץ משפחתי וזוגי ומנחת הורים בשיטת אדלר
לפנייה לכתב/ת 
