ועדה בראשות אלוף: צה"ל לא התכונן לאיום המנהרות לפני צוק איתן
הוועדה הצה"לית שבדקה את כשלי הצבא במבצע קבעה שהכוחות בשטח לא פעלו על סמך תוכנית כלשהי - כיוון שזו כלל לא הייתה קיימת, וכי יחסית לעוצמת התקיפות, מספר הפגיעות באנשי חמאס היה נמוך. צה"ל בתגובה: הפקנו לקחים
הוועדה הצבאית שבחנה את התמודדות הצבא עם איום המנהרות בזמן מבצע צוק איתן, קבעה כי צה"ל לא התכונן כראוי להתתמודדות עם האיום בעת הלחימה וכי מספר הנפגעים בחמאס היה נמוך ביחס לעוצמת האש שהופעלה נגדו.
עיקרי מסקנות הוועדה פורסמו הבוקר (יום ג') בגל"צ. הוועדה שבראשה עמד האלוף במילואים יוסי בכר, קבעה כי החטיבות של זרוע היבשה שנלחמו במבצע לא היו מוכנות לטפל במנהרות תוך כדי תמרון התקפי. למעשה, רק סדרה של אלתורים ושינויים שביצעו הדרגים בשטח שבועות ספורים לפני המלחמה, אפשרו לפגוע קשות במנהרות במהלך המבצע, אם כי בעצלתיים ולאורך זמן ממושך - יותר מחודש נדרש לשם כך מתוך 50 ימי הלחימה.
מסקנות ועדת החקירה הצבאית מתפרסמים ברקע מאבק על פרסום דו"ח מבקר המדינה בנושא ההכנה לצוק איתן והמנהרות. לוועדה לביקורת המדינה בכנסת סמכות למנוע את חשיפת הדו"ח לציבור - גם אחרי אישור הצנזורה הצבאית. הבוקר פורסם ב"ידיעות אחרונות" כי בוועדת המשנה שאמורה להכריע בנושא ובה חמישה חברים יש רוב לקואליציה, וח"כ מירב בן ארי (כולנו) עשויה להיות לשון מאזניים. אם יוחלט להסתיר את הדו"ח, ניתן יהיה לעתור לבג"ץ.
ועדת בכר בדקה את נושא המנהרות במשך חודשים. עשרות קצינים מטעמה תחקרו את הקצינים שהשתתפו במבצע.
ממסקנות הוועדה עולה שאיום המנהרות היה ידוע לכוחות המתמרנים, אך שיטת הנטרול שלהן תוך כדי מלחמה, לצד עוצמת האיום וכמות המנהרות (כ-30) לא היו ידועים מראש למפקדי החטיבות והאוגדות שתמרנו בעזה. הוועדה פסקה עוד כי שיטות הפעולה של הצבא לטיפול במנהרות לא נעשתה בהתאם לתוכנית אופרטיבית מסודרת. תוכנית כזו למעשה לא הייתה קיימת ולכן גדודים ופלוגות שהתאמנו לקראת מבצע צבאי לא יכלו להתבסס עליה.
תורת לחימה מסודרת נגד המנהרות הייתה נחלתן של יחידות מובחרות בלבד, דוגמת סיירת מטכ"ל, שלוחמיה "התרוצצו" לאורך גבול הרצועה לנטרול המנהרות ולטיפול מעשי בהן.
עוד קבעה הוועדה כי חמאס הצליח לפקד על גדודיו ועל חטיבותיו לאורך המבצע בצורה טובה יחסית עד ליומו האחרון, למרות מאות התקיפות, בעיקר באש מדוייקת שצה"ל ביצע מדי יום.
על פי ועדת בכר, העובדה שהכוחות המתמרנים לא הוכשרו להתמודד עם איום המנהרות בו זמנית בהיקפים גדולים, הביאה לכך שהם ביצעו משימה שלא הייתה מוכרת להם מההכנות האופרטיביות התקופתיות.
הליקויים שנחשפו עומדים בסתירה לתמונה שניסו לצייר אחרי המלחמה בצה"ל ובדרג המדיני, ולפיה מטרות המבצע הושגו בהצלחה. זאת גם לאור העובדה שבשנה האחרונה התגלתה לפחות מנהרה אחת חוצת גדר שנחפרה לפני צוק איתן ותוחזקה אחריו.
ממצאי הוועדה תואמים לשינויים רבים שנערכו בצה"ל בשנתיים האחרונות כדי להתמודד בצורה טובה יותר עם איום המנהרות, כמו למשל הכנת כל לוחם בצה"ל, מרמת הגדודים ועד לרמת היחידות המובחרות, לאיום המנהרות, תוך תמרון יבשתי ובמדרגות משתנות.
מדובר צה"ל נמסר בתגובה כי "מייד לאחר צוק איתן מינה הרמטכ"ל את ועדת בכר. כלל לקחי הוועדה הובאו לידי ביטוי בתוכניות העבודה של צה"ל בכלל ושל פיקוד דרום וזרוע היבשה בפרט. עד כה מומשו מרבית הלקחים ובהם הגדלת כמות היחידות שמוכשרות להתמודד עם התווך התת קרקעי, הקמת תשתיות להכשרה ואימונים ותיקוף תורת הלחימה הצה"לית בתחום".
בצה"ל הבהירו עוד הוועדה סיימה את מלאכתה לפני כשנתיים וכי לממצאיה אין קשר לדו"ח מבקר המדינה שיפורסם בקרוב.
לפנייה לכתב/ת 
