קשב וריכוז: הסימנים הקטנים שכדאי להכיר
מאיזה גיל אפשר לאבחן ילדים? מהם הסימנים שצריכים להדליק לנו נורה אדומה? האם פעילות גופנית מסייעת? וכיצד מחליטים האם לתת טיפול תרופתי? מדריך להורים
בשיתוף שירותי בריאות כללית
אם הילד מתקשה להתרכז בשיעורים, לא מצליח לארגן את התיק שלו או שוכח דברים, יכול להיות שהוא סובל מהפרעת קשב וריכוז. אבל איך נדע שיש בעיה? לשם כך חשוב להיות עירניים ולשים לב להתנהגות הילד בסיטואציות שונות.
"הפרעות בריכוז, קשב ופעלתנות יתר (היפראקטיביות) אצל ילדים באות לידי ביטוי בהתנהגותו של הילד בבית, בגן או בבית ספר. תופעות אלו משפיעות על אופן הלמידה שלו ועל יחסיו עם הסובבים אותו", מסבירה ד"ר איריס מנור, פסיכיאטרית של הילד והמתבגר, מנהלת מרכז להפרעות קשב וריכוז בשירותי בריאות כללית במחוז דן פתח תקוה ובגהה.
- באיזה גיל צריך לאבחן ילד והאם יש דבר כזה אבחון בגיל צעיר מדי?
"בדרך כלל מתחילים לאבחן ילדים לקראת כיתה א', אם כי יש מקרים בהם הם מאובחנים כבר בגיל הגן. אין דבר כזה גיל מוקדם מדי לאבחון, אך בגיל צעיר יותר האבחון פחות חד משמעי ויש יותר סיכון לחפיפה עם בעיות אחרות. הטיפול הוא קודם כל הדרכת הורים בגיל הגן, אבל ניתן גם להוסיף טיפול תרופתי, לפי המלצת האקדמיה האמריקאית לרפואת ילדים כבר מגיל ארבע. בארץ עד גיל שש זה מחייב טופס מינון חריג אבל אין מניעה רפואית".
- מהם הסימנים שצריכים להדליק לנו נורה אדומה שלילד יש הפרעות קשב וריכוז?
"תלוי באיזה גיל. הסימנים מתבטאים במוסחות, דחיינות, נטייה לשכוח פרטים טפלים, נטייה לשגיאות קטנות, תזזיתיות, פעילות יתר, רעשנות, דברנות ועוד. סימנים אלו מתבטאים באופן שונה בגילאים שונים. וכך, בגיל הגן רואים בעיקר את המרכיב התנועתי, הרעשנות, הקושי להמתין והצורך בסיפוק מיידי אם הם קיימים. כאשר מתחילות מסגרות לימודיות מתחילים לראות את ה'רחפנות', הדחיינות והטעויות. יש ילדים הנראים שקטים וציוניהם טובים אך הם איטיים מאד, ויושבים 'יותר מדי זמן' על השיעורים. כלומר, יש גיוון גדול של מאפיינים. הנורה האדומה החשובה ביותר היא מצוקה של הילד - רגשית, חברתית או לימודית".
- כיצד מחליטים האם לתת טיפול תרופתי או "להסתפק" בפתרונות אחרים?
"ההחלטה היא של רופא בלבד, כמובן בשיתוף עם ההורים. כאשר מדובר בהפרעת קשב מעבר לגיל הגן הסיכוי לטיפול יעיל לא תרופתי נמוך".
- מה קורה לילד הסובל מבעיות קשב וריכוז שלא אובחן ולא מקבל סיוע? עד כמה זה פוגע בו ובסביבתו?
"ילד כזה נמצא בסיכון להתפתחות בעיות רגשיות, התנהגותיות וחברתיות, ובסופו של דבר גם לימודיות (דווקא החלק הלימודי נפגע פעמים רבות אחרון). בגיל מאוחר יותר אנחנו יודעים שיש סיכון להתפתחות תחלואה נפשית, התמכרויות ועבריינות כמו גם הגדלת הסיכון לאובדנות. היום הגישה היא שרצוי להתחיל בטיפול מגיל צעיר כאלמנט מגן".
- לאיזה איש מקצוע צריך לפנות כשחושדים שיש בעיה?
"רופא שהתמחותו פסיכיאטריה של הילד, נוירולוגיה של הילד, רופא ילדים התפתחותי או רופא ילדים שעבר הכשרה מיוחדת".
- עד כמה, אם בכלל, פעילות גופנית יכולה לעזור לילדים הסובלים מקשב וריכוז?
"היא יכולה לסייע לפרוק תסכול, לעתים לשפר משמעת עצמית ועבודה בקבוצה. לצערנו, אין לה ערך טיפולי מעבר לשעות הספורט עצמו".
- איך ההורים יכולים לעזור לילדים ביום יום?
"מדובר בתורה שלמה. הגרעין שלה הוא להגיע לאיש מקצוע ולעבור אבחון מלא ומסודר, להתחיל טיפול תרופתי לפי ההמלצה ולהגיע להדרכת הורים, שם לומדים איך מתמודדים עם ילד הסובל מהפרעת קשב. ואולי ככלל מנחה - לא לכעוס אלא לראות שזה מצחיק (וזה הרבה פעמים מצחיק מהצד), ולעבוד עם הילד על שיפור הסדר, הארגון וההתנהלות היומיומית".
בשיתוף שירותי בריאות כללית
לפנייה לכתב/ת 
