מה אתה שר? הקאברים שהתעלו על המקור
דיוויד בואי האזין לקאבר לשירו והפך למעריץ של נירוונה, שינייד אוקונור העזה לכסות את פרינס וכמעט חטפה ממנו מכות ורק לאונרד כהן לא נותר חייב וביצע את "הללויה" כמו ממשיכי דרכו. ומה עם הזווית הישראלית? עולם המוזיקה עמוס גרסאות כיסוי שנותנות פייט הולם למקור, ולפעמים גם משאירות לו אבק. קיבצנו את המיטב
זה לא נעים שמישהו לוקח משהו שלך ועושה אותו יותר טוב. עולם המוזיקה, מה לעשות, ידע לא מעט מקרים כאלה, בהם מגיע אמן צעיר, שומע שיר ומבצע מחטף. זה קרה לטובים ביותר, מפול מקרטני, דרך דיוויד בואי ועד לאונרד כהן.
במקרים קיצוניים הופך השיר לכל כך מזוהה עם הזמר המחדש - עד כי הוא מנכס אותו לעצמו ועובדת היותו שיר מקורי מטשטשת עם הזמן, ההשמעות והשנים. אספנו מספר דוגמאות בולטות למקרים שכאלו, לקאברים האהובים שהצליחו להשתוות למקור - ואז להתעלות עליו.
"Torn" - נטליה אימבורליה מול אדנסוופ
כן, "Torn", להיט הענק (היחיד? יש שיאמרו שהיו בהמשך עוד כמה הברקות) של נטלי אימברוליה מ-1997, הוא קאבר. מי שחתומה עליו במקור היא הלהקה האמריקנית אדנסוופ, שהוציאה אותו ב-1995 וזכתה להתעלמות מוחלטת - שנמשכת עד היום למעשה. שנה מאוחר יותר, עוד בטרם הגיעה אליו אימבורליה, הוא הוקלט על ידי הזמרת הנורווגית טווין ריין. נכון, זה שם קצת מטופש.
כן, זה קאבר. "Torn" בביצוע נטלי אימברוליה
במקור היה השיר סוג של בלדת-כוח חשמלית יותר ומעט אפלה. אדנסוופ הקליטו את השיר עוד כמה פעמים בגרסאות שונות, בטרם הניחה עליו אימבורליה את ידיה האוסטרליות - ומכאן הכל היסטוריה.
בהמשך זכה השיר לקאברים מצד אמנים כמו קארלי ריי ג'ספן ולהקת וואן דיירקשן. גם חברי אדנסוופ ניסו לנכסו מחדש עם ביצוע שהוציאו מעט אחרי להיטה של אימברוליה, אבל לא נחלו הצלחה רבה. עד היום, רואים רבים ב"Torn" את שירה קורע הלב של אימברוליה ואימברוליה בלבד.
"She's The One" - רובי וויליאמס מול World Party
רובי וויליאמס הוציא את השיר "She's The One" ב-1999, כחלק מאלבומו השני, "I've Been Expecting You", שהיה עבורו נקודת פריצה חשובה בקריירה. לא מעט בזכות קליפ ההחלקה על הקרח האידיוטי שליווה אותו, הפך השיר עד מהרה לאחד האהובים בקטלוג של רובי. כמה חבל, אם כן, שלא מדובר בשיר מקורי של וויליאמס או גיא צ'יימברס, מי שאחראי על רוב להיטיו הגדולים של יוצא טייק דאת.
למעשה מדובר בשיר של קארל ווילינגר, איש להקת הוואטרבויז לשתי דקות באייטיז, ומי שהוציא את "She's The One" במסגרת העבודה עם להקתו World Party. מי? בדיוק. אתם אפילו לא יודעים.
הייתם רוצים לחשוב שמדובר בקלאסיקת סיקסטיז נושנה שוויליאמס אהב כילד והחליט לחדש לעת בגרות, אך לא כך המקרה. וויליאמס, חובב נרקוטיקה ידוע, למעשה התאהב בשיר והקליטו מעט אחרי שיצא מגמילה (אחת מהן) - כשנה בלבד אחרי שיצא בגרסתו המקורית, אי אז ב-1997.
המהלך התברר כחכם, ווויליאמס זכה בשלל פרסים על הטיפול שהעניק לשיר, ביניהם פרס הבריט היוקרתי בקטגוריית "סינגל השנה". ווילינגר, לעומת זאת, המשיך ליצור ולנגן, גם אם ללא הצלחה יתרה.
קליפ מטופש אך איקוני. גרסת רובי וויליאמס
"Hurt" - ג'וני קאש מול ניין אינץ' ניילז
מעריצי טרנט רזנור - עמכם הסליחה. אם זה מנחם, גם כותב שורות אלה חובב ניין אינץ' ניילז ותיק, ו"Pretty Hate Machine" מ-1989 הוא ללא ספק אלבום חשוב, גם אם בעיקר בעולם האינדסטריאל. אבל מה לעשות ש"Hurt", שיצא חמש שנים מאוחר יותר, לא היה חלק מהאלבום ההוא.
שלא תהיינה אי הבנות: "Hurt" של רזנור הוא חתיכת יציאה מעולה שנחשבת לרגע שיא בהופעות של המוזיקאי, ובגרסתו האפלה והמקורית יש איכות מורבידית קשה לשחזור. אבל כשג'וני קאש בחר לאמץ את השיר אליו ולתת לו פרשנות משלו ב-2002, הוא הגיע לקהל רחב בהרבה ובסופו של דבר גם קושר למותו, שהגיע שנה לאחר מכן.
גם כאן ייתכן שהיה זה הקול השבור שעשה את העבודה. קאש הוכיח שהכאב שלו לא פחות גדול מזה של רזנור, והגרסה שלו הפכה ללהיט רדיו גם בישראל, בימים בהם הרדיו המקומי לא העדיף בעיקר רגאטון ושירי מסיבות חוף. לא מדובר בעלבון עבור רזנור, אפילו במחמאה - בטח בהתחשב בעובדה שאת פרס "שיר הרוק הטוב ביותר" בטקס הגראמי הוא הפסיד ל"You Oughta Know" של אלאניס מוריסט. וזה כבר באמת מוגזם.
התקשר למות הזמר. גרסת ג'וני קאש
"Nothing Compares To You" - שינייד אוקונור מול פרינס
לא נעים להגיד את זה, בטח לא חודשים ספורים אחרי מותו של המוזיקאי, אבל כולם גם ככה יודעים זאת. "Nothing Compares To You" תמיד היה יותר שיר של שינייד אוקונור יותר מאשר של כותבו ומבצעו המקורי, פרינס. זה די נדיר, כי אף אחד לא יכול לשיר שיר של פרינס יותר טוב ממנו. כמעט.
את "NCTY" הוציא פרינס ב-1985 מסגרת האלבום היחיד של פרויקט הצד שלו, "דה פמילי". השיר לא ממש זכה לחשיפה ובטח לא מצא דרכו אל מצעדי הפזמונים. אולי זה קשור לעובדה שבמקור מדובר בבלדה איטית, מובלת אורגן כנסיות וגוספלית משהו - גם אם לא פחות יפה מהחידוש.
ואז הגיעה אוקונור, שהוציאה אותו כסינגל ב-1990, שהפך במהרה לאחת מהבלדות הגדולות בהיסטוריה - ותודה לדמעותיה של הזמרת האירית בקליפ האיקוני ההוא.
דמעות בקליפ איקוני. גרסת שינייד אוקונור
אלא שעל אף החפיפה ובאופן לא מפתיע, הנסיך לא ממש אהב את הגרסה החדשה, ואף זימן את אוקונור לדון בה בפגישה בביתו. זו לא ממש התפתחה למקומות חיוביים, והשניים - לפחות כך טענה אוקונור בראיון ב-2014 - הגיעו לכדי עימות חזיתי.
"הוא נהיה די אלים" סיפרה המוזיקאית, שגם היא לא ממש ידועה בשפיותה או במזגה הנוח. "הייתי צריכה לברוח מהבית שלו בחמש בבוקר". אולי פרינס פשוט חשב ששום דבר לא משתווה לגרסה שלו. סליחה, זה מתבקש.
"The Man Who Sold The World" - נירוונה מול דיוויד בואי
בואו נראה, את מי עוד לא עיצבנו ברשימה הזו? או! מעריצי דיוויד בואי! גם הבחירה הזו מעט שנויה במחלוקת אבל מנומקת היטב. "The Man Who Sold The World" של דיוויד בואי יצא ב-1970 במסגרת אלבומו השלישי בעל אותו השם.
חובבי המוזיקאי המנוח (בעיקר הבריטיים שביניהם) ראו בו חלק חשוב ביצירתו, אולם בארצות הברית לא מדובר היה בקלאסיקה - לפחות עד הרגע בו החליטו קורט קוביין וחבריו לנירוונה לבצעו, במסגרת מופע ה-MTV אנפלאגד המפורסם שלהם ב-1993.
הגרסה של נירוונה לא ממש שונה מזו של בואי, למען האמת, אבל קשה להתכחש לעובדה שיש בה משהו נגיש ומוזיקלי יותר. מאז ועד מותו של קוביין המשיכה הלהקה לבצעו בהופעות חיות, ואפילו בואי עצמו העניק לו טיפול מחודש בעקבות הקאבר, עד שחזר לבצע אותו בגרסתו המקורית כעבור מספר שנים.
בניגוד לפרינס שלא ממש פירגן לחידוש, בואי דווקא הוחמא. "זה פשוט העיף לי את המוח כשגיליתי שקורט קוביין אוהב את העבודה שלי, ותמיד רציתי לשאול אותו לסיבות בגללן ביצע את השיר", אמר פעם בראיון. "זו הייתה גרסה טובה וישירה, שאיכשהו נשמעה מאוד כנה. זה היה יכול להיות נחמד לעבוד איתו, אבל גם רק לדבר איתו יכול היה להיות ממש מגניב".
ייבאו לארצות הברית. גרסת האנפלאגד של נירוונה
"חתונה לבנה" - אביתר בנאי מול שלום חנוך
והנה עוד אחד שיעצבן לא מעט אנשים, אבל מה לעשות שיש לא מעט אחרים שמרגישים שהטיפול שהעניק אביתר בנאי ב-2008 לקלאסיקה של שלום חנוך פשוט יפה יותר מהמקור? כן, מדובר ב"חתונה לבנה", אחד השירים החשובים של חנוך, שהוביל ב-1981 אלבום שלם בעל שם זהה. זה עסק בנושאים כמו מערכות יחסים, אהבה ופרידה, אבל לא לחלוטין הובן בזמנו והיה מעט קשה לעיכול.
"חתונה לבנה". לא לגמרי הובן בזמנו
הקאבר של בנאי, שיצא באלבום "הדרכים הידועות" בו ביצעו אמנים שונים את שירי האלבום ההוא, פשוט מרגש יותר. זאת בעיקר תודות לקולולו של בנאי ולהגשה, שמעניקים לשיר את העדינות או השבריריות שהייתה נחוצה לו. זה לא כל כך שגור ששיר הופך מוצלח יותר כמעט 30 שנים לאחר צאתו, אבל בנאי הצליח לעשות את הבלתי אפשרי כאן - לגרום לשיר של שלום חנוך להישמע כמו שיר שלו.
"I Love Rock n' Roll" - ג'ואן ג'ט מול The Arrows
כשאלאן מריל, איש להקת The Arrows, כתב ב-1975 את "I Love Rock n' Roll" הוא עשה זאת כמעין שיר תשובה ל"It's Only Rock n' Roll But I Like It" של הרולינג סטונס, שיצא שנה לפני כן. השיר יצא לראשונה כבי-סייד (ומכאן ניתן להבין כמה מריל האמין בו), ובהמשך גם הכניס אותו לאלבום - אבל מי שבאמת עשתה את השיר ללהיט ענק הייתה ג'ואן ג'ט
הזמרת נחשפה אליו כשצפתה בתוכנית הטלוויזיה השבועית של הלהקה (שנקראה "Arrows", באופן מפתיע), במהלך סיבוב הופעות בארצות הברית, והקליטה אותו לראשונה ב-1979 לצד חברי הסקס פיסטולס, סטיב ג'ונס ופול קוק. גם היא חשבה שהשיר הוא לא יותר מבי-סייד, אבל כשהקליטה והוציאה אותו שוב שלוש שנים מאוחר יותר - הוא כבר זכה להצלחה אדירה וצעד בראש מצעד הבילבורד במשך שבעה שבועות.
אותו בילבורד גם דירג את השיר במקום ה-3 במצעד הסינגלים של אותה שנה, ואלו רק שניים משלל התארים שגרף, כמו למשל המקום ה-89 ברשימת 100 שירי הגיטרה הגדולים בכל הזמנים של מגזין "הרולינג סטון". 20 שנה אחרי ניסתה גם בריטני ספירס את מזלה באהבת הרוקנ'רול, אבל לא הצליחה להתעלות על גרסתו המפורסמת.
"בשמלה אדומה" - מופע הארנבות של ד"ר קספר מול להקת הנח"ל
"Valerie" - איימי ווינהאוס מול הזוטונס
למען האמת, "Valerie" של הזוטונס זכה להצלחה מסוימת, והוא לבטח היה הסינגל המצליח ביותר של הרכב הרוק הבריטי. דייב מק'קייב סיפר כי כתב את השיר בנסיעה במונית בדרך לאמו ולקח לו "20 דקות מקסימום".
השיר, שיצא ב-2006, הגיע למקום ה-9 במצעד הסינגלים הבריטי, וזה היה נחשב הישג מרשים - אלמלא הגיעו רק שנה מאוחר יותר איימי ווינהאוס והמפיק מארק רונסון, והקליטו אותו מחדש.
הגרסה של ווינהאוס את רונסון יצאה במסגרת אלבום הקאברים של האחרון, "Version". זו נחשבת ההקלטה המשמעותית האחרונה של ווינהאוס בשנותיה האחרונות, לאחר שיצא אלבומה השני "Back To Black". הסינגל בגרסת ווינהאוס הפציע במקום השני במצעד הסינגלים הבריטי, ונשאר ב-20 הגדולים במשך לא פחות מ-19 שבועות.
במצעד עצמו בילה השיר 36 שבועות רצופים, ושב אליו בשנית לשלושה שבועות נוספים. היה זה הסינגל הנמכר ביותר בבריטניה ב-2007. בשלב זה יש להניח כי אפילו הזוטונס עצמם לא בטוחים אם השיר הזה אכן היה שלהם אי פעם, וחבל, כי הגרסה הבריט-פופית שלהם חביבה לא פחות מטייק המוטאון של ווינהאוס. אבל מה זה כבר בריט-פופ ב-2008?
האחות המוצלחת יותר. "Valerie" של איימי ווינהאוס ומארק רונסון
"Easy" - פיית' נור מור מול ליונל ריצ'י
והנה דוגמה לקאבר שהתחיל כבדיחה ופשוט איבד שליטה בשלב מסוים. כשפיית' נו מור הוציאו ב-1992 את אלבומם "Angel Dust", הוא לא הכיל עוד את מה שהיה ללהיט הגדול ביותר שלהם, "Easy". במקור אכן הקליט ההרכב את גרסת הכיסוי לשירם ליונל ריצ'י ולהקתו הקומודורז מ-1977 במהלך הסשנים של האלבום, אולם רק כדי להתחכם ולהפתיע את מעריציהם בהופעות. אלו, אגב, כבר היו רגילים לקאבר הקבוע של הלהקה בהופעותיה - הקלאסיקה של בלאק סאבאת', "War Pigs".
בהמשך יצא "Easy" כסינגל (לצד השיר "Be Aggressive", באופן משעשע), הגיע ל-MTV ונוכס על ידי קהל מיינסטרימי שחלקו מעולם לא שמע מימיו שיר של מייק פאתון וחבריו. "כולנו אוהבים את השיר הזה. הוא מזכיר לנו את הילדות שלנו", אמר פעם בראיון בסיסט FNM, בילי גולד.
לאחרונה ממש אמר גולד ל-ynet כי "השיר ממש נכנס למיינסטרים. מצחיק, כי זה היה מאוד ציני מבחינתנו לעשות את זה. מוזר איך שכל זה קרה. בהתחלה לא הבנו למה מכניסים אותו לגרסה האירופאית של האלבום". ריצ'י עצמו חשב שמדובר בדבר די חיובי. "כן, מאוד אהבתי אותו", ענה למעריץ ברשת, כאשר נשאל לדעתו על השיר. "למען האמת, די הוחמאתי שהם בחרו לשיר אותו".
להיט בהפתעה. גרסת פיית' נו מור
"Girls Just Wanna Have Fun" - סינדי לאופר מול רוברט האזרד
במקרה של להיט האייטיז המיזוגיני "בנות רק רוצות לכייף" (תשאלו את דונלד טראמפ), רבים הם האנשים שבכלל לא יודעים שלא מדובר בשיר של סינדי לאופר - ובצדק, כי הגרסה של לאופר זכתה למילים שונות מאלה שכתב במקור רוברט האזרד ב-1979. ביצועה של לאופר מ-1983 נחשב בזמנו להמנון פמיניסטי אודות מקומן של נשים בחברה המערבית. היום, ייתכן שלא היה נתפס ככזה.
השיר גם לווה בקליפ זכור וזוכה גראמי, ולמעשה התניע את קריירת הסולו של הזמרת. האזרד עצמו לא זכה מהפקר הצלחת שירו בידיים זרות, שכן את גרסתו שלו, אותה כתב מנקודת מבט גברית, הקליט רק כדמו (לא רע בכלל, אגב) ולא שוב.
הצהרה פמיניסטית. גרסת לאופר
"הללויה" - ג'ף באקלי מול לאונרד כהן
השוואה נוספת שלבטח תעורר מחלוקת, או לכל הפחות צורך עז להשליך חפץ אל עבר מסך המחשב. אל תעשו זאת. הדברים האלה עולים כסף. ונכון, מדובר בבחירה בעייתית, אבל לדעת רבים - הטיפול שהעניק ג'ף באקלי המנוח לקלאסיקה של לאונרד כהן הוא הטוב מבין השניים.
"Hallelujah" של לאונרד כהן. לקח לו זמן
למען האמת, כשיצא השיר לראשונה ב-1984 כחלק מאלבומו של כהן "Various Positions", הוא לא זכה כמעט להצלחה ובהחלט לא נמנה על השירים אהובים של המוזיקאי. העדנה לה הוא ראוי הגיעה רק ב-1991 - עדיין לא על ידי ג'ף באקלי, אלא בביצוע של הזמר ג'ון קייל, במסגרת פרויקט המחווה לכהן, "I'm Your Fan".
למעשה, גרסה זו היוותה את הבסיס לשלל הקאברים שיצאו בהמשך, כולל זה של כהן עצמו בסיבוב ההופעות של 2008-2009. וכשכותב השיר מעדיף את הגרסה האחרת - זה כבר אומר משהו.
וזה של ג'ף באקלי. הצלחנו להימנע מלהזכיר את נינט
אחד האנשים שהושפעו מהגרסה של קייל היה ג'ף באקלי, שהקליט גרסה מוכרת ופופורלית מאוד של השיר באלבומו השלם היחיד "Grace" מ-1994. אגב, גם לגרסה זו לקח זמן להפוך מוכרת, והיא יצאה כסינגל רשמי רק ב-2007 - 13 שנים לאחר שהוקלטה. אם תטענו כי הגרסה של באקלי מעט יבבנית, לבטח תמצאו תומכים בעמדתכם. כך או כך, זה ממש לא הפריע לה להפוך לפופולרית ואהודה ביותר, לפחות באותה מידה כמו המקור.
