שתף קטע נבחר
 

התגלתה עמדה רומית ממנה שוגרו אבני בליסטראות על י-ם

עדויות להבקעת "החומה השלישית" של ירושלים, בסוף ימי בית שני, התגלו בחפירת רשות העתיקות במרכז העיר, שם עתיד להיבנות הקמפוס החדש של "בצלאל". החוקרים אומרים: "הממצאים ממחישים את עוצמת ההפגזה"

עדויות מוחשיות לשדה הקרב והבקעת "החומה השלישית", שהקיפה את ירושלים בסוף ימי בית המקדש השני, נחשפו ב"מגרש הרוסים" במרכז ירושלים. הממצא התגלה בחפירה ארכיאולוגית שערכה רשות העתיקות בחורף האחרון, במקום שבו עתיד להבנות הקמפוס החדש של האקדמיה הישראלית הלאומית לאמנות ולעיצוב - "בצלאל".

 

צילום: EYECON באדיבות רשות העתיקות

צילום: EYECON באדיבות רשות העתיקות

סגורסגור

שליחה לחבר

 הקלידו את הקוד המוצג
תמונה חדשה

שלח
הסרטון נשלח לחברך

סגורסגור

הטמעת הסרטון באתר שלך

 קוד להטמעה:

 

במהלך החפירה, גילו הארכיאולוגים שרידי מגדל שבלט מחומה, ומול חזיתו המערבית של המגדל נמצאו עשרות רבות של בליסטראות ואבני-קלע, אותן ירו הרומאים ממכונות יריה אל עבר שומרי החומה היהודים, אשר ניצבו בראש המגדל.

 

ד"ר רינה אבנר וכפיר ארביב, מנהלי החפירה מטעם רשות העתיקות, אמרו: "זו עדות מרתקת להפגזה האינטנסיבית של הצבא הרומי, בראשות טיטוס, בדרכם לכבוש את העיר ולהחריב את בית המקדש השני. ההפגזה נועדה לתקוף את שומרי החומה כדי לחפות ולאפשר לכוח הרומי לקרב את איילי-הניגוח, ובאמצעותם להבקיע את החומה".

 

אתר החפירה במגרש הרוסים. על הרצפה ניתן לראות את אבני הקלע, עדות מוחשית לקרב שהשתרר כאן לפני 2,000 שנה (צילום: יולי שוורץ, באדיבות רשות העתיקות) (צילום: יולי שוורץ, באדיבות רשות העתיקות)
אתר החפירה במגרש הרוסים. על הרצפה ניתן לראות את אבני הקלע, עדות מוחשית לקרב שהשתרר כאן לפני 2,000 שנה(צילום: יולי שוורץ, באדיבות רשות העתיקות)

 

ההיסטוריון ועד הראייה למלחמה, יוסף בן מתתיהו, מסר פרטים רבים על חומה זו. לדבריו, החומה נועדה להגן על הרובע החדש של העיר, שהחל להתפתח מחוץ לגבולותיה, ומצפון לשתי החומות שכבר עמדו. את בניית החומה השלישית החל המלך אגריפס הראשון, אך זה הפסיק את הבנייה כדי שלא לעורר את זעמו של הקיסר קלאודיוס, ולהפיג את ספקותיו לגבי נאמנותו. בנייתה של החומה השלישית חודשה כ-20 שנה מאוחר יותר, על ידי מגני ירושלים, וזאת כחלק מביצור העיר והיערכות המורדים היהודים למרד הגדול כנגד הרומאים.

 

בן מתתיהו תאר בפרוטרוט את תוואי החומה, שתחילתה במגדל בשם היפיקוס, המזוהה כיום במצודה שבמגדל דוד. משם היא המשיכה צפונה אל מגדל פסיפינוס העצום, שהגן על הפינה הצפונית-מערבית של החומה. ממנו, החומה פנתה מזרחה וירדה אל קבר הלני המלכה, המזוהה עם המקום המכונה בשם קברי המלכים.

 (צילום: יולי שוורץ, באדיבות רשות העתיקות)
(צילום: יולי שוורץ, באדיבות רשות העתיקות)

ד"ר רינה אבנר, מנהלת החפירה מטעם רשות העתיקות (צילום: יולי שוורץ, באדיבות רשות העתיקות)
ד"ר רינה אבנר, מנהלת החפירה מטעם רשות העתיקות(צילום: יולי שוורץ, באדיבות רשות העתיקות)

 

מאז ראשית המאה העשרים ועד לחפירה הנוכחית, לא נפתר הוויכוח לגבי זיהוי החומה השלישית ושאלת גבולות העיר ירושלים ערב המתקפה הרומאית בפיקודו של טיטוס. ברשות העתיקות אומרים כי נדמה, כי התגלית החדשה במגרש הרוסים, היא הוכחה לקיומו של תוואי החומה באזור זה.

 

ממצאי החפירה יוצגו בכנס העשור של "חידושים בארכיאולוגיה של ירושלים וסביבותיה" שיתקיים ביום חמישי בשבוע הבא בקמפוס הר הצופים של האונוברסיטה העברית בירושלים.

 

לפנייה לכתב/ת
 תגובה חדשה
הצג:
אזהרה:
פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
צילום: יולי שוורץ, באדיבות רשות העתיקות
אתר החפירה
צילום: יולי שוורץ, באדיבות רשות העתיקות
מומלצים