כל שירי הנשיא: פרידה מאובמה עם מיטב רגעיו המוזיקליים
הוא זז כמו ג'אגר, רקד עם ביונסה, הפך את פול מקרטני לדייר קבע בבית הלבן ופרגן לאשתו מישל - שהדגימה מצדה כישורי קריוקי מעולים. ברק אובמה אולי לא הביא שלום עולמי, אבל לפחות את תואר הנשיא הבקיא ביותר בתרבות הפופ הוא הרוויח בכבוד. לקראת אקורד סיום כהונתו, ריכזנו את מיטב רגעיו המוזיקליים
ביל קלינטון אמנם ניגן בסקסופון, אבל אין ספק שתואר "הנשיא המוזיקלי ביותר" שייך לברק אובמה. זה לא מפתיע שמנהיג ארצות הברית היוצא הקדיש חלק ניכר מפעילותו לקידום מוזיקאים. בן אם מדובר באקט יחצ"ני מחושב שנועד למתגו כפוליטיקאי המעודכן בתופעות תרבויות וטרנדים שונים, ובין אם הוא אכן האדם המגניב שהוא מצטייר - על דבר אחד אין עוררין: אובמה, יליד תחילת שנות ה-60, הוא תוצר מובהק של הדור בו גדל.
בניגוד לנשיאים אחרים בתולדות ארצות הברית או בכלל, שהידע שלהם בתרבות הפופ היה מוגבל עד לא קיים, אובמה הפגין לאורך כל הקדנציה בקיאות רבה במוזיקה, טלוויזיה והתנהלות תקשורתית - שאפילו נראתה כנה לרוב.
.jpg "צחוקים איתך, ביונסה. כבוד הנשיא והמלכה בי (צילום: gettyimagess)")
החברות עם ביונסה וג'יי זי (כולל התייחסות ללהיט "99 Problems" באחד מנאומיו), האירוחים המוזיקליים השונים בבית הלבן, שירתו באירועי ה-1 במאי לצד פארל וויליאמס, הבחירה לתלות תמונות של פרינס המנוח במסדרונות הבית הלבן, גינוי תקרית ההתפרצות של קניה ווסט לנאום קבלת הפרס של טיילור סוויפט בטקס פרסי MTV (הוא קרא לראפר "חמור") ואפילו התייחסות ישירה לסכסוך הדמים בין אנשי האיסט לווסט קואסט בסצנת הראפ של לוס אנג'לס בשנות ה-90 - כל אלו העידו על זיקה והבנה ברורה במוזיקה על כל גווניה. זאת ועוד, אחת למספר חודשים היה אובמה מאפשר הצצה לפלייליסט האייפוד שלו, שחשפה שמות כמו בוב דילן, מוצרט, קניה ווסט, קנדריק לאמאר, שריל קרואו, פלורנס אנד דה מאשין, אריתה פרנקלין ואפילו ארקייד פייר.
ועל כן, לרגל אקורד סיום כהונתו ופרידתו המתקרבת מהבית הלבן, ערוץ המוזיקה מצדיע לברק אובמה, הנשיא שאמנם לא קרא לחלוטין נכון את המפה הפוליטית הבינלאומית, אבל הצטיין בהבנת עולם התרבות העכשווי. קבלו את מיטב רגעיו המוזיקליים.
הנשיא והמלכה בי
הריקוד הראשון של ברק ומישל אובמה כזוג הנשיאותי ב-2009 היה לצלילי השיר "At Last", שירה של אטה ג'יימס בהגשתה החיה של הזמרת שעשתה לנו הישראלים טיזינג במשך קיץ שלם, ביונסה. מעבר לרגע ה-סוג של רומנטי, סמליות הבחירה הייתה ברורה: מדובר בשיר שיצא ב-1961, שנת הולדתו של הנשיא החדש.
בנוסף, שמו של השיר - "סופסוף", בהקשר זה, התייחס לכניסתו לתפקיד של הנשיא השחור הראשון בתולדות ארצות הברית. מערכת היחסים בין הזוג אובמה לביונסה (ובעלה ג'יי זי) עוד תמשיך לאורך שתי הקדנציות ושלל התמונות המשותפות שלהם בבית הלבן.
עם גיטרה ושתי צמות
ב-2014 אירחו הנשיא ורעייתו מאות אנשי צבא לשעבר ובהווה, בערב שכולו מחווה לחיילים. בין האמנים שלקו חלק באירוע היו זמרת האר נ' בי מרי ג'יי בלייג', הרוקר הוותיק ג'ון פוגרטי והראפר קומון. את שילוב הז'אנרים המוזר חתם הזמר ואגדת הקאנטרי ווילי נלסון, שהזמין את הזוג אובמה ואת יתר הנוכחים להצטרף אליו בשירת הקלאסיקה, "On The Road Again". אובמה אפילו הכיר חלק מילות השיר, ובעיקר את הפזמון.
אגב, זו לא הפעם היחידה בה דרכיהם של אובמה ונלסון הצטלבו. ב-2015 הצליח המוזיקאי להרתיח את הנשיא המכהן, כאשר הוציא שיר בשם "It's All Going To Pot", המבקר בחריפות את מדיניות הבית לבן שלא לתמוך בלגליזציה של מריחואנה. הסיבה? ובכן, כבוד הנשיא נחשב סטלן לא קטן בימיו כסטודנט, והעובדה שמשטר אובמה התנגד למהלך הייתה לדידו מעט צבועה וצינית.
זז כמו ג'אגר
ב-2012 התקיים בבית הלבן פסטיבל בלוז, בו לקחו בין היתר חלק באדי גאי, ג'ף בק, מיק ג'אגר ובי בי קינג. לשלושה האחרונים חבר אובמה לשירת קלאסיקת הבלוז "Sweet Home Chicago", אותה הקליט במקור רוברט ג'ונסון, אי אז ב-1936. שלוש שנים אחרי שהתנסה בו גם אובמה, עם מותו של קינג, ספד לו הנשיא ואמר: "עולם הבלוז איבד את המלך שלו, ואמריקה איבדה אגדה. הולך להתקיים סשן בלוז רצחני הלילה בגן עדן".
החיפושית החמישית
ביקורו הראשון של פול מקרטני בבית הלבן היה ביוני 2010, כשהוענק לו פרס ספריית הקונגרס על שם גרשווין. הוא שר אז לאישה הראשונה את הקלאסיקה הביטלסית, "Michelle" (אתם יודעים, כי היא מישל בעצמה).
מקרטני שב לשם בשנית בדצמבר של אותה שנה, הפעם כדי לקבל את פרס מפעל החיים של "מרכז קנדי" על תרומתו רבת השנים לעולם התרבות. עוד לקחו חלק בערב שמות כמו סולן להקת אירוסמית', סטיבן טיילר, להקת נו דאוט (ששרה מחרוזת של שירי הביטלס) איש הפו פייטרס דייב גרוהל, דיאנה רוס ונורה ג'ונס. במהלך נאומו באותו ערב התבדח הנשיא על חשבונו של מקרטני, וכינה אותו "דייר קבע בבית לבן".
עובד עובד עובד, כמעט כמו ריהאנה
אחד משיתופי הפעולה המוזיקליים המוצלחים ביותר של ברק התרחש בקיץ האחרון, במסגרת תכנית הלילה של המגיש ג'ימי פאלון. בקטע מוזיקלי בשם "Slow Jam The News", תיארו אובמה ופאלון את הישגיו של הנשיא היוצא - תוך שהם מקבילים ביניהם לבין אקטים מיניים שונים.
אובמה-קר, חידוש היחסים עם קובה, ההסכם עם איראן והתרת נישואים חד מיניים - כולם הוזכרו שם, כשאת פאלון ואובמה מלווה להקת הבית של התוכנית, דה רוטס. מי שעקב כמו שצריך, אפילו קלט שלרגע קט הנשיא שר קטע קצר מ"Work", להיט המלמולים ריהאנה ודרייק.
מכונת הלהיטים של אובמה
בשלל הזדמנויות נוספות, זכה ברק אובמה "לשיר" לא מעט להיטי פופ עכשוויים - או לפחות לקחת חלק ברמיקסים שהכינו תואמי נוי אלוש מרחבי העולם מקטעי ראיונות ונאומים שלו. בין היתר ביצע הנשיא בעל כורחו את השיר "Sorry" של ג'סטין ביבר, "Call Me Maybe" של קרלי ריי ג'פסן, "Can't Stop The Feeling" של ג'סטין טימברלייק, "Shake It Off" של טיילור סוויפט ועוד ועוד. יש מי שמוצא את זה נחמד. ויש גם מי שלא.
השיר של מישל
גם אשת הנשיא התנסתה בתלם השירה, או לפחות ביוזמות מוזיקליות שונות. אחת מהן הייתה הסינגל "This Is For My Girls" שכולו שיר הלל לגירל פאוור וקריאה לפעולה התומכת ביוזמת "תנו לבנות ללמוד", כאמצעי לעידוד נשים לרכוש השכלה. שמות כמו קלי קלרקסון ומיסי אליוט לקחו גם הן חלק בפרויקט - שבהחלט לא היה האחרון שבהרפתקאותיה המוזיקליות של האישה הראשונה.
למי שפספס, בהמשך הגיע גם האירוח הבלתי נשכח של הגברת בתוכנית הקאר פול קריוקי של ג'יימס קורדן. מישל איישה את המושב שליד הנהג ברכב אותו הסיע, כדרכו, הקומיקאי הבריטי, בעת שהשניים שרו להם יחד את "Signed, Sealed, Delivered, I'm Yours" של סטיבי וונדר (שהיה גם השיר שליווה את קמפיין הנשיאות של בעלה ב-2008, ונוגן לעתים קרובות לאחר שזה סיים את נאומיו), כמו גם את "Single Ladies" של החברה ביונסה ו"Get Your Freak On" של מיסי אליוט.
האחרונה גם הצטרפה אל השניים וזימרה מן המושב האחורי. מדובר באחד הפרקים המדוברים בתולדות תוכנית הרשת הפופולרית.
אקורד הסיום
ולסיום, מפגש מוזיקלי באווירה סנטימנטלית: בערב מחווה למוזיקאי ריי צ'ארלס שהתקיים בתחילת השנה הנוכחית, הצטרף אובמה לזמר אשר ולזמרת דמי לובאטו בשירת "What'd I Say". היה זה אירוע חלוקת הכבוד המוזיקלי האחרון של הנשיא בימי כהונתו, מה שכנראה פרט אצלו עם כמה אקורדים סנטימנטליים.
"במהלך שבע השנים האחרונות, מישל ואני יזמנו ערבי מחווה כאלה כדי לחגוג את המוזיקה שעיצבה את אמריקה", אמר מול הנוכחים באירוע, והוסיף כי ערבים מוזיקליים שכאלה הפכו למסורת יקרה ללבם. "זה הולך להיות ערב מתוק-מריר", אמר בכנות, והצר מכל הלב על כך שלא תהיינה לו עוד הזדמנויות לארח מוזיקאים בביתו.
