שתף קטע נבחר
 

משאבי טבע וממשל: ההזדמנויות שמחכות לישראלים בנמיביה

מי שיחפש בגוגל את הערך "נמיביה" ימצא שפע מידע על נופיה ועל אטרקציות תיירות כאלה ואחרות, אבל למדינה המדברית יש יתרונות נוספים - בהם פוטנציאל צמיחה גבוה ויציבות כלכלית מפתיעה. טל רשף סוקר את ההזדמנויות העסקיות שחבויות בה

נופים, סיורים וכמובן שפע תמונות מרהיבות של חופים, שבטים אקזוטיים ודיונות חול: זוהי נמיביה, כפי שהיא באה לידי ביטוי בחיפוש בגוגל, אך חבויות בה גם שפע הזדמנויות עסקיות.

 

טורים נוספים של טל רשף

 

על רקע אירועים סוערים המתרחשים ביבשת אפריקה, שמדינות רבות בה תופסות כותרות בזכות הפיכות ומלחמות אזרחים, מהווה נמיביה נקודה יציבה וחיובית יחסית. כן, מדי פעם היא עולה לכותרות בהקשר של אירועים אשר לא עוסקים בתיירות, בכל זאת הרי קיימים בה מחצבים מעניינים שיש להם משמעות לכלכלת העולם. בשעתו היא גם הופיעה בהבלטה במדיה הישראלית על רקע הסתתרותו של קובי אלכסנדר, מייסד חברת קומברס, עד שהסגיר את עצמו ליד שלטונות ארה"ב באוגוסט השנה, אבל בדרך כלל, כאמור, היא מספקת תמונות של אתרי תיירות.

 

על מנת להבין את היציבות שלה, כמו גם את הדרך שבה יכול איש עסקים המבוקש בידי השלטונות האמריקניים לקבל את חסות של הממשל המקומי במשך שנים, צריך להעמיק להכיר אותה, את מבנה האוכלוסיה שלה וגם את ההסטוריה שלה. בעצם זה נכון לגבי כל תרבות ומדינה וכלכלה בשווקים המתעוררים של העולם, שנרצה לפענח ולדעת כיצד לפעול מולה.

 

בושמנים, שבטי הבנטו, ולבנים 

נמיביה, מדינה מדברית השוכנת בין דרום אפריקה לאנגולה, לחופי האוקיינוס האטלנטי, מאוכלסת בידי מספר קבוצות אוכלוסיה שקובעות את אופיה. הוותיקים ביותר בה הם הבושמנים, אותם שבטים של ציידים ולקטים שוכני ה"bush", החיים עד היום ברמת התפתחות טכנולוגית מהבסיסיות ביותר בעולם. בני שבטים אלה שומרים על דרך חיים שמלווה את אבות אבותיהם מזה מאות אלפי שנים, על פי מחקרים שהתבצעו באזור זה של העולם.

 

צעירים מהם הם שבטי הבנטו השונים שהיגרו בתקופות מאוחרות יותר מהצפון, שבטים דוגמת דמארה, הררו והימבה. שבטים אלה מתפרנסים בעיקר מרעיית בקר וצאן ועיבוד אדמה אקסטנסיבי. הם מהווים את עיקר אוכלוסייתה של נמיביה, והם עיקר המצביעים בבחירות הנערכות במדינה, הנהנית משלטון נשיאותי דמוקרטי. שליטי נמיביה וכן אנשי רשויות המדינה מגיעים מתוך שבטי הבנטו.

 

על כל אלה מתווספים הלבנים, צאצאי מהגרים גרמנים, הולנדים ובריטים בעיקר. קבוצה קטנה אך עשירה השולטת בחלקים מרכזיים מהכלכלה, כמו שקורה גם בדרום אפריקה השכנה. קבוצה זו חיה בקהילות מסוגרות, ומקיימת חיי תרבות, השכלה ונישואין בתוך עצמה.

  

רק לקראת סוף המאה ה-20 קיבלה נמיביה עצמאות מדרום אפריקה, כך שמדובר באחת המדינות הצעירות בעולם. היא גדולה בשטח אבל קטנה מבחינת אוכלוסיה. מקורות שונים מציעים הערכות שונות המגיעות עד ל-2.4 מיליון תושבים בהערכה הנדיבה ביותר, אשר מרביתם חיים בעוני על פי מדדי האו"ם. במדינה שכזאת קל יחסית לאדם עשיר מופלג להשפיע על כלכלתה, לקדם בה פרוייקטים משמעותיים ולקנות את ליבם של אנשי מימשל.

 

השחיתות היא חלק מהנוף הכלכלי

הנתונים שלה דומים לאלה של מדינות אפריקאיות אחרות וביניהן גם ניגריה המתמודדת עך מצב כלכלי מורכב. יש בה מרחבים עצומים בלתי מיושבים ובלתי מנוצלים, היא נהנית ממוצא אל האוקיינוס ונמל מים עמוקים, האוכלוסיה שלה צעירה, צעירה מאוד למעשה, מה שמציע שפע של ידיים עובדים לצד עלויות שכר נמוכות יחסית. היא נהנית ממחצבים רבים, אשר עליהם מבוססת הכלכלה שלה, ובהם בין השאר יהלומים ואורניום. כמו כן היא מציעה אתרי תיירות מרהיבים: מושבות כלבי ים ופינגוינים, חופים פראיים, מדבריות של חולות ושל קניונים עמוקים לצד ערים בסגנון אירופאי, מורשת של ההתיישבות הגרמנית של המאה ה-19.

 

השחיתות היא חלק מהנוף הכלכלי של המדינה כמו במרבית מדינות היבשת. יש להבין כי תודעת המדינה עדיין לא התשרשה בקרב התושבים כמו במדינות רבות אחרות באפריקה. איש ההימבה, למשל, רואה את עצמו קודם כל כבן למשפחתו המורחבת, שהיא למעשה השבט שבו הוא חי, אחר כך הוא איש הימבה ורק אחרי כל אלה הוא רואה את עצמו כנמיבי. כאשר התודעה האזרחית אינה מפותחת, כאשר המדינה היא גורם ערטילאי ובלתי מוחשי, כאשר הנאמנות מופנית לעבר קבוצות השתייכות קטנות יותר ואל אינטרס אישי, אין קושי לקבל טובות הנאה ולדאוג לאינטרס של מי שדואג ללוקח ההחלטות. צריך לדעת מי הם לוקחי ההחלטות, ובנמיביה מרבית הפעילות הכלכלית נתונה בידיהם של מקורבי מפלגת השלטון, ה-SWAPO, ולצידם בידי בעלי ההון מקרב צאצאי המתיישבים הגרמניים של פעם, וכאשר יש מעט בעלי שליטה קל יותר להשפיע.

 

על פי נתוני הבנק העולמי תוצר המשק הגלמי של נמיביה הוא מעט למעלה מ-11 מיליארד דולאר, נכון לשנת 2015, ורובו מבוסס על מחצבים. כן, זה מעט, ומנהל בכיר בהיי-טק הישראלי אשר הונו מוערך במאות מיליוני דולארים, אשר הוזכר בשעתו כרוכש פוטנציאלי של קבוצת הכדורסל של מכבי תל אביב, יכול להשפיע כאן בצורה משמעותית. רבים תהו בשעתו מדוע קובי אלכסנדר בחר דווקא להסתתר בנמיביה. אין לה הסכם הסגרה עם ארה"ב? זה נכון, אבל כך גם לדרום אפריקה. ההבדל הוא שכלכלת דרום אפריקה גדולה הרבה יותר ובה יקשה עליו להשפיע באופן כה משמעותי עד כדי לתת לשליטיה אינטרס שלא להסגיר אותו על מנת לרצות את הדוד סאם.

 

דיווחים בעיתונים כלכליים יודעים לספר כי לאחר שהתיישב בוינדהוק, בירת המדינה, בשנת 2006, החל מר אלכסנדר להשקיע ולנדב כספים ביד רחבה. הוא הקים את "Kobi Alexander Enterprises" שהשקיעה במיזמים כלכליים מקומיים, וזאת בדרך כלל בעזרת שותפויות עסקיות עם אנשי עסקים מקומיים מבני שבטו של נשיא המדינה. הוא הקים מיזמים חברתיים שהיטיבו עם התושבים העניים, וביניהם בתי תמחוי שחילקו מזון ליתומי איידס, דבר שמצטלם היטב וזוכה להד רב במדינה הסובלת, כמו מדינות רבות אחרות באפריקה ממחלה זאת, ולצד זאת גם מיזמי דיור לעניים וחלוקת מלגות לסטודנטים.

 

לאחר חודשים ושנים של פעילות זאת, כאשר מגיעים נציגי משרד המשפטים האמריקאי לנמיביה ומנסים לשדל את המימשל להסגיר לידיהם את האדם הנמלט, אשר היה פעם מנהלה של חברת קומברס, הם מציבים את השליט המקומי בפני הברירה במה לבחור: להכעיס את האמריקאים או לחילופין לוותר על השקעות עתק המיטיבות עם הכלכלה, לקומם את אנשי השבט השליט הנהנים משיתופי פעולה עסקיים איתו, וליצור התמרמרות בקרב המוני העניים הרואים בו לא פחות מאשר רובין הוד מודרני, האיש אשר מבוקש על ידי שלטונות המס של וושינגטון וחילק ביד רחבה להמוני העניים של נמיביה. הנשיא היוצא פוהמבה, והנשיא הנוכחי גיינגוב התגלו, על רקע התנאים המקומיים, כאנשים היודעים באיזה צד מרוחה הפרוסה שלהם ופועלים לפיכך באופן רציונאלי.

 

קובי אלכסנדר מחכה היום למשפטו בבית משפט פדראלי בניו-יורק, הוא בעל השפעה וקשרים שלא יסולאו בפז בנמיביה ויכול להיות מפתח עסקי מעולה לכל מי שזקוק לקידום פעילויות בה. נשאלת השאלה מה מתוך כל אלה ישאר בידו כאשר ישתחרר מהכלא בבוא הזמן. ימים יגידו, אך בינתיים נמיביה, אשר הוא השכיל לפעול בה על פי חוקי המשחק שלה, מהווה למעשה מיצג של אפריקה של היום, וזה שרוצה לפעול בהצלחה ביבשת הזאת מן הראוי שילמד את השיעור.

 

במיצג הזה יש שילוב של אינטרס אישי, אשר מזין פעם אחר פעם את הפעילות הכלכלית והפוליטית ב-54 מדינות היבשת, ולצידו נאמנות שבטית הגוברת לא פעם על הנאמנות למדינה. המדינה קיימת בדרך כלל רק כמה עשרות השנים והתרבות המקומית עדיין לא הפנימה את נוכחותה, אך השבט והמשפחה קיימים מאז שחר ההיכרות ההסטורית, הסינים אשר יוצרים את החדירה הסינית לאפריקה מבינים זאת וכך מן הראוי שיעשו הישראלים הפועלים שם. וכאשר מקיימים פעילות עסקית באפריקה ויוצרים קשרים עסקיים חיוני לברר תמיד מאיזה שבט מגיע האדם שמולו פועלים.

 

חשוב גם לשמור על מיצוב חיובי בעיני הציבור, במיוחד כאשר מדובר בפעילות התלויה בהחלטות מימשל. באפריקה של היום קיימת חלוקה בלתי שוויונית של העושר, מרבית ההשפעה במדינות השונות מצויה בידיהם של מעטים שאיתם נעשים העסקים ואיתם צריך ליצור קשרים, אך הדמוקרטיה ההולכת וגוברת מחייבת להקשיב לרחשי ליבו של הציבור הרחב. השליטים, המגיעים מסביבה שבטית הבנויה על סולידריות ושיתוף במרבית המקרים, אמנם דואגים פעמים רבות קודם כל לעצמם אך גם קשובים לרחש הלב של המוני העם. מי שרוצה לראות כיצד זה פועל מוזמן ללמוד את תולדות שלטונם של מנהיגים דוגמת ג'וליוס נייררה מטנזניה וג'ומו קניאטה מקניה. פילנטרופיה יכולה לסייע לסיכויי ההצלחה של פעילויות ישראליות ביבשת.

 

גילוי נאות: מחבר כתבה זאת היה בשעתו מהנדס מוצר בחברת קומברס תחת ניהולו של קובי אלכסנדר.

 

הכותב הוא יועץ עסקי ובין תרבותי לפעילות באפריקה  ומזרח אסיה, מאמן מנהלים ומעביר סדנאות לפעילות בשווקים מתעוררים  בחברות ישראליות.

 

לפנייה לכתב/ת
 תגובה חדשה
הצג:
אזהרה:
פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
מומלצים