עקב רשלנות רופאת משפחה: הסרטן לא אובחן

מטופל של הכללית לא עודכן בתוצאות בדיקה, והאבחון התעכב בשנה וחצי. תביעת הרשלנות שהגיש התקבלה. הרופאים מעריכים שנותרו לו שנים ספורות

עו"ד אייל בן ישיפורסם: 25.10.16 , 22:28

בית המשפט המחוזי בירושלים קבע לאחרונה שרשלנות של רופאת משפחה משירותי בריאות כללית גרמה לאיחור של כשנה וחצי באבחון סרטן הערמונית אצל מטופל, שכעת נותרו לו שנים ספורות לחיות. השופטת גילה כנפי-שטייניץ קיבלה את התביעה שהגיש והעריכה את נזקיו בכמיליון שקל.

פסקי דין מעניינים נוספים - בערוץ משפט ב-ynet:

התובע, חבר קופת חולים כללית כבן 63, פנה ב-2012 לרופאת המשפחה שלו מחשש לבעיה בערמונית. היא הפנתה אותו לערוך כמה בדיקות, בהן בדיקת דם מיוחדת המכונה PSA, ומשמשת בין היתר לאבחון מוקדם של סרטן הערמונית. תוצאת הבדיקה העלתה חשש להתפתחות סרטן אלא שרופאת המשפחה לא עדכנה אותו בכך אף שביקר אצלה פעמים רבות מאז.

אבחנה ראשונית

אחריות ראשונה: על רשלנות רופאי משפחה

עו"ד דוד פייל

במקרים רבים הם הראשונים לפגוש במטופל, ולכן חלה עליהם חובה לאבחן, לשלוח בזמן למומחים ולהמשיך במעקב. ההיבט המשפטי של רופא המשפחה

אחריות ראשונה: על רשלנות רופאי משפחה

בפברואר 2014, כשנה וחצי לאחר שהתקבלה התוצאה, הוא אובחן עם סרטן אלים, גרורתי וממאיר בערמונית. בשלב הזה הובהר כי נותרו לו שנים ספורות לחיות. באוקטובר 2014 הוא הגיש תביעה נגד שירותי בריאות כללית בטענה שהתנהלותה הרשלנית של הרופאה גרמה להחמצת ההזדמנות לגלות את הגידול בשלב מוקדם יותר, מה שיכול היה להציל את חייו. חוות דעת של שני מומחים מטעמו (אורולוג ואונקולוג) איששו זאת.

בכתב ההגנה שלה טענה הכללית שבדיקת הדם שביצע התובע לא בדיקה מומלצת לגילוי מוקדם של סרטן הערמונית. עוד נטען כי תוצאה לא הייתה חריגה ברמה שהעלתה חשד למחלה, ושגם אם הייתה מתגלה בשלב מוקדם יותר - זה לא היה משנה משמעותית את אופייה האלים או את סיכויי ההישרדות של התובע.

הכללית הגישה שלוש חוות דעת רפואיות שתמכו בעמדתה וסברו שהטענה שלפיה ניתן היה לאבחן את המחלה מוקדם יותר היא בגדר "חוכמה שלאחר מעשה" כיוון שסימני המחלה הראשוניים היו מעטים וקשים לזיהוי. בעדותה אמרה רופאת המשפחה שהתובע היה אמור להעלות את נושא הבדיקה, אך הוא לא עשה זאת והתלונן על דברים אחרים. היא, לטענתה, לא הייתה אמורה לזכור מה עלה בבדיקה מבלי שיזכיר לה.

חיים על כף המאזניים

השופטת גילה כנפי-שטייניץ מתחה ביקורת על עדות זו והבהירה שרופא לא אמור לחכות ליוזמת המטופל. היא קיבלה את התביעה וקבעה שהכללית התרשלה בכך שהרופאה מטעמה לא התייחסה לתוצאות הבדיקה ולא הפנתה את התובע להמשך בירור בעקבות ממצאיה החריגים.

"על רופא משפחה אשר הפנה מטופל לבדיקות, ותוצאותיהן מובאות לפניו, מוטלת החובה לעיין בתוצאות הבדיקות ולנקוט צעדים הדרושים להמשך הטיפול, ככל שאלה נדרשים, בהתאם למידת הדחיפות העולה מתוצאות הבדיקות", כתבה בפסק הדין וקבעה כי רופאת המשפחה התרשלה בכך שלא התייחסה לתוצאת הבדיקה החריגה ולא הפנתה את התובע להמשך בירור.

השופטת כנפי-שטייניץ קבעה שהמומחים מטעם הכללית הסכימו בחקירתם שתוצאת הבדיקה חייבה התייחסות ומצאה קשר סיבתי בין ההתרשלות ולבין מצבו הקשה של התובע. נקבע כי לו התובע היה מופנה לביופסיה עוד ב-2012, היו מאבחנים את הסרטן בשלב שבו היה במצב מקומי וללא גרורות.

לאחר שאמדה את נזקיו פסקה השופטת לתובע פיצוי של 964 אלף שקל על הפסדי השתכרות, כאב וסבל, הוצאות רפואיות ועזרת הזולת. מסכום זה ינוכו גמלאות ביטוח לאומי, ולסכום הפיצוי הסופי יתווסף שכר טרחת עורך דין בשיעור של 20.5%.