הצפון קורס: "שירותי רפואה חסרים ותעסוקה מוגבלת"
חרף הבטחת הממשלה, התוכנית האסטרטגית להשקעת 18 מיליארד שקל באזור נותרה מחוץ לתקציב המדינה. חולים מהצפון מופלים בהשוואה לתושבי המרכז ("אני לא שווה כמו תקווה בפתח תקווה") ודור שלם של צעירים בורח דרומה אל מקומות העבודה והבילויים. הרשויות מאיימות בשביתה: "הממשלה מאבדת את הצפון". ח"כ שאשה-ביטון: "ישיבה מיד לאחר החג"
ביוני האחרון הזדעזעה המדינה מסיפורה של ללי גרציה, תושבת קיבוץ דפנה בגליל העליון, שהמתינה קרוב לחצי שנה לבדיקת אולטראסאונד שאליה נשלחה "בדחיפות" על ידי רופא. כאשר נבדקה בסופו של דבר התברר שהיא סובלת מסרטן שכבר שלח גרורות. כעת היא נמצאת בטיפולים כימותרפיים במרכז הרפואי זיו בצפת, אולם בהמשך תזדקק גם להקרנות – שאינן ניתנות במרכזים רפואיים בגליל.
במסגרת התוכנית האסטרטגית בשווי 18 מיליארד שקל, שגובשה לקידום הצפון והגליל, אמור היה להצטמצם גם הפער בתחום הרפואי, אולם התוכנית לא מוזכרת בתקציב המדינה לשנתיים הקרובות. בעקבות זאת יצאו בימים האחרונים ראשי היישובים למאבק תחת הכותרת "הממשלה מאבדת את הצפון" ו"לא סופרים את הצפוניים", וקיימו פעולות מחאה מול מאות אלפי מטיילים הפוקדים את הצפון בחג.
"לי הנושא של הקדמת האולטראסאונד לא יעזור, אבל אני שומעת את זה מעוד נשים", אומרת גרציה. "לאף אחד לא אכפת. קופות החולים מטרפדות את קידום הנושא. אין להן עניין שיהיה פה עוד אולטראסאונד. אני לא שווה כמו תקווה מפתח תקווה. הבדיחה היא שאחרי שאובחנתי, אחותי ניגשה גם כן להיבדק. היא גרה במרכז הארץ והרימה טלפון להזמין תור לבדיקה. היא נבדקה למחרת. יום אחד של המתנה. זהו".
גרציה ממשיכה בטיפולים אך עדיין אינה יודעת מה תעשה כשתצטרך לעבור את סדרת ההקרנות: "אני אחרי ניתוח כריתה שבו התגלו לצערי גרורות. אני כרגע עוברת כימותרפיה בזיו עד סוף דצמבר, אבל בעוד כמה חודשים אצטרך להתחיל לעבור הקרנות. בצפון אין כרגע אפשרות לעשות הקרנות, והאפשרות היא או לנסוע כל יום שלוש שעות לרמב"ם, חמש פעמים בשבוע במשך שישה שבועות, או לעבור דירה למרכז הארץ.
"אני שומעת שאנשים מדברים על התקציבים האלה ורבים על קרדיטים, ואני מבינה שהחיים שלי פחות חשובים מהקרדיט של פוליטיקאי כזה או אחר. אני מוכנה לפרסם את הסיפור האישי שלי, את התמונות והכול, רק כדי לקדם את הנושא ושיבינו שמדובר באנשים שסובלים פה. אנשים שהחיים שלהם שווים פחות. אני ממשיכה לשלם את אותם מסים – אפילו היום כשאני חולה ולא ראיתי שקל מביטוח לאומי – אבל אני לא מקבלת את אותם שירותים שמקבלים תושבים אחרים בישראל".
במרכז הרפואי זיו צפוי להיפתח בתחילת השנה מכון הקרנות, אולם במקום לא תיפתח מחלקת אשפוז אונקולוגית.
גרציה: "כל מה שאני מספרת לך זה רלוונטי לבן אדם מבוגר, מעל גיל 18. כל מה שאני עוד יכולה לקבל פה, ילדים וצעירים מתחת לגיל 18 בכלל לא יכולים לקבל. ומה לעשות שגם הם לפעמים חולים? אז אני רואה משפחות שלמות שצריכות לעבור למשך התקופה של הטיפולים ולהרוס לעצמן את שגרת החיים".
אין תעסוקה, אין בילויים
מעבר לשירותי הרפואה, מוטרדים התושבים בצפון גם מתחום התעסוקה. דור שלם של בנים עזב בשנים האחרונות את הצפון ועבר למרכז הארץ בעקבות המחסור במקומות תעסוקה איכותיים. אחת מהן היא שיר בן מובחר, לא סתם תושבת הצפון אלא בתו של ראש המועצה האזורית מבוא חרמון, בני בן מובחר, שמתגוררת כיום בתל אביב. "לצערי הרב יש הרבה תחומים שאין להם מענה תעסוקתי בגליל", היא אומרת. "במקרה שלי זה תחום התקשורת, זה מה שלמדתי. כיום אני עוסקת בשיווק".
"יש לי חברים שעוד גרים בגליל ואין להם ברירה אלא לעבוד בעבודות פחות מוצלחות. לדוגמה, חבר מאוד טוב שלי שנשאר לגור בחצור הגלילית. הוא עשה תואר בהנדסת תעשייה וניהול, והיום הוא נאלץ לעבוד בחנות משקאות. אין לו מקור פרנסה במקצוע שאותו הוא למד.
"בעצם רוב החברים שלי באופן טבעי כבר לא נמצאים בגליל. גם בגלל הסיבות התעסוקתיות וגם בגלל היעדר מקומות בילוי. אפילו בשביל סרט צריך לנסוע לקריות. ההיצע דל וזה משפיע על הבחירה היכן אתה רוצה לחיות. את הילדים שלי והמשפחה שלי אני רוצה לגדל בגליל, אבל אם לא תהיה אופציה תעסוקתית לבן הזוג שלי ולי, אין לי באמת מה לחפש שם".
את המאבק על התקציב מוביל אלי מלכה, ראש המועצה האזורית גולן ויו"ר אשכול הרשויות בגליל המזרחי. "תקצוב תוכנית לפיתוח הכלכלה והחברה בצפון שעליה הכריזה הממשלה כבר לפני כשנה וחצי הוא הכרחי על מנת לצמצם את הפערים", הוא אומר. "אנו נחושים להציל את הגליל. יש לנו חבל ארץ נפלא והמדינה מחויבת לאשר את התוכנית כפי שהתחייבה, ולהפנות תקציבים משמעותיים ליצירת מנועי צמיחה, פיתוח מקומות תעסוקה איכותיים, שיפור תשתיות הבריאות ופיתוח מערכות החינוך והאקדמיה. ננהל מאבק במשותף עם כל הרשויות ונמנע את אישור תקציב המדינה עד להכלת תוכנית הצפון, ואם צריך - נשבית את הצפון".
מי שמנהלים קמפיין ממושך בקריאה ליישום התוכנית הם צעירי תנועת "שינוי כיוון" הפועלים באצבע הגליל ומובילים מאבקים חברתיים וכלכליים. "שר האוצר עסוק במלחמת קרדיטים ומפקיר את עתיד הגליל", אומרים בתנועה. "בזמן שהוא גונז תקציבים ותכניות לפיתוח הצפון, צעירי האזור ממשיכים לנטוש. תושבי הגליל מצפים מראש הממשלה, שר האוצר והשר לפיתוח הפריפריה, הנגב והגליל להפסיק את קרב הקרדיטים ולפעול להצלת הצפון".
ח״כ יפעת שאשא ביטון (כולנו), המובילה יחד עם השרים וראשי הרשויות את קידומה של תכנית הגליל, אמרה: "סוגיית פיתוח הצפון והגליל מצויה במקום גבוה ביותר בסדר העדיפויות של הממשלה בהובלת שר האוצר ובשיתוף שר הביטחון והשר לפיתוח הנגב והגליל, ומקודמת הלכה למעשה. מיד לאחר חול המועד צפויה להתקיים פגישה משותפת שבה יקחו חלק השר משה כחלון, השר אביגדור ליברמן, השר אריה דרעי, השר אביגדור ליברמן, אנוכי, ראשי הרשויות בגליל ונציגי אגף התקציבים, כדי לדון בפרטי התכנית, הכוללת מתן מענה בתחומי הרפואה, התעסוקה (כולל מרכזי פיתוח שונים) ועוד. מדובר בתכנית רחבה שרבים מפרטיה כבר סוכמו ושתפורסם במלואה בתקופה הקרובה".
לפנייה לכתב/ת 
