147 פעמים בראבו: הכירו את אמיר נרדיה
מחוץ לרדאר: שחקן סנוקר בן 17 מפתח תקווה חולל בשבוע שעבר קסם של ממש כשניקה את כל הכדורים מהשולחן והשיג את הרצף המקסימלי - 147 נקודות. האם בעתיד נראה אותו מתחרה מול כוכבים כמו אוסאליבן וסלבי בסבב המקצועני?
לכל ענף ספורט יש את רגעי הקסם שלו. באיגרוף ישנו כמובן הנוק-אאוט, האגרוף המושלם שמכניע את היריב ומכריע את הקרב, בבאולינג יש את ה-300, המשחק המושלם שבו השחקן מבצע סטרייקים בכל הניסיונות שלו. בג'ודו ישנן ההטלות המושלמות על הגב המעניקות איפון וניצחון מיידי בקרב ולסנוקר יש ברייק 147.
ברייק 147 הוא מפגן השלמות האולטימטיבי. מדובר למעשה בניקוי של הלוח כולו בביקור אחד בשולחן (משמע ללא החטאות), תוך צבירת מקסימום הנקודות האפשריות (147).
כדי לעשות זאת, על השחקן להטביע לסירוגין 15 פעמים כדור אדום ומיד לאחר מכן את הכדור השחור. כשמסיימים לעשות זאת, יש להטביע על פי סדר קבוע מראש את כל יתר הכדורים. רוני אוסאליבן, מי שנחשב בעיני רבים כשחקן הסנוקר המוכשר ביותר אי פעם, מחזיק בשיא ה-147 ועשה זאת 13 פעמים בקריירה במהלך תחרויות רשמיות.
בשבוע שעבר, הגיע הקסם לישראל. במהלך משחק אימון במועדון ה-G2 באשדוד, שחקן צעיר ומוכשר בשם אמיר נרדיה, שרק אתמול חגג 17, ביצע את הרצף המטורף שפורט למעלה וקבע את ה-147 הראשון שלו, וככל הנראה ה-147 המצולם הראשון של שחקן ישראלי.
"לקראת סיום הברייק, עברה בי קצת התרגשות וכשסיימתי אותו, הרגשתי הקלה", הוא מספר על התחושות שליוו אותו במהלך המשימה המורכבת. ואכן, אם תצפו בסרטון של הביצוע, לא תראו את נרדיה מתמוגג יתר על המידה או חוגג בצורה מוגזמת, "באמת לא יצאתי מגדרי כי כמו שאמרתי, זו בעיקר הייתה הקלה שסוף סוף עשיתי את זה. לא הופתעתי שהצלחתי, כי כבר הייתי קרוב מאוד לכך כמה פעמים".
בדרך לסנוקר עוצרים בבאולינג
הדרך של נרדיה אל ה-147 החלה לפני שש שנים, כשהלך עם אביו יהודה בכלל לשחק באולינג. יותר מהכדור עם החורים, נרדיה הקטן הסתקרן משולחנות הסנוקר שהיו באותו המקום. האבא, ששיחק סנוקר באופן חובבני בעבר, קלט את המשיכה של בנו אל המקל והשולחן הירוק, והחל ללמדו ולאמנו במשחק.
ההתאהבות של נרדיה בסנוקר הייתה טוטאלית. מלבד האימונים עם אביו במועדון קטן בסגולה, הוא החל לצפות במשחק בטלוויזיה וניסה ללמוד מביצועיהם של השחקנים המקצוענים.
אחרי שנתיים של אימונים ולמידת המשחק, החליט נרדיה לזרוק את עצמו למים העמוקים יותר ולצאת להתחרות בארץ. ההצלחה שלו הייתה מדהימה. כשהיה בן 13.5 בלבד, הוא כבר זכה בליגה הלאומית לבוגרים, השנייה בטיבה בארץ, תוך שהוא מביס שחקנים מבוגרים ומנוסים ממנו בהרבה. לכולם היה ברור כי כישרון כזה לא צומח כאן בכל יום.
אחרי ההצלחה המקומית הנאה, החל נרדיה לצאת לתחרויות בחו"ל. בשנה שעברה הוא חזר מאליפות אירופה עד גיל 18 עם גביע, לא הגביע של המנצח, אלא זה המוענק לשחקן שקבע את הברייק (רצף) הגבוה ביותר באליפות. מהאליפות שתיערך בשנה הקרובה בקפריסין הוא כבר מתכוון לחזור עם הגביע העיקרי, כאלוף אירופה הטרי לנוער. "אני בהחלט מרגיש מוכן לכך", הוא אומר.
למרות ההתקדמות המרשימה בסנוקר, נרדיה, תלמיד כיתה י"ב בפתח-תקווה, עדיין מעניק ללימודים עדיפות ראשונה מבחינתו. סדר היום שלו עמוס מאוד. הוא מגיע מדי בוקר לבית הספר, מסיים את יום הלימודים בין 14:00 – 16:00, ממהר לחזור לביתו, אוכל בזריזות ונוסע מפתח-תקווה לאשדוד, שם הוא מתאמן בין 3-4 שעות, 5-6 פעמים בשבוע. בימים אלו הוא מתחיל בהליך הבדיקה של קבלת מעמד של ספורטאי מצטיין בצה"ל, לקראת הגיוס בשנה הבאה.
נרדיה נחשב לשחקן התקפי ומהיר יחסית, לא מפתיע אם כך שהוא מעריץ את רוני אוסאליבן, האורים והתומים של אסכולת השחקנים ההתקפיים. עם זאת, המודל לחיקוי שלו הוא דווקא אלוף העולם מארק סלבי שנחשב לשחקן הגנתי וטקטי. "אוסאליבן הוא כישרון יוצא דופן, אי אפשר לשחק כמוהו. סלבי לעומת זאת הוא אחד שיודע לנצח גם כשהוא לא בשיא. הצד המנטאלי הוא הצד החזק ביותר אצלו וזה משהו ראוי להערצה מבחינתי", מסביר נרדיה מדוע הוא מנסה לחקות דווקא את סלבי.
אחרי הרבה שנים של ואקום, בשנים האחרונות הולך ומתעצב לו דור צעיר ומוכשר בסנוקר הישראלי. מלבד נרדיה ישנם גם שחר רוברג (22) שכבר היה במרחק של שני ניצחונות מהסבב המקצועני ומאור שלום (20) שזכה באליפות ישראל לבוגרים בשנה שעברה.
למרות הפריחה האחרונה, נרדיה עדיין מוטרד ממצב הענף בארץ. "המצב פה בהחלט טעון שיפור, עדיין חסרים פה הרבה שחקני נוער שיפרצו קדימה. הענף פה סובל מסטריאוטיפ כאילו הוא עיסוק של עבריינים וכנראה שבגלל זה, הורים לא מעודדים את הילדים שלהם לשחק סנוקר. מעבר לכך, ישנו גם העניין הכלכלי. ברוב התחרויות שאני נוסע אליהן, אני צריך להשתתף בחלק מההוצאות. לילד שאין מאחוריו אמצעים כלכליים, יהיה מאוד קשה להתקדם", הוא אומר בצער.
ביום חמישי האחרון זכה נרדיה כצפוי באליפות ישראל עד גיל 21, מבלי ששמט ולו משחקון אחד. עם זאת, הוא יודע היטב כי האתגר האמיתי שלו יהיה באליפות ישראל לבוגרים שתיפתח בתחילת נובמבר, שם יפגוש מלבד רוברג ושלום, גם את נציגי הדור הוותיק יותר, ביניהם רועי פרננדס ודוד ויצמן. "המטרה שלי היא לזכות באליפות ואני מרגיש מוכן לכך", הוא מכריז.
גם חבריו של נרדיה לנבחרת מפרגנים לו. "הוא אחלה ילד, כישרוני ומשקיען, מגיעה גם הרבה הערכה לאבא שלו על התמיכה בו", אומר רוברג, ושלום מוסיף, "הוא רק בן 17 וכבר מזמן התברג בטופ כאן בישראל. כשהוא משחק זה נראה שדברים באים לו בקלות, כיף לצפות בו. הוא מאוד נחוש ואין לי ספק שבדרך הזו הוא יגיע רחוק".
ישבור את תקרת הזכוכית?
החלום הגדול של נרדיה, כמו של כל שחקן סנוקר, הוא הסבב המקצועני. המקום בו כוכבים כמו אוסאליבן, סלבי וג'אד טראמפ מתמודדים על התארים החשובים ביותר, לרבות אליפות העולם בסנוקר. הדרך לסבב המקצועני מורכבת ומפותלת. בודדים מתקבלים לשם מדי שנה אחרי שניצחו בטורנירי העפלה קשים מול המוני שחקנים ממדינות בעלות מסורת סנוקר מפותחת כמו בריטניה או סין.
ישראל עד כה טרם זכתה לייצוג בסבב המקצועני. נרדיה בהחלט שואף לנפץ את תקרת הזכוכית הזו, אבל הוא לא מתכוון לעשות זאת בפזיזות. "אני מתכוון לטפס מדרגה אחרי מדרגה ולמצוא את הדרך להיכנס לסבב. כשאתה מתמודד על כניסה לסבב, אתה רוצה להיות בשיא הכושר שלך וכרגע יש לי עוד בגרויות לסיים".
"נרדיה הוא הכישרון הכי גדול שצמח פה", פוסק יו"ר איגוד הביליארד, שי ארמה, "הוא ילד מנומס ואינטליגנטי מאוד. אבא שלו מכווין אותו בדרך הנכונה ותומך בו. יכול להיות שבזכותו יהיה לנו שחקן ראשון בסבב המקצועני".
לפנייה לכתב/ת 
