המערכה על מוסול, הלקחים של צה"ל
מנהרות תקיפה, צלפים, כוחות מיוחדים להשתלטות על יישובים ומיסוך השמיים למניעת איסוף מודיעין. האמצעים שמפעיל דאעש בעיראק דומים לאלו שבהם ישתמשו חיזבאללה וחמאס בעימות הבא נגד צה"ל. ויש גם הבדלים
המערכה על מוסול רק החלה, אבל כבר עכשיו אפשר להבחין כי שיטות הלחימה של דאעש דומות מאוד, לעתים אפילו זהות, לשיטות הלחימה שחיזבאללה וחמאס מתכוונים להפעיל בעימות הבא עם ישראל. ההשוואה בין האופן שבו דאעש נלחם כעת בכוחות שתוקפים אותו, לבין שיטות הלחימה העתידיות של חיזבאללה ושל חמאס, מבוססת על הצהרות של מנהיגים, פרסומים גלויים של אותם מנהיגים ועל פעולות ההכנה שהם מבצעים כעת בשטח.
את הלחימה של דאעש במוסול אפשר לכנות 'גרילה הגנתית' או 'גרילה אורבאנית'. את עיקר הלחימה הם מבצעים בשטחים הבנויים שבהם יש יתרון למגן המכיר את השטח והכין אותו ללחימה, גם אם מספר הלוחמים שלו מועט מאוד. חשוב לדעת בהקשר זה שמול כ-8,000 לוחמים של דאעש במוסול ובכפרים סביבה, מתקדם כוח תוקף המורכב מיחידות מובחרות של הצבא העיראקי, מיליציית הפשמרגה הכורדית שצוידה לאחרונה ואומנה על ידי האמריקנים והטורקים, וכן מיליציות שיעיות וסוניות מעורבות שנלחמות לצד ממשלת עיראק.
בסך הכל, מדובר כ-35 אלף לוחמים. היחס המספרי של 1 ל-4 לטובת התוקפים לא מבטיח להם בהכרח את הניצחון, אבל הוא מעניק להם יתרון משמעותי. בהקשר הישראלי, זה יהיה גם כנראה היחס המספרי בין צה"ל לבין חיזבאללה במלחמה עתידית בלבנון ובסוריה, וגם בסיבוב לחימה נוסף מול חמאס בעזה.
הפעילות של דאעש מתחלקת ל'לחימה מעכבת' בשטח הפתוח באזור הכפרי מחוץ למוסול, והכנות ללחימה עצמה בתוך העיר. בשתי צורות הלחימה דאעש מנצל את האזרחים כמגן אנושי, בעיקר בגלל יכולתו להיטמע באוכלוסייה האזרחית, להגיח מתוכה בהפתעה ולחזור להסתתר בקרבה. שיטת פעולה זו מאפשרת לדאעש לחמוק מהפצצות הקואליציה האווירית בהנהגת ארצות הברית. זה בדיוק מה שעשו ועושים גם חמאס וחיזבאללה. גם הם 'נעלמים' ונמוגים לתוך האוכלוסייה האזרחית ולתוך המנהרות מיד אחרי שתקפו, כדי לחמוק מהאש האווירית והארטילרית שמפעיל ויפעיל צה"ל. דאעש, כמו חיזבאללה וחמאס, משתדל להופיע לפרקי זמן קצרים שבהם הוא מסב אבדות לכוח התוקף ואז הוא נעלם כדי להופיע במקום אחר.
ה'לחימה המעכבת' מתנהלת בשני ערוצים. ערוץ אחד הוא תקיפה מפתיעה של לוחמי דאעש, כנראה פעילים בקבוצות לוחמים רדומות שהוטמעו באוכלוסייה ותוקפים מחוץ לזירת המערכה על מוסול. המטרה היא להכריח את הכוחות העיראקיים והכורדים להפנות לשם כוחות ולדלל את הכוחות התוקפים את העיר.
תקיפה שכזו בוצעה בסוף השבוע בעיר כירכוכ שחשובה הן לממשלת עיראק ולצבא העיראקי בגלל בארות הנפט סביבה, וגם לכורדים הטוענים לריבונות על העיר הזו. העיר אמנם נמצאת יותר מ-150 קילומטר ממוסול, אבל תקיפתה משרתת מצוין את הגנת מוסול ולכן המתקפה בכירכוכ תוכננה בקפדנות. דאעש שלח לשם מכוניות נפץ וצלפים שלו בחוליות קטנות, שירו על כוחות הביטחון העיראקים והכורדים ואחר כך נכנסו לבניינים, עלו על הגגות ומשם המשיכו לצלוף.
בנוסף לכך, אנשי דאעש הבעירו כמה בארות נפט ומפעל גופרית במטרה כפולה: לכסות את שמי האזור בענני עשן סמיך שיפריעו לפעולת המל"טים האמריקנים. המל"טים האלה אוספים מודיעין, אך גם פוגעים במנהיגי ובפעילי דאעש באמצעות ירי טילים. מיסוך השמיים בעננים כבדים של עשן שחור מפריע לאמריקנים לנהל חלק נכבד מהמערכה האווירית. זה גם לא מאפשר להם לפגוע מהאוויר במטרות מזדמנות של דאעש על הקרקע. חילות האוויר של הקואליציה, הנותנים חיפוי אווירי לכוחות הקרקע העיראקים והכורדים, יכולים רק לשגר חימוש לעבר מטרות שאותרו מראש, מיקומן ידוע, ואפשר לשגר לכיוונן חימוש מונחה ומדויק.
המרכיב השני בלוחמה המעכבת הוא זריעת מטעני צד מאולתרים ומוקשים על צירי התנועה העיקריים ופיצוץ מכוניות תופת על טורי הרכב המשוריין המתקדמים לעבר מוסול. דעאש גם פוגע במטרות אסטרטגיות, כמו למשל מפעל לייצור אנרגיה שחלק ניכר מעובדיו הם איראנים. דאעש מנצל את ההזדמנות כדי לפגוע באיראן שנחשבת בעיניו לאויב מספר אחת שלו במזרח התיכון.
מה צה"ל יכול ללמוד?
בהקשר הקרוב אלינו, אפשר לצפות שחיזבאללה וגם חמאס ינסו במלחמה הבאה לעכב או לשבש מהלך קרקעי התקפי של צה"ל באמצעות תקיפה מפתיעה של ישובים ישראלים. אולי הם ינסו גם לקחת בני ערובה כדי לעצור את ההתקפה הישראלית המתקדמת, כפי שעשה דאעש בעיירה ברטלה המרוחקת ממוסול כ-20 קילומטר, ובכפרים אחרים באזור ההוא.
מזכ"ל חיזבאללה, חסן נסראללה, אמר כמה פעמים בנאומים שנשא לאחרונה כי בכוונת חיזבאללה לחדור לגליל ולהשתלט על יישובים ישראלים צמודי גדר וגם בעומק של כמה קילומטרים מגבול לבנון, במטרה לעכב את כוחות השריון של צה"ל שיהיו בתנועה לשטחי כינוס או לתוך שטח לבנון.
סביר להניח שחיזבאללה ינסה גם לטמון מטענים על צירי התנועה של הכוח המשוריין של צה"ל שייכנס להשתלט על אזורי השיגור של הטילים והרקטות וישאף להתקדם מהר. חיזבאללה ישתדל לעכב אותו עם אותם מטענים ומוקשים בהם ישתמש צה"ל, אבל בעיקר באמצעות ניסיונות של הכוח המיוחד של חיזבאללה (כוח רדואן) להשתלט על יישובים אזרחיים ולתפוס בני ערובה.
לחיזבאללה אין בארות נפט להבעיר באופן שיכסו את השמיים בעשן שחור כדי לנטרל את המל"טים ותצפיות האוויר הישראליות. לכן ניתן להניח כי חיזבאללה מתכנן כנראה לעשות את מה שנעשה בקוסובו: להבעיר חומרים אחרים שמייצרים עשן רב ומשיגים את אותו אפקט, כדי לנטרל את יתרונה של ישראל באוויר ובאיסוף מודיעין.
המלחמה מתחת לאדמה
חמאס יפעל בשיטות קצת אחרות אולם חשוב להדגיש שחפירת המנהרות ההתקפיות לתוך שטח ישראל על ידי חמאס, נועדה בין השאר לאפשר ללוחמי הכוח המיוחד שלו להשתלט על יישוב ולתפוס בני ערובה, ובעיקר לפגוע בעורף כוחות צה"ל הנעים לתוך שטח הרצועה.
מרכיב נוסף בלחימה של דאעש שרלוונטי אלינו הוא מנהרות הלחימה. המטרה שלהן היא לאו דווקא לחדור לשטח המוחזק בידי האויב, אלא לשמש מסתור מתקיפות אוויריות באופן שיאפשר לדאעש להלחם ולהעביר במהירות את לוחמיו ואמצעי האש שלו ממקום למקום. זו בדיוק מטרתם של מנהרות הלחימה שחפר חמאס בתוך עזה והמסתורים התת-קרקעיים שחופר חיזבאללה בתוך העיירות והכפרים של דרום לבנון. במנהרות האלה אוגרים מזון, מים ותחמושת כדי לאפשר לחימה ארוכה מתחת לאזור הבנוי ולמנוחה של הלוחמים בין עימות לעימות.
בעניין זה הטקטיקה של דאעש שהוכנה מראש במוסול ובסביבותיה אינה שונה במאום ממה שמכין חמאס וכנראה גם חיזבאללה. הביצורים התת-קרקעיים נועדו בעיקר להישרדות ולא לתקיפה. צריך לציין שדאעש הכין כנראה גם מנהרות תקיפה במוסול שבתוכן יש מטעני נפץ גדולים אותם יפעיל כדי לבלום את הכוחות הנעים ברחובות הראשיים של מוסול. גם חמאס נוקט באותה שיטה.
לכן, הטיפול במנהרות יחייב מאמץ גדול הן של הכוחות התוקפים במוסול והן של צה"ל, אם יצטרך להילחם בעזה או בדרום לבנון. יהיה צורך לנטרל בעת ובעונה אחת את מנהרות התקיפה שחודרות לשטח ישראל והן הבעיה הדחופה, אך בה בשעה להיות מסוגלים לטפל ביעילות ולהוציא מכלל שימוש חלק ניכר ממנהרות הלחימה התת-קרקעיות בתוך שטח עזה ובתוך שטח דרום לבנון, שנחפרו כמו במוסול כדי לאפשר לוחמת 'גרילה עירונית' במשך זמן ארוך לכוחות קטנים יחסית.
גם הלחימה המתוכננת בתוך מוסול דומה מאוד למה שמתכננים חיזבאללה וחמאס: להשתמש במערך המנהרות כדי להופיע במקומות מפתיעים, להופיע על גג ולצלוף בכוח. אבל בתחום אחד יש הבדל בין חיזבאללה וחמאס, והוא שבלחימה בתוך הערים חיזבאללה וחמאס ככל הנראה לא ישאירו אחריהם מטעני נפץ רבים שיתפוצצו על צה"ל, מחשש לשלום האוכלוסייה שחיה באזור.
הבדל נוסף הוא שלחיזבאללה וגם לחמאס יש כמות גדולה של טילים נגד טנקים (טילי נ"ט) שיכולים לעכב התקדמות של כוח משוריין, בעוד שלדאעש במוסול יש רק אמצעים מעטים שיכולים לפגוע ברכב משוריין מטווח של כמה קילומטרים. לוחמי דאעש נושאים רקטות אר-פי-ג'י, שמסוגלות לפגוע ברכב משוריין מטווח של מאות מטרים ספורים
וקשה מאוד להשתמש בהן בשטח פתוח. בשטח העירוני האר-פי-הג'י שיש גם לחיזבאללה וחמאס מהווה יתרון גדול.
הדמיון בין שיטות הלחימה שמפעיל דאעש ובין אלו שחיזבאללה ובמידה מסוימת גם חמאס מתכוונים להפעיל נגד ישראל, מחייב מעקב קפדני של צה"ל אחרי האופן שבו ילחמו הכוחות העיראקים והכורדים וכוחות האוויר האמריקנים התוקפים במוסול. הלקחים שיופקו במוסול, אם יילמדו בצה"ל וייבדקו לעומק כדי להתאימם לתנאים שלנו, עשויים לסייע לצה"ל להתמודד טוב יותר במערכות הבאות בלבנון ובעזה.
עם זאת, צריך לזכור שהאסטרטגיה של דאעש שונה מהאסטרטגיה של חיזבאללה וחמאס, שבונים על התשת העורף הישראלי בעיקר באמצעות ירי רקטות ובאמצעים אחרים. דאעש נלחם מלחמת התאבדות כדי לשמר רעיון ולהפיק ניצחון תודעתי בעיקר, שיאפשר לו להמשיך ולנהל מלחמת טרור במסגרת ג'יהאד עולמי.
לפנייה לכתב/ת 
