חוזרים ללימודים: "נוסחה מתמטית כדי להתקיים"

במהלך השבועיים הקרובים יתחילו אלפי סטודנטים את שנת הלימודים האקדמית בעשרות מוסדות להשכלה גבוהה ברחבי הארץ. מי שנאלצים לממן את הלימודים בעצמם יודעים כמה קשה לשרוד: "צריך לדעת לחשב איך אתה לומד, עובד ומכלכל את עצמך בו זמנית. כמו נוסחה מתמטית", אמר אסף איבגי (24), משוחרר טרי מצה"ל שמתחיל מכינה טרום אקדמית במכללת עזריאלי להנדסה בירושלים.

העבודות, המבחנים וחומר הלימוד הם לא דאגתו היחידה של הסטודנט הממוצע. לעתים הפן הכלכלי ומערכת השעות המטורפת הם שיקבעו את עתידו ואם הוא יוכל לבסוף להשיג את התואר הנחשק.

שנת הלימודים תשע"ז תהיה השנה השנייה בתולדות המדינה שבה נרשמה ירידה במספר הסטודנטים לתואר ראשון. בשנים האחרונות חלה האטה משמעותית בגידול במספר הסטודנטים הכולל במערכת ההשכלה הגבוהה, שנובע בעיקר מירידה במספר הסטודנטים לתואר ראשון באוניברסיטאות ובאוניברסיטה הפתוחה, והאטה בגידול במספר הלומדים במכללות האקדמיות. מגמות אלו צפויות להימשך גם בתשע"ז, והגידול בכל המערכת צפוי לעמוד על 0.2% בלבד, ויחול בעיקר בתארים המתקדמים.

מניתוח התפלגות תחומי הלימוד לתואר ראשון עולה כי מרבית הסטודנטים לומדים מדעי החברה (19.2%), הנדסה ואדריכלות (18.1%) וחינוך והכשרה להוראה - 16.1%. המקצועות המבוקשים ביותר ללימודי תואר ראשון על-ידי הסטודנטים החדשים היו רפואה כללית (יחס המועמד ללומד עומד על 3.8, קרי על כל 3.8 מועמדים ללימודי רפואה כללית רק מועמד אחד מתקבל), ארכיטקטורה ובינוי ערים (2.5) ומקצועות עזר רפואיים (2).

מקצועות אלו צפויים להיות המבוקשים ביותר גם השנה. יחס נמוך במיוחד של 1.3 מצביע על הביקוש הנמוך למדעי הרוח הכלליים. הביקוש הנמוך ניכר גם במגמת הירידה במספר המועמדים, בהשוואה לשנים הקודמות.

איבגי הגיע לבירה מקיבוץ נחשולים כדי לרכוש השכלת מהנדס מכונות. במכינה הוא ילמד מתמטיקה ופיזיקה חמישה ימים בשבוע. בתשלום שכר הלימוד הוא מסתמך בעיקר על מלגות שיעזרו לו להשיג את המטרה, "יש לי מלגה של המכללה אבל היא לא מכסה את כל שכר הלימוד ויש עוד מלגות שאני עומד בקריטריונים שלהן, אוכל להגיש בקשה. את השאר אני מניח שאשלם מהעבודה". כמאבטח הוא משתכר שכר מינימום כמעט, "ואני מחויב לתת לפחות ארבע משמרות בשבוע אבל אין ברירה, אני פה נטו בגלל הלימודים". מבחינתו, "צריך לעבוד קשה ולוותר על הרבה דברים כדי שאוכל עוד כמה שנים להסתדר עם עבודה טובה ולהרוויח כסף". 

ירדן עבו (24) מתחילה את שנתה השנייה בלימודי חינוך והוראת תיאטרון במכללת אמונה בירושלים. "באמת שאין לי זמן לנשום, כל היום זה עבודה ולימודים, שבעה ימים בשבוע". הגורם הכלכלי הוביל אותה ללימודים בבירה: "אם עולים ללמוד בירושלים מקבלים את שנת הלימודים הראשונה בחינם, כלומר - בשנה שעברה למדתי על חשבון מלגה של עיריית ירושלים שרוצה לעודד סטודנטים להגיע וללמוד פה. השנה אני משלמת את שכר הלימוד מפיקדון הקרן של החיילים המשוחררים ובנוסף אתחיל להעביר שיעורי חינוך ארבע שעות בשבוע במסגרת מלגה שתעזור לי מאוד להתקיים".

לכך מתווספות מבחינתה משמרות במסעדה. "אחרי שמונה שעות במכללה, אני הולכת למשמרת במסעדה עד השעות הקטנות של הלילה. משמרות עבודה בשישי-שבת כאשר אין לימודים הן חובה בשבילי כסטודנטית". לירושלים היא הגיעה מטבריה, והיא שוכרת דירה עם שני שותפים, "כך השכירות הופכת הגיונית יותר. אין לי תמיכה כלכלית מהבית. אני מניחה שבשנים הבאות לתואר לא תהיה מנוסה מלקיחת הלוואות ופריסת שכר הלימוד לתשלומים".

פחות סטודנטים לתואר ראשון

דודי ביטון (30) יפתח השבוע את שנתו השישית והאחרונה בתוכנית המשולבת ללימודי רפואה ומחקר רפואי באוניברסיטת תל אביב. "ידעתי שלימודי רפואה הם ארוכים, אינטנסיביים ולא קלים למימון. מתמודדים". מערכת השעות שלו כוללת ימי לימודים של עשר שעות ביום לפחות, חמישה ימים בשבוע: "אני עובד בערך שישה ימים בשבוע בכמה עבודות במקביל, מעוזר תורן וחוקר בתחום הקרדיולוגיה בתוכנית מצוינות של בית החולים שיבא, דרך הרצאות במכללה לרפואה משלימה ועד עריכה של תיקי רשלנות רפואית. אני לא נתמך כלכלית על ידי משפחתי והמימון של שכר הדירה, אחזקת הרכב, הוצאות המחיה וכמובן שכר הלימוד מתבסס כולו על השכר מעבודותיי השונות וממלגות של האוניברסיטה שעוזרות המון".

לעומת הסטודנטים הללו, איילת ברוכים, בת 32 מירושלים, בחרה ללמוד באוניברסיטה הפתוחה. היא תתחיל את שנתה הרביעית בלימודי התואר הראשון. "לאנשים שמכלכלים את עצמם בלי תמיכה אין הרבה ברירה מאשר ללמוד באוניברסיטה הפתוחה, שמאפשרת להתקדם בקצב שלך ולעבוד תוך כדי במשרה מלאה". ברוכים עובדת חמישה ימים בשבוע עשר שעות ביום במוקד כבאות והצלה בירושלים, "כל יום מ-8 בבוקר ועד 17:00. ללמוד חמישה ימים בשבוע - זה פשוט לא אפשרי.

"אני לוקחת בדרך כלל שני קורסים בסמסטר - יומיים בשבוע של לימודי ערב ישר אחרי העבודה. כל שנה אני לומדת סמסטר קיץ בנוסף, מה שאומר שאין לי חופש בכלל בין שנות הלימוד. בכל קורס בפתוחה יש התבססות על למידה מהבית, כלומר, אני צריכה לשבת בבית שעות ארוכות לקרוא את החומר, ויש אפילו מטלות חובה בכל קורס שיש להגיש. את זה אני עושה בשבתות או אחרי העבודה". לדבריה, קשה מאוד להיות סטודנט ולנסות להשיג השכלה בכל מחיר. "אין לי בכלל חיים. יש סמסטרים שאתה לא מצליח להתקיים ואז לוקח פחות קורסים כי כל קורס עולה בסביבות 2,000 שקלים. ייקח לי יותר זמן מאשר לסטודנטים רגילים אבל בסוף זה ישתלם".