מת תום היידן, סמל ההתנגדות למלחמת וייטנאם

ב-1960, כשהיה סטודנט באוניברסיטת מישיגן, היה היידן מראשי קבוצת "סטודנטים למען חברה דמוקרטית" ואחד ממנסחיה של "הצהרת פורט הורון", מסמך פורץ דרך שעדיין מעניק השראה לתנועות פרו-דמוקרטיות שיוצאות נגד השלטון. ב-1965 ביקר לראשונה בצפון וייטנאם ושנתיים אחר כך שב להאנוי והתבקש על ידי מנהיגים צפון וייטנאמים להשיב לארה"ב שלושה אסירי מלחמה.

תום היידן(צילום: AP)

היידן וגרושתו ג'יין פונדה(צילום: AP)

ב-1968 סייע לארגן את ההפגנות האנטי-מלחמתיות בזמן הוועידה הדמוקרטית הלאומית בשיקגו, שבמהרה הפכו לאלימות והסתיימו במשפט של "שביעיית שיקגו". היידן היה אחד משבעת הנאשמים (נאשם שמיני קיבל משפט נפרד) והורשע יחד עם עוד שלושה נאשמים בהסתה לאלימות. הרשעתם בוטלה אחרי ערעור. על ימי ההפגנות והמעורבות הפוליטית בשנות השישים כתב היידן בספרו "איחוד" מ-1988: "לעיתים נדירות, אם בכלל, יש בהיסטוריה האמריקנית דור אידיאליסטי שחווה טראומות רבות כל כך כמו אלו שחיו בין 1960 ל-1968". בביקורת של "ניו יורק טיימס" על הספר נכתב כי היידן הוא "הדמות הגדולה ביותר של תנועת הסטודנטים בשנות השישים". היידן כתב וערך 19 ספרים.

ב-1973 נישא היידן לשחקנית ג'יין פונדה, שהייתה ידועה גם כן בפעילותה נגד המעורבות האמריקנית בוייטנאם. הזוג הביא לעולם ילד אחד והתגרש ב-1990. בסוף שנות השבעים נכנס לפוליטיקה

ונבחר ב-1982 למחוקק מטעם מדינת קליפורניה. ב-1992 נבחר לסנאט. באותן שנים התמקד היידן באג'נדה כלכלית וסביתית. היידן פרש מהפוליטיקה ב-1994, אחרי תבוסה בבחירות לראשות העיר לוס אנג'לס.

בשנות ה-2000 ערך הרצאות, כתב ספרים והתבטא נגד המעורבות האמריקנית בעיראק ובאפגניסטן. ראש העיר לוס אנג'לס אריק גארסטי הגיב למותו של היידן ואמר: "ענק פוליטי וחבר יקר הלך לעולמו. תום היידן נלחם חזק יותר למה שהוא האמין בו מכל אדם אחר שאני מכיר. נוח על משכבך בשלום, תום".