פליטים עיראקים ברחו לסוריה: "אש מכל כיוון"
אלפים ברחו ממוסול מתחילת המבצע לכיבוש העיר מידי דאעש. חלקם עשו את הדרך הקשה לסוריה. בינתיים הם תקועים בגבול, והג'יהאדיסטים יורים עליהם פצצות מרגמה. המטרה: להגיע למחנה הפליטים של האו"ם - ולשרוד את הירי, החום והרעב. פליטים שנכנסו - הועברו לאזור חלב
אלפים מתושבי מוסול ברחו מהעיר לפני המבצע לכיבושה מידי דאעש ובמהלכו. רבים מהם נמלטו לסוריה השכנה, ומאות לכודים עכשיו בגבול עיראק-סוריה תחת אש הג'יהאדיסטים. חלק מהם מחכים בגבול המדברי של רג'ם אל-סליבה כבר עשרה ימים, ונואשים למצוא מקלט בסוריה.
בזמן שהילדים הרעבים בוכים בין האוהלים המאולתרים מגיח לפתע אופנוע באזור המאהל, משטחה של סוריה. הלוחמים הסורים והכורדים שמאיישים את הגבול פותחים לעבר האופנוע באש, מחשש שמדובר במרגל מטעם דאעש או במחבל מתאבד. האופנוען נעלם אך בהמשך מגיח שוב. פעם נוספת יורים עליו הכוחות הכורדיים, עד שהוא נמלט בשנית. המקרה ממחיש את המתיחות והפחד של הפליטים שברחו מדאעש עוד לפני שהחל המבצע הצבאי לכיבוש מוסול. הם מחפשים מחסה במדינה השכנה, זו שסובלת ממלחמת אזרחים שנמשכת כבר יותר מחמש שנים.
"פצצת מרגמה נפלה, משפחה עיראקית נפצעה. יש כאן עימותים ביום ובלילה. אנחנו חיים בסכנה", מספר עיראקי בשנות השלושים לחייו שמסרב להזדהות. הוא מספר כי הוא חושש מפעולות תגמול נגד קרוביו שעדיין במוסול. את פניו הוא מסתיר בכפייה. מסביבו במדבר ממתינים מאות עיראקיים בחום הכבד.
המלחמה בסוריה השאירה מיליוני סורים ללא בית, אך השכנים מעיראק נואשים להיכנס אליה, למחנה הפליטים אל-הול שמנהל האו"ם במחוז חסקה. ההמתנה הארוכה, כאמור, היא גם מסוכנת. מאחוריהם בעיראק נמצאים כוחות דאעש שמפגיזים אותם, והסכנה אורבת גם בסוריה. חלק מהפליטים העיראקים הועברו לכפר בצפון חלב.
את הגבול מאיישים לוחמים כורדיים וסוריים שמתעמתים עם לוחמי דאעש שמגיעים מעיראק. לפעמים אנשי דאעש שולחים מרגלים לראות היכן מתאספים הפליטים, ואז משגרים לעברם פצצות מרגמה. "אנחנו בחזית כאן, יש אש כל הזמן", אומר פליט עיראקי אחר, שגם פניו מכוסות, בצעיף שחור. "הילד שלי חולה מהחום. למה הם לא עוזרים לנו להיכנס לאל-הול?", הוא שואל, ומסרב להזדהות גם כן.
"העיכוב הכרחי כדי למנוע הסתננות של אנשי דאעש"
הגורמים הסורים במחנה הפליטים אומרים שהעיכובים הכרחיים כדי למנוע מלוחמי דאעש להסתנן למדינה ולמחנה הפליטים. "יש הליכים ביטחוניים. אנחנו מפחדים שאנשי דאעש יתחזו לאזרחים ויסתננו", מספר רודר יונס שעובד במחנה הפליטים בסוריה.
אל-הול נמצאת 200 ק"מ ממוסול. את הדרך נאלצים רוב הפליטים לעשות ברגל. הם צריכים לחמוק ממוקשים של דאעש, ומאש הצלפים הג'יהאדיסטים. המשפחות שמחכות בגבול מכינות משמיכות אוהלים מאולתרים, ומסתתרות מהשמש היוקדת. ההורים נושאים תיקים גדולים עם הציוד שנשאר להם. הילדים היחפים בוכים. חלקם סובלים מתת תזונה.
"החום והרעב הורגים אותנו", אומרת נוואל, לבושה בשחור. "בלילה כל כך קר שאנחנו חופרים בור כדי לקבור את הידיים שלנו ולחמם אותן", היא אומרת, בזמן שהיא יושבת עם שלושת ילדיה עם נשים נוספות.
האו"ם הרחיב את המחנה באל-הול כדי לקלוט את הפליטים שכבר הגיעו ואת האלפים שעוד צפויים להגיע בזמן שהמבצע לכיבוש מוסול נמשך. בשנתיים האחרונות הגיעו למחנה כ-6,000 פליטים, והוא הורחב כדי שיוכל לקלוט 30 אלף איש. ביום שישי סוכנות הפליטים של האו"ם מסרה ש-912 עיראקים כבר הגיעו למחנה בימים האחרונים.
אבל עבור מי שלכוד בגבול, התהליך לא זז. "אנחנו כאן כבר שבוע. אנחנו צמאים וג'ריקן מים עולה 1,500 לירות סוריות (שלושה דולרים). אנחנו לא יכולים להרשות את זה לעצמנו", מתלונן איברהים אל-חלאף, שיושב באוהל מאולתר עם רעייתו וששת הילדים. "אנחנו ברחנו מדיכוי, ומקווים שלא ניתקל גם כאן בדיכוי".
לפנייה לכתב/ת 
